|
|
אופן מסירת שיעורי הלכה
|
|
שלום לכבוד הרב שליט"א
א. בשיעורי ההלכה בבית הכנסת אני משתדל לקרוא את דברי השלחן ערוך עם קצת הסבר ע"פ משנה ברורה, ולהסביר את עיקר הדין, ולאחר מכן הלכה למעשה ע"פ הלכה ברורה וילקו"י. גבאי בית הכנסת, שמדי פעם מוסר הלכות לציבור, סיפר שהוא נוהג לדלג על הלכות מסוימות שבהם עיקר הדין הוא קל יותר ממה שהציבור נוהגים בפועל, מחשש שהשומעים יבואו להקל בהנהגה. ואילו לעניות דעתי אין להסתיר את עיקר הדין כלל מאף אדם, אלא להעביר את מלוא המידע ולמסור לידי האדם את האפשרות לבחור, ואפילו אם מדובר במישהו שמחפש דרכים להקל. מה הדרך הנכונה ? האם עדיף שלא לומר לציבור הלכות שעלולות לגרום להם להקל בהנהגה ?
ב. בשאלה ממוקדת יותר לנ"ל, הסברנו שבק"ש שעל המיטה עיקר הדין בש"ע הוא ברכת המפיל ופרשה ראשונה של שמע, ואילו בפועל מוסיפים ע"פ הקבלה. מכיון שהציבור מתפללים ערבית מבעוד יום, ולא ידוע אם כולם חוזרים על ק"ש בצאה"כ, הגבאי חשש שבעקבות הדברים אנשים יקראו בלילה רק ק"ש שעל המיטה, ויבאו להקל כפי עיקר הדין כלומר יאמרו פרשה ראשונה של שמע בלבד, ואז יוצא שלא יאמרו את כל הפרשיות של ק"ש. האם יש מקום לחשש כזה במקרה הזה ? [אגב, הזכרנו בשיעור שהנכון ביותר למי שהתפלל מבעוד יום לקרוא ק"ש בצאה"כ , ואם לא קרא בצאה"כ חובה לקרוא אותה במלואה בק"ש שעל המטה]
תודה לכבוד הרב שליט"א
|
התשובה:
|
|
את ההלכה אומרים וגם את החשש אומרים, שמי שחושש שמא ישכח מלקרוא את כל הפרשיות, עדיף שתמיד יקרא את כל הקריאת שמע שעל המיטה ולא יסתפק בפרשה ראשונה.
ככלל יש ללמד תמיד את טעמי המצוה ויסודותיה וכך יהיה קל לציבור להבין מה העיקר ומה החומרא.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
אופן מסירת שיעורי הלכה
|
|
|
|
|
|
|
|
|