|
|
כיבוש הארץ
|
|
ע"פ פשוטו של מקרא, עם כניסתנו לארץ, יהושע מצטווה להכנס לארץ ולכובשה. שנים רבות לאחר מכן הרמב"ם יסביר שלכל מקום שיהושע הגיע הציע לה שלום (הלכות מלכים ו א) איך עולים שני הדברים בקנה אחד? שום איזכור לזה לא מצינו.
גם אם נאמר שלכל מקום שהגענו הצענו שלום, אין הכוונה שבאמת נאכל לחיות ביחד, אלא שאם ירצו, יושבי הארץ יוכלו להיות עבדינו, אם כן איפה בשורת המוסר של עמנו בכניסתנו ארצה?
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
א. אין סתירה בין הצעת השלום לבין מצוות כיבוש. הדבר נובע מהשאלה מהו ''כיבוש''. עמדת הרמב''ם היא שאם העם היושב על הארץ מקבל את הגדרת מעמדו שמי שנתון תחת שלטון האומה הישראלית, שומר על שבע מצוות בני נוח וכדו' – הוא רשאי להישאר בארץ, ואין בזה פגיעה במצוות הכיבוש של ארץ ישראל.
ב. בשורת המוסר של הכניסה לארץ היא עצומה. בדוק מה עשו כל הכובשים האחרים באותה תקופה, וממילא תוכל להבין היטב איזו עמידה מוסרית יש לעם ישראל בכך שהוא מציב שלום. לעולם היה המוסר התורתי הרבה צעדים לפני המוסר הקיים בעולם. הדבר כמובן מעלה שאלה גדולה על הדרך להיות מוסרי בזמן הזה, אולם זה כבר דיון שהיקפו חורג בהרבה משאלה זו.
כל טוב, ויישר כוח על העיסוק בנושא
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
כיבוש הארץ
|
|
|
|
|
|
|
|
|