|
|
גזל ותפילה
|
|
בס"ד.
שלום הרב.
לפני כחודש אבי ואני ההינו צריכים ליסוע למקום מסויים מחוץ לעיר ולא יכולנו להתפלל ערבית לפני כן. אחרי שסיימנו את העיסוקים שם, ההינו יכולים להגיע למניין ליד הבית שלנו. אבי התעכב שם (על דברים שלדעתי לא נחוצים) כך שלא יכולנו להספיק להגיע למניין ליד הבית, אלא רק לעשות סיבוב למודיעין עילית (האריך את הדרך יותר מ-10 ק"מ) . הוא לא יודע את ההלכות איזה אורך צריך ליסוע כדי להתפלל במניין. אני לא ההיתי בטוח אז שתקתי והתפללנו. לא לא היה כ"כ מפריע לא לתהתפלל במניין.
האם עשיתי נכון? אריכות הדרך שהוא נסע נחשבת גזל?
|
התשובה:
|
|
שלום רב
לפי מה שהבנתי משאלתך, אביך הסכים לנסוע למודיעין עילית כדי להתפלל ערבית, ולא התנה את הסכמתו בשום תנאי [שיש חיוב הלכתי לנסוע וכד'], ולכן אין בזה כל חשש של גזל.
לעניין החיוב ההלכתי להאריך את הדרך כדי להתפלל במנין: בשו''ע אורח חיים סי' צ' סעיף טז כתב שהיושב בביתו צריך ללכת עד מיל כדי להתפלל במנין. מיל הוא אלפיים אמה, כלומר 1000 או 1200 מטרים. יש מקום להסתפק אם הכוונה למרחק או שמא הכוונה היא לזמן הליכה של מיל, שהוא בערך 18 דקות. הרבה פוסקים סבורים שמדובר במרחק והדין לא משנה כאשר נוסעים במכוניות (עיין שו''ת שבט הלוי חלק ח סימן יט), אך ישנם הסבורים שדין זה נמדד בזמן, ובזמננו שנוסעים לכל מקום עם מכונית צריכים לנסוע עד 18 דקות על מנת להתפלל במנין (עיין למשל בספר אשי ישראל פרק ח הערה ע בשם הרב קנייבסקי). ויש סבירות לשיטה זו, במיוחד לאלו שלכל דבר טריוויאלי נוסעים למרחקים, שגם לצורך תפילה בציבור יסעו.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
גזל ותפילה
|
|
|
|
|
|
|
|
|