|
|
כבוד התורה ולומדיה, נדר
|
|
שלום למו"ר הגר"א יוסף
לשנה טובה תכתבו תחתמו
א. רציתי להוציא את אשר מעיק עלי דוקא עכשיו לפני ראש השנה. הוזמנו אלינו לעיר רבנים חשובים. אחד מזכה הרבים גדול ושמו התנוסס בענק במרכז המודעה. מעט לפני כן בקטן יותר נרשם שמו של הראשל"צ הגאון הרב שלמה עמאר. כ"כ כאב לי לראות את הזילזול הזה, ולא שחלילה אני מזלזל באותו רב מזכה הרבים, אך כבוד התורה זועקת לכבד את גדולי התורה. בהמשך בסוף השבוע האחרון נרשמו שמות של רבים מבני העיר, כאלו שלומדים בכולל ויודעים להעביר שיעורי תורה ולקבץ סביבם אנשים. מה שכאב לי מאד הפעם, שאמנם את שמו של רב העיר רשמו בראש בכתב גדול והוסיפו לו את התואר הרב הגאון, אך כל אותם הנוספים שנכתבו נרשמו גם כהרב הגאון. ואני שואל איפה כבוד התורה ? כבוד לתלמידי חכמים ? איך יתכן שכל אחד שב"ה יודע הלכה הופך לגדול וגאון ? מה יהיה כשיגיע באמת גאון גדול כמו הרב, או הרב מוצאפי, הרב בקשי דורון, הרב דוד יוסף הראשל"צ הרב יצחק וגאונים וגדולים כמוהם - מה ירשמו ? איך הפכה המילה רב, לכל כך פשוטה שכל אחד שיודע שמות של ספרי הלכות הופך פתאום להיות רב ? איך אלה שיושבים בכוללים הופכים להיות הרב הגאון שליט"א. כואב לי הזלזול הזה, איפה כבוד התורה ?
ב. כאחד שחשוב לו כבוד האדם, דרך ארץ וכבוד בין הבריות, אני לעיתים 'נדלק' מהר כשאני רואה חוסר צדק או מעשים של אנשים שפוגעים באחר ללא שימת לב. אתמול הערתי לאחד הגבאים על משהו שעשה לאחד המתפללים והוא, במקום לקבל את ההערה המשיך בשלו וחלילה ששגה. אני עזבתי את מקום התפילה שלי לטובת בית הכנסת הנוכחי לפני כשמונה שנים לאחר בקשת הגבאי ובאתי לעזור בתפילות ובספר התורה, למרות ההתנהגות הלא יפה והמכבדת של הגבאי/חזן. הוא תמיד זלזל במה שעשיתי ולימדתי, צחק בפנים וביטל כל דבר שאמרתי אפילו הלכתית, למרות שבכל הפעמים צדקתי. אתמול לאחר שזלזל בי בנושא מסוים ובנוסף הפגיעה שפגע באותו מתפלל, כנראה שככהן יש לי פתיל קצר, נדרתי שלא אהיה בעל התוקע אצלם השנה ביום כיפור. אני בדרך כלל תוקע והשנה אני לא נמצא בבית הכנסת בראש השנה ומישהו אחר יתקע. אני הייתי אמור לתקוע ביום כיפור. למרות האמירה שלי אליו הוא המשיך לזלזל ולצחוק בפנים. לאחר מכן בשיעור בצהריים הודעתי להם שיחפשו להם מישהו לתקוע בשופר ושוב הזלזול חזר ואמרו לי תוך כדי ביטול דברי וחיוך מזלזל, אתה תתקע - אין מי שיתקע. נקרא לך אתה תהיה חייב לבא. (ככה ממש- הם תמיד חושבים שהם הכי טובים ואי אפשר בלעדיהם). בלילה לאחר סליחות עשינו התרת קללות וכשאני עמדתי הגבאי/חזן ישב ולאחר מכן הוא אמר שכיוון עלי ופתר אותי מהנדר. האמת שחשבתי על זה שהוא יכוון לפתור אותי וגם אני כיוונתי לביטול הנדר רק בשביל להוריד ממני את הנדר מאחר ובחיים לא נדרתי וכמובן שאני מודע לחומרת הנדרים. האם הנדר באמת מבוטל ? מה הרב מציע לי לעשות ?
תודה רבה ושנה טובה
|
התשובה:
|
|
א. כשם שאין פרצופיהן דומין כך אין דעותיהם שוות, וגם דברים שנראים לנו לא ישרים ולא הגונים, בעיני אחרים נחשבים כצודקים ונכונים, וחכמתנו היא להישאר ישרים על אף הכל, ולקבל כל אחד באשר הוא.
ב. הנדר קיים, וצריך לגשת לתלמיד חכם הבקיא בהלכות נדרים, כדי שימצא פתח של חרטה ויתיר בפני שלשה. ההתרה מועילה רק על נדרים וקבלות שאינם ידועים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
כבוד התורה ולומדיה, נדר
|
|
|
|
|
|
|
|
|