|
|
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין החפץ חיים
|
|
דברים לזכרו של מחבר המשנה ברורה , והלכות לשון ה רע.
|
התשובה:
|
|
רבי ישראל מאיר הכהן – ה'חפץ חיים'- נערך ע''י הרב עזרא גבאי שליט''א
הרב ישראל מאיר הכהן נולד י''א בשבט תקצ''ט (1839) , מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה המכונה ''החפץ חיים'' על שם ספרו בנושא שמירת הלשון. מחברם של ספרים רבים וביניהם '' משנה ברורה'' ו''חפץ חיים''
התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה ואף הקים שם ישיבה הידועה בשם ''ישיבת ראדין'' ועמד בראשה. התעקש שלא לקבל שכר על תפקיד הרבנות ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספרו בעילום שם. בשנת 1873 הוציא את ספרו הראשון, ''חפץ חיים'', העוסק בהלכות איסור לשון הרע. בבקשו לרמוז למקרא: ''מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבֵר מרמה''. הסיבה שהוציא ספר בנושא זה היא מפני שהחפץ חיים ראה את השנאה בין אנשים וסבר שאחת הסיבות העיקריות לאריכות הגלות הוא הזלזול וחוסר הידיעה בעניני שמירת הלשון ורכילות המביאות לידי שנאה ופירוד בחברה. חוסר ספר הלכה מרכזי בנושא, הוא אחד הסיבות העיקריות לרפיון בנושא. החפץ חיים היה פוסק הלכה מובהק וספרו הנוסף החשוב והנפוץ ביותר הוא ה''משנה ברורה, ''שהוציא בשישה כרכים בין השנים 1884 - 1907 . זהו חיבור הלכתי על חלק 'אורח חיים' מתוך הספר ''שולחן ערוך'' שחיבר רבי יוסף קארו בצפת . ה'משנה ברורה' מברר את דברי ה 'שולחן ערוך' וטעמיו מהגמרא ומהפוסקים ומסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות התלמוד וכתבי הראשונים, הפירוש הכולל את דיני היום-יום בחיי היהודי - תפילה, שבת ומועדים - היה לאבן יסוד שהכול נזקקים לה. עם השנים הפך הספר לסמכות ההלכתית החשובה ביותר של הציבור האשכנזי ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח. הספר ''משנה ברורה'' מודפס יחד עם השולחן ערוך והגהות הרמ''א.
החפץ חיים התייחס ללימוד תורה של בנות, שעד אז לא למדו באופן פורמלי. וסבר שהנסיבות החברתיות השתנו ,בנות למדו לימודים כלליים ברמה גבוהה וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי ברמה גבוהה לא פחות כדי שידעו את יסודות היהדות והלכה למעשה כיצד לנהוג. באווירה חדשה זו, חלה חובה להעניק לבנות חינוך יהודי ובכך לחזק את היהדות. דעתו התקבלה, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם ''בית יעקב''.
החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה , ובמסגרת זו הוא עודד כהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים כדי להיות מוכנים לגאולה במידה שיבנה בית המקדש , לשם כך חיבר את הספר ''ליקוטי הלכות'' ואף ייסד כולל מיוחד בישיבתו שעסק בכך.
עקב גיוסם של יהודים לצבאות באירופה , בין שתי מלחמות העולם, כתב ספר הלכות צבא הראשון מסוגו שבה מדריך את החיילים היהודים בהלכות במסגרת נכרית, שם הספר ''מחנה ישראל''.
פעל רבות למען עליית חרדים לארץ ישראל ואף רצה לעשות כך בעצמו, אולם ללא הצלחה, שלל את הגישה שאין לעלות לארץ מפני קדושתה.
פעל להשקטת המריבה בירושלים בין הראי''ה קוק זצ''ל למתנגדיו אשר 'הואשם' על ידי מתנגדיו ביתר אהבת ישראל, בשעה שהרב קוק כבר רבה של ירושלים ורבה הראשי של ארץ ישראל, ומי שהיה בן טיפוחיו של החפץ חיים וממשיך דרכו. החפץ חיים הוא שהפציר ברב בצעירותו, כי בבוא לפניו הצעת רבנות לא יסרב לקבלה, שראה בו עוד בצעירתו כגאון וצדיק . בכנס של 'אגודת ישראל' כאשר אחד הרבנים נשא דברים שהיתה בהם פגיעה במרן הראי''ה קוק, לתדהמת הצירים עזב ה'חפץ חיים' את שולחן הנשיאות שבכנס בהפגנתיות ולא הסכים לשוב. כאשר האנשים נכנסו והוצגו כחברי המשלחת מארץ ישראל (שלימים פרשו מאגודת ישראל וקראו לעצמם 'העדה החרדית'), לא רצה ה'חפץ חיים' לקבל אותם ואמר:''לאלה שמעליבים את הרב קוק, מרא דארעא דישראל, אינני נותן ''שלום עליכם'' !
נפטר בכ''ד באלול 1933תרצ''ג.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין החפץ חיים
|
|
|
|
|
|
|
|
|