|
|
הרב דוד מזרחי זצ''ל - מחבר שתילי זיתים על השולחן ערוך
|
|
דברים לדמותו של הרב דוד מזרחי (משריקי)
מחבר ספר שתילי זיתים על השו"ע מגדולי חכמי תימן
|
התשובה:
|
|
הרב דוד מזרחי זצ''ל – מחבר ספר שתילי זיתים על השולחן ערוך - נערך ע''י הרב עזרא גבאי שליט''א
הרב דוד מזרחי (משריקי) נולד סביב שנת התנ''ו (1696) ונפטר בשנת התקל''א (1771) בעיר מולדתו צנעא. נודע כפוסק ביהדות תימן ומגדולי חכמי ההלכה
היה שוחט ובודק ושרת את הציבור בהוראה בבית הכנסת ''אל אוסטא'', אחד משני בתי הכנסת הגדולים בעיר, שיסדו הנגיד ר' שלום בן אהרן אל עראקי מאותה משפחה שהיגרה ממצרים לתימן במאה השלוש-עשרה. בית כנסת זה היה מפורסם בגדלו והיה מכיל מאות מתפללים קבועים ותמיד היה מלא מפה לפה.
בבית כנסת זה היתה ישיבה של תלמידי חכמים, וממנה קמו תלמידי חכמים ורבנים דגולים.
לר' דוד היו מופנות שאלות מעניני אורח החיים את תשובותיו אסף לספר תשובות שקראו ''רביד הזהב''.
ליהודי תימן היה קשר תמידי עם מרכזי היהדות בבבל, ארץ ישראל ומצרים. ספרים שנתחברו על ידי חכמי ישראל בכל תקופה הגיעו לתימן.
חכמי תימן למדו בספרים האלה ועשו מהם חיבורים שונים, הן ספרי מדרש הן ספרי קבלה והן ספרי הלכה.פסק הדין בהלכה נהגו יהודי תימן עד זמנו של הרמב''ם לפי קיצור התלמוד של ר' יצחק אלפסי. כשהגיע ספרו של הרמב''ם, ''היד החזקה'' לתימן, קבלוהו בזרועות פתוחות והוא הפך לספר הפסיקה העיקרי. הערכתם של יהודי תימן לרמב''ם הייתה עצומה. הרמב''ם שלח אליהם איגרת הנקראת איגרת תימן לחזק את רוחם במציאות הקשה שהייתה בתימן באותה תקופה. ראוי להזכיר את דברי הרמב''ן שבעת שהיה צריך להשקיט את אש המחלוקת שהתחוללה בין רבני צרפת נגד ''מורה הנבוכים'' של הרמב''ם, הוכיחם שמלחמתם זאת עלולה לגרום לפריקת עול התורה מעל אלה המעריצים אותו והוא מביא לדוגמא את יהודי תימן.
הלימוד ב''היד החזקה'' בפרט נמשך ולפיו הלכו בכל אורח חייהם עד הופעתו של ''שולחן ערוך'' לר' יוסף קארו על כן את לימודיהם קבעו בספרו, וב''היד החזקה'' השתמשו לעיון ולליבון ההלכה עם הזמן רבים נטו אחרי פסקי דיניו של ר' יוסף קארו.
אחרי שה''שולחן ערוך'' נפוץ ברבים קם ר' דוד בן שלמה מזרחי, וחיבר את ספר ''שתילי זיתים'' שהוא פירוש או תוספות והסברים לחלק הראשון של שולחן ערוך ''אורח חיים''. מחבר ''שתילי זיתים'' ראה כי אחרי שהגיע ''שולחן ערוך'' לתימן נתעוררו חילוקי דעות בקרב הציבור על המנהגים השונים, ועל כן היה נאלץ לכתוב חיבורו זה כדי להתאים את ספרו של ר' יוסף קארו למנהגי המקום. בספר, הרב מבאר את דעת השולחן ערוך, גם אם אין מנהג תימן תואם אותה, ומביא בקצרה דינים ומנהגים נוספים המתאימים לשיטת מרן השולחן ערוך, מדברי הפוסקים או מדעת עצמו, ומכריע בין הפוסקים. לצורך חיבורו השתמש הרב בשולחן ערוך ללא הגהות הרמ''א ונהג להוסיף את הגהות הרמ''א רק במקום שבו הם מסכימות לשיטת השולחן ערוך ולמנהגי תימן, על מנת להקל על הלומד. לעתים מצוין בספר במפורש מנהג תימן, אך מטרתו העיקרית הייתה לפרש את דעת השולחן ערוך כדי ליישב את המחלוקות ההלכתיות שהתעוררו בתימן עקב השפעתו של השולחן ערוך שכבר הייתה גדולה.
.
דוגמאות מהספר
ר' יוסף קארו פותח ספרו במשפט: '' יתגבר כארי'', ור' דוד מעיר: ''נגד היצר הרע.
ר' יוסף קארו ממשיך: ''לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'' ור' דוד מזרחי מעיר: ''ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמור איך תעמוד משנתך ועדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו לקום''.
בסימן ק''פ כותב ר' יוסף קארו: ''אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון'', ור' דוד מזרחי מוסיף: ''שיהא ניכר לכל, שמברכים לה' יתברך על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו ועוד שאין ברכה שורה על דבר ריק, כענין אלישע והשונמית, ואותו הלחם הוא מקום לחול עליו שפע היורד מן השמים ע''י ברכת המזון''.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
הרב דוד מזרחי זצ''ל - מחבר שתילי זיתים על השולחן ערוך
|
|
|
|
|
|
|
|
|