|
|
ברכות, סעודת שחרית
|
|
שלום לכבוד הרב שליט"א
1. שיעור שנת קבע- הילקוט יוסף כותב בסימן מז, כל הישן על מטתו אפילו זמן מועט נחשבת לשינת קבע, והלכה ברורה כתב בסימן מז כנ"ל. ואילו בסימן קעח כותב הלכה ברורה לגבי הפסק בסעודה כל שישן שנת קבע על מיטתו צריך לחזור ולברך, ומה היא שנת קבע- הילוך 100 אמות שהם 54 שניות. האם לשיעור זה התכונו הרבנים שליט"א שאמרו כל שישן על מיטתו זמן מועט ? ומתחת ל-54 שניות אין הדבר נחשב לשנת קבע ? נפקא מינא לברכות התורה אם ישנתי מתחת ל54 שניות בלילה על הספה וכדומה אז לא צריך לחזור ולברך ברכות התורה ?
2. שנת עראי- אדם שנרדם על הסטנדר או על הכסא האם הדבר נחשב להפסק בברכות הנהנין, וכמו כן האם יש להחמיר לנטילת ידיים ?
3. בסימן קנז כותב הלכה ברורה לגבי זמן קביעות סעודה: שעה רביעית מאכל כל אדם, שעה חמישית מאכל פועלים שעה שישית מאכל תלמיד חכם. ושעות אלו יש לחשב משעה שקם ממיטתו. (זמניות) לכן אם אני קם כל יום שעה 7:00 ושעה זמנית ע"פ איפה שאני גר היא : 53.35 דקות לכן האם אני יכול לאכול עד 11.04 לכתחילה ?
4. מעשרות- אחרי שהפרשתי תרומה גדולה ותרומת מעשר מיין מה אני עושה איתם ? האם אפשר לאבדם ?
תודה לכבוד הרב
|
התשובה:
|
|
א. אין מי שנרדם למשך פחות מדקה, וא''כ זו בודאי לא נחשבת שינה.
ב. לכתחילה יש ליטול ידיו (כמובן ללא ברכה), וביום אינו צריך. ובסעודת פת אינו נחשב להפסק, ובאכילת עראי צריך לחזור ולברך. וליתר תוקף כדאי שיצא מהמקום לרחוב או לחדר המדרגות.
ג. כיום אנחנו אוכלים שלש פעמים ביום, ולכן אין למה שכתבו רבותינו שייכות לדורנו. זמן פת שחרית הוא קרוב ככל האפשר לסיום התפילה. ד. הרי הם תרומה טמאה שדינה לשריפה או קבורה. ויש לתת ללוי מעשר ראשון, או לעשות הסכם מסודר. ובשנה זו מעשר עני כנז'.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
ברכות, סעודת שחרית
|
|
|
|
|
|
|
|
|