|
|
האם מותר למחזר עלוני שבת?
|
|
שלום לרב,
האם מותר למחזר עלוני שבת? יש אומרים שכן ומה הדין בגמרות, ומחברות?
|
התשובה:
|
|
הלכות גניזה ומיחזור
הקדמה
עם מהפכת הדפוס דנו הפוסקים האם חייבים לגנוז כתבי קודש שאינם סתם (=ספרי תורה, תפילין, ומזוזות). מה דינם של עלי הגהה של ספרים מודפסים, וכן ספרי קודש מודפסים, ובדור האחרון נוסף לדיון האם מותר למחזר עלוני השבת, אשר הם רבים מאוד מאידך המיחזור הינו דבר מצוי וחלק מחיינו.
א. כתוב בתורה: ''...וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לה' אֱלֹוקיכֶם''
ב. ומובא בתלמוד: מחיקת השם אסורה מהתורה.
ג. כתב בספר החינוך: מדיני המצווה מה שאמרו זיכרונם לברכה ששבעה שמות של ה' אסורים במחיקה. ואלו הם: שם של יו''ד ה''א וא''ו ה''א שיקראו אותו חכמים שם המפורש, וכן השם שנכתב אל''ף דל''ת נו''ן יו''ד, ואל, ואלוק, ואלוקים, ושדי, וצבאות. ומה שאמרו זיכרונם לברכה שכל כתבי הקדש ופירושיהן בכלל איסור זה מדברי חכמים שאסור לאבדן ולשרפן.
ד. האם מותר לאבד כתבים בגרמא דהיינו בצורה עקיפה ולא ישירה של מעשה האדם, בגמרא מסכת שבת מובא: תניא: הרי שהיה שֵם כתוב לו על בשרו (ורוצה לטבול) – ...רבי יוסי אומר: לעולם יורד וטובל כדרכו, ובלבד שלא ישפשף! – למרות שיש חשש שימחק שם ה', אומרת הגמרא: מעשה מחיקה בידיים אסור, אבל גרמא – מותר
ה. והקשה האבני נזר – הרי דוד המלך חשש בזמן שחפר את היסודות לבניין בית המקדש, מי התהום עלו והיה חשש שהעולם יישטף, והסתפק דוד האם מותר להשליך את שם ה' למֵי התהום מפני איסור של מחיקת ה', על מנת שמי התהום יחזרו למקומם. ואם גרמא מותר, למה הסתפק דוד? והסביר שפעולה כזו נחשבת ממש בידיים ולכן נאסרה אילולי היה פיקוח נפש,
ו. ואילו הנודע ביהודה חלק עליו ואמר שפעולת הגרמא אסורה, ולדוד היה מותר מפני פיקוח נפש, ומחיקת השם בגרמא מותרת רק במצווה כמו שמוזכר לעיל לעניין טבילה.
ז. ספר תורה שבלה מניחים אותו בכלי חרס שלא יתבלה, ומניחים אותו בקבר תלמיד חכם.
ח. הרב צבי פסח פרנק פסק - להתיר לקבור ספר משניות של אדם שלמד בו, וביקש שיקברוהו את ספר המשניות עמו, וכתב כיון שבמשנה אין אזכרת שמות ה', ואילו איבוד ספר המשנה הוא בגרמא שהרי יש כאן תהליך של איבוד איטי של ספר המשנה ולא מיידי - מותר.
ט. כתבי הקודש שאין בהם אזכרות שם ה' אסור לשרפם או לאבדם מדרבנן וכתב הרב יצחק אלחנן – עלי הגהה של כתבי הקודש מותר לאבדם בגרמא וטוב יעשו תנאי מראש שלא יחול עליהם קדושת כתבי הקודש.
י. מעניין לציין ששני פוסקים דגולים שו''ת 'איגרות משה' ושו''ת 'דבר חברון' לרב הגאון הרב דב ליאור שליט''א פסקו להתיר זריקת ספרי יהדות ועלונים למיחזור ויעשה לכתחילה על ידי אינו יהודי, ומהמיחזור לכתחילה יעשו ספרי קודש. אך סייגו כל אחד בפני עצמו שיצטרפו פוסקי הלכה נוספים להיתר שזהו דבר חדש, ולדעת הרב משה פיינשטיין שיצטרפו גדולי הפוסקים בארץ ישראל.
יא. הרב הגאון יעקב אריאל שליט''א כתב שמצבם של העלונים שנכתבו לקריאה חד פעמית קל יותר, ורבים אינם נקראים כלל, שדינם כעלי הגהה של ספרים שהתירו ולמעשה כדי לצאת כל הספיקות יהיה מותר למחזר בתנאים הבאים:
1. שלא יודפסו שמות קדושים. (ראה סעיף ג'). 2. שלא יודפסו פסוקים שלימים.3. שהנייר הממוחזר יהיה לספרי קודש. 4. שיעשה על ידי נוכרים או ייעשה על ידי גרמא.
יב. הכנסת עיתון לבית הכיסא.- מותר להכניס עיתון שאין בו דברי תורה לשירותים, ואם הכניס ומצא דברי תורה יכסם.
יג. פסוקים על חולצות מודפסות – פסוקים או חלקי פסוקים המודפסים על חולצות אסור להיכנס איתם לשירותים.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
האם מותר למחזר עלוני שבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|