יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » מושגים מעורפלים בנוגע לצניעות וקדושה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

מושגים מעורפלים בנוגע לצניעות וקדושה

מתוך: אישות ומשפחה » צניעות, בינו לבינה פורסם בכ"ב באדר התשס"ב
בס"ד

שלום,
רציתי לדון בתגובתך לנושא-' יחס הרבנים לבעיית הטהרה בישראל '.
תודה רבה שהקדשת תשומת-לב וקראת את המכתב. אני מאוד מעריכה אותך על זה שפרסמת את דעתי, גם אם הרבה ממנה מנוגדת מדעתך.
שוב אני חוזרת שאין לי שום דבר אישי נגד רבנים, והסיבה שכתבתי את הדברים בנוסח הזה היא לא כדי ליצור סתם מריבה ולפגוע ברבנים, אלא זה נבע מכך שהדברים נודעים מאוד ללבי , וגם בגלל חוסר היחס והדאגה שהיתה אמורה להיות לציבור החילוני, שהוא היום רובו של עמ"י.
עם כל זה אני מתנצלת על הסגנון. אני יודעת שגם אם יש צדק בדברי, בפסיקתם של מורי ההלכה הדתיים
אין כל כוונה להרחיק את הציבור מהתורה, אני משוכנעת שהכוונה הפוכה (זה גם מה שכתבתי בתחילת דברי), ולכן בפרסומים הבאים אני אשנה את הסגנון.
בקשר לתגובתך:
הבעיה המרכזית שלנו היא שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שיש מושגים שהם מובנים מאליהם, בעוד שאני כלל לא מבינה מה מקורם בתורה?
טענתך היא, אם הבנתי נכון, שישנם בתורה בסיסים רבים שכלל לא נכנסו לאיסור " לא תקרבו לגלות ערווה", שאני לא התייחסתי אליהם, ומהם לומדים יסודות נוספים על איסור בעילת פנויה.
(קודם כל, אני חייבת לתקן כאן טעות: אני כתבתי שבבעילת פנויה, יכולים להיות שתי בעיות לפי התורה: אחת היא האיסור לשכב עם אישה נידה- שגורר עונש כרת. ודבר נוסף שלא הזכרת הוא -איסור קדשה)
אתה כתבת על דברי: " אין זו דרכה של תורה- נקודת המוצא היא כי הקשר המיני הוא חלק מבניין המשפחה בישראל והוא אסור מחוצה לה עוד קודם לכל איסור ולכל כניסה ללאו זה או אחר."
אני מסכימה אם דבריך, בתנאי שהגדרת הקשר המיני הוא רק לשכב, מתוך האיסור: " לא תהיה קדשה מבנות ישראל".
אבל בקשר למגע מכל סוג אחר בתורה אין התנגדות כל עוד האישה טובלת.

דבר נוסף כתבת על אותם יסודות נוספים הוא:" הבירור הלשוני שנקטת בו לגבי 'צניעות' לוקה בבעיה לוגית - הנקודה איננה נוגעת לבירור המונחים בתורה של קדושת וצניעות. נניח שחכמים היו קוראים למגמתם "משה" ו"חתלתול" - לא השם הוא העיקרי כי אם יסודות ההלכה והתורה. ההסתמכות של חכמים באיסור זה אינה מבוססת על המילים קדושה וצניעות בהוראתן בתנ"ך, כי אם על הקריאה של יסודות התורה והתנ"ך, ומשום כך אין משמעות של ממש לבירור הוראת המילה המקורית בתנ"ך "

בתגובתך הקודמת ( 'נוכחות בלנית במקווה' ) כתבת:" דין כרת מהווה מחסום של ממש בזמן הזה, ואף שיש נפילות, איסור טבילת רווקות הוא אחד היסודות הגדולים של הטהרה בישראל.
עניין שני הוא במישור העמוק מבחינה הלכתית - אין מודדים דברים רק בשאלת ה"כרת" מול הלאו של בעילת פנויה. לו היינו מודדים כך היינו, לדוגמה, מעדיפים שכלל לא נתחתן, בוודאי במקומות בהם נאמנות המשפחה לא נשמרת, כדי שלא להגיע לממזרות וכדו'. "
"ברם יסוד היסודות שלל הצניעות קודם לשיקולי הכרת, ועל כן יש להימנע בכל תוקף מפסיקה שכזו. "

את אותם יסודות נוספים שנובעים מקריאה בתורה ובתנ"ך, אשר מחזקים את טענתך שיש להרחיק גברים ונשים ממגע בכלל לפני החתונה, ואותו יסוד של צניעות שלפיהו אין לאפשר לנשים לטבול, אשר חמור יותר מאיסור כרת, לא הצגת כלל.
נראה שאותם ערכים הם כ"כ מובנים מאליהם שאין צורך ל פרט אותם, אבל זו שורש הבעיה.
במקום זה נתתה דוגמאות אחרות למקרים בהם דברים אסורים למרות שהם לא נכתבו קודם בתורה. אותן דוגמאות לא מוכיחות שכל דבר שתרצה, שלא כתוב בתורה הוא גם נכון.
דרך אגב, לגבי אותן דוגמאות:
1. האיסור להזיק לרכושו של אדם ואח"כ לשלם, לא נכתב בתורה באופן ישיר אבל הוא תוצאה של עברה על איסור: " לא תגזול", כדי להשחית דבר ששייך לאדם אחר, קודם צריך להוציא אותו מבעלותו ללא רשות.
2. האיסור לאכול בשר אדם נובע מזה שהתורה טרחה לפרט אלו בהמות מותר לאכול, ולכן כל השאר ברור שאסורות.

הטענה שהחמרת 7 ימים נקיים קימת אלפיים שנה, לא מוכיחה שזה דבר חזק יותר מאיסורי תורה.
מי שמפחדת להתבלבל בספירה, יכולה להעזר בלוח שנה, או בתוכנה שנכתבה לספירת הימים או להחמיר על עצמה.
אני מבינה שהרצון למנוע אנשים מעברה על איסור תורה, צריך להיות המניע שבגללו מוסיפים החמרות.
הבעיה היא שאתם מוסיפים החמרות אבל לא בודקים בשטח האם הם באמת מועילות כדי למנוע מאנשים לעבור על מצוות התורה, או שהן מובילות לדבר ההפוך.
תמיד אומרים שהרבנים הם כמו רופאים, שכדי להבין את פסיקותיהם קודם צריך ללמוד את מה שהם למדו, ואח"כ לבוא איתם לדיון. אחרת אין להתווכח איתם כמו שלא מתווכחים עם רופא שנותן תרופה.
אבל כאשר רופאים מפתחים תרופה חדשה, לפני ואחרי שהיא נתנת לשימוש בקרב הציבור, עורכים ניסויים כדי לראות אם היא אכן מועילה, ומה התופעות לוואי שלה. האם אתם עושים את אותה בדיקה בשטח אחרי שאתם מורים לציבור תקנות נוספות?
יכול להיות שעבור אותה תקופה שבה תיקנו את אותן הלכות זה באמת עזר, אבל היום לא נעשית בדיקה מחודשת.

טענתי היא שכאשר מלמדים את הציבור הלכות, יש להפריד בין תקנות התורה, לבין ההחמרות שהתווספו במשך השנים. לא טענתי בשום מקום שיש לבטל לחלוטין את ההחמרות.

יכול מאוד להיות שאותן החמרות עוזרות לחלק מהציבור ועל כן אפשר להמליץ לציבור לקיים אותן, אבל כיוון שלא כולנו אותו הדבר, דברים מסוימים שעוזרים לאדם אחד יכולים להזיק לאדם אחר בניסיון להתקדם לאותה מטרה. ולכן יש להבהיר לציבור את חוקי התורה המקוריים, ושתפקיד ההחמרות נועד כדי לעזור במילוי מטרה זו, ואם זה גורם לדבר ההפוך עדיף שאדם מתוך הכרות מעמיקה עם עצמו יוסיף לו, באופן אישי, גדרות והחמרות שבאמת יעזרו לו.
בתורה כתוב: " ושמרתם את משמרתי", מי קבע שמצווה זו ניתנה לחכמים בלבד, ולא לכלל ישראל כמו שאר המצוות?

אתה טוען מספר טענות:
" דברים שכתבת על הציבור אף הם אינם נכונים, וכמעט מהווים לשון הרע על ציבור. יש מיעוט בשוליים שנופל ואת הפכת אותו לרבים. יש קלקולים ואת הפכת אותם לנורמה - צריך להיזהר. גם ההנחה האמפירית שלך בדבר הקלה בהלכה המביאה לידי שמירתה על ידי רבים יותר אינה עומדת במבחן המציאות. כאמור, גם לו הייתה עומדת איני מאמין כי ההלכה הייתה מכוונת כך, אולם אין שום יסוד להניח כי אם תותר טבילת פנויות יפחת מספר בעילות הנידה. ההפך הוא הנכון, והתוצאה תהיה חמורה פי כמה."

טענתי שרבים נכשלים באיסורי תורה, לא נובעת מסקר כלל ארצי שעשיתי, אבל ידע כללי בצירוף מקרים רבים שאליהם נוכחתי במהלך חיי גרמו לי להסיק שזו בעיה של רבים מהישראלים בין אם הם חילונים או דתיים. אני מציגה את התופעה לא כדי לפגוע בציבור, אלא כדי לעזור לו.
האם אתה כותב שזו בעיה של מיעוט בשוליים מתוך סקר שבצעת בקרב החילוניים והדתיים? האם בדקת באמת שההצעה שהעלתי לא תעזור להפחית את מספר בעילות הנידה?

אתה כל הזמן מדבר על יסוד של קדושה וצניעות שיש לשמור עליו, שחזק אפילו מאיסורים מפורשים בתורה, ואת מקורו עדיין לא הצגת. אני שואלת האם לא הכרחי קיומו של יסוד יושר והגינות, שלפיהו יש לומר לציבור את האמת, ע"י הפרדה בין מה שהתורה דורשת ובין מה שחכמים הוסיפו, ולא לגרום לציבור לחשוב שהכל מהתורה, ומי שלא יכול לעמוד בהחמרות בהכרח יעבור על מצוות תורה.

בתחילת דבריך ניסית לתייג אותי לפעילה בתנועה הפמיניסטית, למרות שבכלל אני טוענת שהבעיה היא של זוגות שעוברים על איסורי תורה ולא הפליית נשים.

שמחתי לשמוע שאתה מעוניין לפעול נגד נוכחות הבלניות במקווה בזמן הטבילה. אני אשמח לשתף אתך פעולה כדי ליישם זאת.
הייתי באמת צריכה להוסיף שיש רבנים שתומכים בעניין, אני אוסיף זאת בהמשך.
האם אתה מוכן שאותו פסק הלכה שקבעת שבנות רשאיות לתבוע את פרטיותן יפורסם בשמך?

בעניין פרסום תגובתך, אני אשמח לפרסם את תגובתך על מאמר מתוקן שאני אשלח אליך לפני פרסומו, אני מבקשת שגם אתה תתקן את תגובתך לפי כל מה שנכתב כאן. ( בייחוד לטעות שאני לא התייחסתי לאיסור קדשה)


התשובה:
שלום וברכה
בשל אריכות מכתבך, לא אענה עליו בסדר לוגי והגיוני כי אם לפי סדר הדברים המופיעים בו, גם אם הוא ‏עצמו אינו מסודר לפי סדר החשיבות. ברם, אני מבקש להקדים שלוש הקדמות:‏
א. לא האשמתי אותך בפמניזם, וזאת משתי סיבות. ראשית ‏‎–‎‏ אין אני מאשים אנשים בדברים שהם לא כתבו, ‏ואין אני חותר לעמוד על מהותם העצמית, כי אם על נימוקיהם כפי שהם עצמם הציגו אותם. דומני שבל ‏השו"ת לא תמצאי מקומות בהם אני פוגע באדם, או חותר לעמוד על מהותו העצמית. בדרך כלל תמצאי ‏להפך, ואני מקפיד לקיים את דבי חכמים "והי דן את כל האדם לכף זכות" ולהתבונן בעין טובה על ‏המציאות. שנייה בהן היא העובדה שפמניזם אינו 'אשמה', ואין בו פסול. להפך, אנחנו צריכים לשמוח על ‏הבירור שהוא מחייב לעשות ‏‎–‎‏ מה באמת במעמד הנשים נובע מהצטברות נסיבתיות, ולצורך ביטולו ‏צריכים להתאחד כולם, גברים כנשים, ומה פסול בו בתחום טשטוש המהויות הנשמתיות של גברים ‏ונשים, וכדי להילחם בו צריכים להתאחד כולם, גברים כנשים.‏
ב. בעיקר תפקידנו בעולם הוא לתקן. את מכתבך הקודם ואף את זה יש לבחון לאור השאלה הזו והזו בלבד ‏‎–‎‏ האם אנו מתקנים או מקלקלים. אממנם, אין מתקנים בעזרת שקר ואין מקלקלים בעזרת אמת, אולם אנו ‏חייבים לבחון חזור ובחון האם הדברים שאנו כותבים יתקנו עולם או יהרסו אותו.‏
ג. עיקר הדברים בנוי על היסוד הגדול של הטהרה והצניעות בישראל. הקמת משפחה וקיום היחסים ‏הגופניים במסגרתה לא נולדה מכוחו של איסור קדשה או בעיית הנידה. משפחה מוקמת כבר בספר ‏בראשית: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". כבר מראשית הבריאה אנו ‏מוצאים את ההויה כבשר אחד ואת "אשתו" כיסוד אחד, וזה המקור הבסיסי לכל מה שכתבתי. גם בהמשך ‏ספר בראשית אנו מוצאים את הנישואין ואת הביאה הקשורים זה בזה, וכן את החומרא הגדולה ‏שבהפרתם, או השכיבה עם אישה פנויה. סיבת הדברים היא כאמור במכתבי הקודם: זהו דרך הארץ ‏שקדמה לתורה, שהיא היא הסיבה העיקרית לשאלת יחסי פנוי ופנויה. על כן, יש לייחס חשיבות מועטת ‏לשאלת "לא תהיה קדשה" בשל העובדה שלדעת חלק מהראשונים פנוי ופנויה החיים יחד אינם עוברים ‏על לאו זה כלל וכלל, ואם היא טובלת אין בעיית נידה. הבעייה היא חמורה הרבה יותר, ונוגעת ‏באושיות החיים. מכאן בא ניסוחי על דרכה של תורה, ועל יסוד בניין המשפחה בישראל. ברם, גם אם ‏הדברים לא היו כתובים בתורה שבכתב, זוהי הדרך היסודית שקבלו עלינו חכמים לאורך הדורות כולם. ‏דרך זו באה לידי ביטוי כיום במדינת ישראל כאשר עמדת החכמים היא שיש להשיא זוגות גם אם לא ‏יקיימו את הלכות נידה כלל וכלל.‏

ומכאן לפרטים לפי סדר הופעתם בדברייך:‏
א. את מבקשת להבחין בין שכיבה לנגיעה. האמנם זה ניתן ? האמנם לו את היית ניצבת כחמים המעצבים ‏את הקדושה בישראל לא היית שמה את הגבול מוקדם יותר ‏‎–‎‏ הן בשל העובדה שהמדרון המיני חלקלק ‏ביותר, והן בשל העובדה כי חומרת הנפילה כה גדולה ?‏
ב. הדוגמאות שנתתי הן דוגמאות לקיומו של רובד קדם-תורתי בהלכה. לא הקבלתי אותן באופן מוחלט ‏לשאלת הקשר בין פנוי ופנויה, אך ניתן ללמוד מהן על עצם קיומו של רובד זו. אגב, גם לאחר הנישואין, ‏עוד קודם לבעיית ניאוף אשת איש ישנו רובד דרך ארץ האוסר על ניאוף זה. רובד זה מבוטא במילות ‏התורה "ומעלה בו מעל" ומהווה יסוד בהלכות בגידה גם אם בסופו של דבר לא עברה האישה עבירה ‏‏(כמו בניאוף עם גוי לדעת הפוסקים שאין הדבר מחייב מיתה).‏
ג. האיסור להזיק אינו תוצאה של החובה לשלם, שכן נאסר להזיק "היזק שאינו ניכר" אף על פי שאין חובת ‏תשלומים, ועוד דוגמאות רבות. על כן הוא יכול להוות הוכחה לדבריי.‏
ד. האיסור לאכול בשר אדם אינו נובע בדברייך. זה אמנם שיטת הרמב"ם שיש איסור עשה באכילת בשר ‏אדם, אולם לדעת הרמב"ן אין איסור כלל !‏
ה. איסור הקיים אלפיים שנה אינו חזק ?!! הבעיה אינה התבלבלות בספירה שלה אישה. הבעיה היא טשטוש ‏ההבדלים שבין ימים אלו לאלו, ובשל חששם של חכמים שהדבר יביא להתמוטטות דיני זבה לחלוטין ‏‎–‎‏ ‏החמירו. ברם, טענתך אינה על ההחמרה אלא על החובה לומר זאת לציבור ‏‎–‎‏ זה תורה וזו החמרה. אמנם, ‏הרמב"ם כתב בדרך זו והבחין בין דאורייתא לדרבנן בכל התחומים. ברם, בעל השולחן ערוך לא קיבל ‏זאת, וכתב את הלכותיו ללא ציון הבסיס והמקור. סיבות רבות לכך, אולם אף אחת מהן אינה נוגעת ‏לרצון 'לעבוד' על הציבור, ולא לתת לו את כל המידע. זהו חלק מתפישת השולחן ערוך, שהיא המנחה ‏אותנו היום, שיש לעסוק בהלכה כגוף אורגאני אחד.‏
ו. אין ספק כי יש לבדוק אם ההחמרות פועלות בשטח. כאמור במכתבי הקודם, לוה יה יסוד להניח כי ‏במקומות בהם ההלכה מקילה יותר שומרים אותה יותר ייתכן והיה מקום לבחון את הכל מחדש. ברם, אין ‏שום סיבה להניח כך, ומניסיוני כרב אני מסיק שאין זה נכון.‏
ז. על פי ההלכה, כל גזירה של חכמים עוברת בחינה, ואם היא לא מתקבלת היא לא תקפה. על כן ‏ההשוואה לרפואה מצוינת ‏‎–‎‏ גזירת שבעה נקיים עמדה במבחן כה ארוך, שלוואי וכל התרופות תעמודנה ‏במבחן זה. ‏
ח. אינני רוצה להתייחס לשאלה האמפירית בדבר המצב בקדושת חיי המשפחה.‏
ט. אני מוכן ומעוניין שאותו פסק הלכה שקבעת שנשים רשאיות לתבוע את פרטיותן יפורסם בשמי. אני ‏מדגיש כי מדובר על בדיקת הגוף ולא על ראייה שכולו טבול במים.?‏

בעניין פרסום תגובתך, אני אשמח לפרסם את תגובתך על מאמר מתוקן שאני אשלח אליך לפני פרסומו, ‏אני מבקשת שגם אתה תתקן את תגובתך לפי כל מה שנכתב כאן. ( בייחוד לטעות שאני לא התייחסתי ‏לאיסור קדשה)‏

כל טוב, והעיקר הוא לתקן !!!‏
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על מושגים מעורפלים בנוגע לצניעות וקדושה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines