יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » ברכות, סעודת שחרית
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

ברכות, סעודת שחרית

מתוך: יום יום » ברכות הנהנין, הלכות סעודה פורסם בל' בחשוון התשע"ט
שלום לכבוד הרב שליט"א

1. שיעור שנת קבע- הילקוט יוסף כותב בסימן מז, כל הישן על מטתו אפילו זמן מועט נחשבת לשינת קבע, והלכה ברורה כתב בסימן מז כנ"ל. ואילו בסימן קעח כותב הלכה ברורה לגבי הפסק בסעודה כל שישן שנת קבע על מיטתו צריך לחזור ולברך, ומה היא שנת קבע- הילוך 100 אמות שהם 54 שניות. האם לשיעור זה התכונו הרבנים שליט"א שאמרו כל שישן על מיטתו זמן מועט ? ומתחת ל-54 שניות אין הדבר נחשב לשנת קבע ? נפקא מינא לברכות התורה אם ישנתי מתחת ל54 שניות בלילה על הספה וכדומה אז לא צריך לחזור ולברך ברכות התורה ?
2. שנת עראי- אדם שנרדם על הסטנדר או על הכסא האם הדבר נחשב להפסק בברכות הנהנין, וכמו כן האם יש להחמיר לנטילת ידיים ?
3. בסימן קנז כותב הלכה ברורה לגבי זמן קביעות סעודה: שעה רביעית מאכל כל אדם, שעה חמישית מאכל פועלים שעה שישית מאכל תלמיד חכם. ושעות אלו יש לחשב משעה שקם ממיטתו. (זמניות) לכן אם אני קם כל יום שעה 7:00 ושעה זמנית ע"פ איפה שאני גר היא : 53.35 דקות לכן האם אני יכול לאכול עד 11.04 לכתחילה ?
4. מעשרות- אחרי שהפרשתי תרומה גדולה ותרומת מעשר מיין מה אני עושה איתם ? האם אפשר לאבדם ?

תודה לכבוד הרב


התשובה:
א. אין מי שנרדם למשך פחות מדקה, וא''כ זו בודאי לא נחשבת שינה.
ב. לכתחילה יש ליטול ידיו (כמובן ללא ברכה), וביום אינו צריך. ובסעודת פת אינו נחשב להפסק, ובאכילת עראי צריך לחזור ולברך. וליתר תוקף כדאי שיצא מהמקום לרחוב או לחדר המדרגות.
ג. כיום אנחנו אוכלים שלש פעמים ביום, ולכן אין למה שכתבו רבותינו שייכות לדורנו. זמן פת שחרית הוא קרוב ככל האפשר לסיום התפילה. ד. הרי הם תרומה טמאה שדינה לשריפה או קבורה. ויש לתת ללוי מעשר ראשון, או לעשות הסכם מסודר. ובשנה זו מעשר עני כנז'.
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על ברכות, סעודת שחרית
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines