|
|
"על שהתרשלו בעבודה"-חנוכה
|
|
שלום לרב שליט"א
א. בב"ח (סי' תר"ע) כתוב טעם לגיזרות העבודה בחנוכה , כתב כך : "בחנוכה עיקר הגזירה היתה על שהתרשלו בעבודה ועל כן היתה הגזירה לבטל מהם העבודה.."
לפי זה אני מבין שהגזירות נבעו מחטא של התרשלות בעבודת ביהמ"ק , אבל מה זה קשור לגזירות של שבת , ר"ח ומילה? מידה כנגד מידה על חטא בעבודה '''' ביטול העבודה(התמיד והמנורה כמו שכתב שם) , אבל למה נענשו על שבת וכו'?
ב. ראיתי (בספר של אחד הרבנים בני זמננו) שהפשט בחטא של "על שהתרשלו בעבודה" הוא שבאמת הם קיימו את עבודת הקרבנות אלא שהחטא היה שהם עשו זאת מתוך שגרה, מתוך משהו יומיומי, רגיל, הם היו צריכים לעשות זאת יותר בהתלהבות . יש פשט כזה באחד מהרבנים בדורות הקודמים יותר?
ג. האם היוונים גזרו גם על נידה בנוסף לר"ח, שבת ומילה?
חזק וברוך לרב. תודה רבה!!
|
התשובה:
|
|
שלום
א.הב''ח שם מסביר מדוע בפורים תיקנו משתה ושמחה אך בחנוכה רק הזכרה בתפילה ישנה ולאו דוקא משתה ושמחה, ועל כך מפרש שבפורים פגמו באכילה מסעודת אותו רשע, ונענשו בפגיעת גופם ע''י המן, ותיקנו בצום אסתר, אזי נקבע לדורות תיקון האכילה והשתיה. אך בחנוכה שפגמו בעבודת המקדש, ולקו בביטול העבודה ע''י היוונים, ותיקנו בכיבוש הר הבית והשבת העבודה, ולכן תיקנו להלל ולהודות בתפילה שזו עבודה שבלב כנגד הקרבנות. ואין כוונתו שזה היה החטא היחיד, אלא להסביר מה ראו לתקן כך שעיקר זכירת הנס יהיה בתפילה ולא במשתה, וזאת משום שפגמו בעבודה ותיקנו בה.
ב.הפשט הוא שהתרשלו בעבודה כפשוטו, שלא דקדקו בה. לא כתוב שהיתה בעיה בהתלהבות וכד', ומי אמר שהתלהבות היא העיקר בעבודת ד'? העיקר הוא עצם קיום רצון ד' בשלימות הכוונה והמעשה ולאו דוקא בתחושת הרגש
ג.עיין בעל הטורים על פרשת תולדות, פרק כו פסוק כא שגזרו למנעם מפרו''ר ע''י שלא יטבלו הנשים במקוה
כל טוב
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
''על שהתרשלו בעבודה''-חנוכה
|
|
|
|
|
|
|
|
|