|
|
איך להנחות את הילדה במצב של חוסר ודאות
|
|
בס"ד
שלום רב, ביתי בהריון ראשון בשעה טובה . בסקירה השנייה שעשו לה אתמול ( שבוע 22) הרופא ראה שחוליה תחתונה לא התאחתה עדיין והזמין אותה למעקב בהמשך . כמובן שזה הקפיץ את סף החרדה שלה ושל בעלה וגם כמובן את שלנו ( אפילו שאנחנו שומרים על חזות רגילה כלפי חוץ) וזה במיוחד שגם בצד של בעלה יש רקע של אחות עם נכות קשה מאוד וגם אני אמא לבן שגידלתי עם נכות קשה (פגיעה לאחר הלידה)
העניין הוא שהבת שלי שואלת אותי, " אמא את חושבת שהכל בסדר?" ואני אומרת " אכן, בוודאי שבסדר" ואני אכן בטוחה שהכל יהיה בסדר בע"ה אולם אני אינני יודעת אף פעם .. אני זוכרת שאני עמדתי במצבים שאמרו לי "בסדר בסדר.. " והצטרכתי להתמודד לבד ,ואבדתי את האמון באנשים ובמערכת ועכשיו אני אינני רוצה שהילדה תאבד את האימון שלה בי.. אני מקווה שאני מסבירה עצמי טוב..
איך אני מנחה את ביתי במצבים כאלה של חוסר וודאות.
מה אני צריכה להגיד לה כדי שלא תהיה בחרדות אבל תהיה ראלית בכל זאת..
אשמח מאוד מאוד לתשובה בהקדם.
בברכה מראש.
|
התשובה:
|
|
שלום רב,
את אמא! ואמא צריכה להיות תומכת בבתה. זה התפקיד שלך כאמא.
אנחנו צריכים לזכור בראש ובראשונה שהסקירות הללו של האולטרה סאונד וכדומה אינן מדויקות בעליל. מספיק צל צילה של איזו תנועה או צל פנימי וכבר התמונה שמתקבלת אינה נכונה. כך גם לגבי חיבור החוליות שבאמת קשה מאד לראותן.
הדבר השני החשוב מכלך הוא שבורא עולם מנהל את העולם ולא הרופאים. כל תינוק אמור להגיע לעולם עם המטרות שיש לוט לבצע בעולם הזה ואם התפקיד שיש לו לבצע במשפחה שהוא מגיע אליה. כמו שלבתך יש תפקיד ליצור ממך אמא מעולה כך העובר החמוד שבבטנה תפקידו ליצור ממנה אמא מעולה. כפי שאת היית צריכה לעסוק עם ילד נכה, כפי שכתבת, לכל אם, איש או אישה, יש תפקיד בעולם הזה, והוא אינו יוכל לברוח ממנו בדרך שנראית לו כי התפקיד הוא שלו בעולם והוא באופן בלעדי שלו, לכן עליו לעבור אותו. איך בורא עולם מביא אותנו למלא את תפקידנו איננו יודעים ועלינו לקבל כל דבר לטובה.
אני יכול לספר רק שגם אני עברתי בחיי אירועים רבים שלימדו אותי פרק בהלכות אבהות וזוגיות כשליוויתי את בתי בחודשים ארוכים של שכיבה בבית חולים, בטיפול בה כשנתלתה על חבל ל דלגית במעלית וכמעט אבדה את חייה ובטיפול ממושך של 22 שנה באשתי שהייתה מרותקת למיטתה מחוברת למכשירים שונים כדי שתוכל לחיות. כל אלו הם חלק מן התפקידים שעלינו לעבור בעולם הזה והקב''ה מעבירנו בתוכם ובוחן כיצד אנו עוברים אותם.
את המסר הזה אנו מקבלים ממדרש נפלא על האדם הראשון. במדרש מסופר שאלוקים מעביר את האדם הראשון על פני כל העולם ואומר לו ''ראה עולמי אשר בראתי, לכבודך בראתיו, תן דעתך שלא תקלקל את עולמי שאם תקלקל אין מי שייתקן אחריך.'' הכל נפלא בדברים הללו חוץ מהסיום שמקשה עלינו מאד מה הפירוש שאם נקלקל אין מי שייתקן אחרינו? והמשמעות היא שכל אחד מאתנו זורם בערוץ מיוחד משלו, בערוץ הזה קיימות המשימות של כל אדם ואדם בעולם, ואם הוא או היא אינם ממלאים את המשימות שלהם הרי שבערוץ הייחודי הזה לא יעבור שום אדם אחר והערוץ יישאר מקולקל. לכן עלינו למלא את המשימות שנופלות לידינו כי אלו הן המשימות שלנו שה' שלח אותנו ולמלא העולם הזה.
בברכה
מאיר שמחוני
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
איך להנחות את הילדה במצב של חוסר ודאות
|
|
|
|
|
|
|
|
|