|
|
|
איילת שקד.. מתמודדת חילונית במפלגה דתית, האמנם ראוי ?!
|
|
|
לרב שלום
ברצוני לשמוע את דעתך, בעיקר דעתו של רב ציוני, איך להתייחס לכך שמפלגה ציניות דתית מבקשת לפתוח את שורותיה למתמודדת חילונית ,האם ראוי שמפלגה שאמונה על ערכי התורה והמצוות
תהיה אישה שעולמה חילוני ? איך בכך סתירה ?!
שמא הסיבה לכך נובעת מסיבות חיצוניות כמו של אנשים שמצטלמים יפה ולא יותר ? לאן הגענו ?
תודה רבה
|
|
התשובה:
|
|
|
ראשית אציין כי איני מביו מדוע השאלה מופנית אלי, איני אישיות פוליטית ולא בשום צורה שהיא עוסק בכך לא במישרין ולא בעקיפין, אך כיון שבמהות השאלה קיים יסוד קיומנו כאומה וכחברה ישראלית, אני חש חובה להתייחס אליה.
לכך דבריי להלן, נאמרים כהתייחסות עקרונית ואינם מכוונים לשם זה או אחר, המוזכר בשאלתך.
בעיני מהדהדות בניסוח השאלה שתי נקודות שראוי לבררן;
הראשונה, האמנם ראוי ליצור קלסיפיקציה חברתית מקטלגת ומסווגת חלקים שונים בחברה ומטביעה בהן חותם בעל השלכות מגדריות והשנייה היא, מהי בכלל מנהיגות יהודית.
מרן הרב קוק במאמרו ״למסע המחנות״, שנכתב ככל הנראה כהתייחסות לרצח ארלוזורוב שזעזע ויצר קרע ביישוב היהודי באותה עת, כתב :
'' דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהווים את הקהל שלנו בכללו, והם ''חרדים'' ו''חפשים''. שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל. ידענו שאין בני האדם שווים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו.... אין לנו עצה אחרת, אמנם, כי אם להסיר את שמות הבעלים הללו מעל מחנותינו. באמת, לא שני מחנות כי אם שלשה מחנות הננו מונים מאז. מסורת ישנה היא ש''צבור'' הוא כולל במובנו כפי הנוטריקין שלו ''צדיקים בינונים ורשעים'', אבל זהו דוקא תיאור אישי, ועל כל אדם בפרט למדנו ש''אפילו כל העולם כולו אומרים עליך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע''. וטוב מאד לאדם שיהיה שקוע לחשב חשבון עצמו, ולחטט במומיו הנפשיים ולהביט בעין יפה על אחרים שיוכל באמת להיות שיש במצפונם גם אוצר טוב הסמוי מן העין''.
ממוצא דבריו של הרב, נלמד כי הגדרה חברתית המאפיינת וממילא ממדרת אדם זה או אחר בחטא יסודה, נורמה פסולה ולא יהודית שחובה להתנער ממנה, חובת האדם לנבור בנפשו ולתקנה ולא לעסוק בדרוג הזולת.
האמנם יכול מי מאתנו לטעון כי לו משפט הבכורה ליצור אינדיקציה על המוסר ועל השייכות היהודית-דתית מה שמוגדר, כביכול, ''היהדות הנאמנה'' ?!
וכאן אני תמה וכי מה מבחין בין אדם המוגדר ׳דתי׳ מזולתו שאינו כזה, וכי 5-4 מצוות חיצוניות קובעות את ערכו הרוחני-אמוני -ערכי ביחס לחברו שחי ומממש ׳מצוות אחרות׳ ?!
שמא לימודו במסגרת תורנית בעלת גוון מסוים או שמא חברותו בסניף בני עקיבא ?!
וכי בידנו לאמוד שכרן וערכן של מצוות ?! או שמא טיבן של אנשים ע״י מעשיהם החיצוניים המעידים שליבם יותר לשמים ?!
אני רואה בכך אפוטרופסות זחוחה ומיותרת שלפני כמעט אלפיים שנה חוללה את חורבן האומה והמקדש כפי שהאריך בתשובתו הנצי״ב (שו''ת משיב דבר ח''א מד) שיצירת מחנאות ופלגנות כיתתית באומה הישראלית דינה כנעיצת ''חרבות בגוף האומה'', עצוב לראות איך שיקולים של פוליטיקה רדודה מעבירה אנשים רציניים על דעתם, ובעיקר על דעת קונם.
בכל יום אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, באומרנו ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״, המלכת שם שמים נתבעת ונדרשת מכל אשר בשם ישראל יכונה החש את עצמו חלק ושותף לביסוסה שלומה וטובתה של האומה, הוצאת חלקים מחוץ לגדר הינה חטא ופשע שלא יכופר.
שמא לרגע נשכחו האמירות המלבבות של אהבת ואחדות ישראל, המהוות חלק אינטגרלי מכל נאום של איש ציבור, ובפרט זה הרואה את עצמו שליחו של הציבור האמוני, האמנם נותרו הסיסמאות נבובות שאינן עומדות במבחן האינטרס הפוליטי?!! אתמהא!!
למען גילוי נאות אומר, כי מספר האנשים בעלי הכיפות השקופות שעימם נפגשתי בצמתים רבים מחיי, גילו יושרה כנות ונקיות, ועמדו במבחן המציאות, יותר מאשר אצל 'הדתיים הקלאסיים' מבית, שבחלקם היו אף 'אנשי חינוך מובהקים'.
נקודה נוספת, מי ראוי להיות מנהיג, ובעיקר מה מאפיין מנהיגות יהודית?!
גם זאת למדנו ממשנתו של הרב קוק; הרב מאפיין שלושה פרמטרים של כישרון הנדרשים מאיש ציבור כדי למלא את שליחותו הציבורית כראוי.
'' המעלות בכללם שלש הנה, האחת, הקדושה הפנימית וזך הנפש הגלוי רק לפני בוחן כליות ולב. השניה לה היא החכמה העמוקה הגדולה שראוי שיעוטר בה פרנס הדור כדי לנהל בתבונת כפים את עדתו. וזאת אמנם תתגלה גם לאדם, אבל רק ליחידי הסגולה החכמים הגדולים שהם יוכלו לעמוד על סוף דעתו של המורם מעם ולדעת ערכו, ולכל העם אין בזה הכרה. והמעלה השלישית היא השלמות ההמונית כמו איש תואר ובעל קומה, צח הלשון הלוקח נפשות בחן מדברותיו''.
ולעניינו, ביחס לטהרת ליבו של אדם, האמנם ביכולתנו להבין דבר וחצי דבר על המתחולל בנפשו של אדם ?! זולת אם נתעקש לאמוד אותו בהתאם למאפיינים החיצוניים לפי ראיית עינינו הטרוטות, כפי שמדגיש הרב שזהו דבר הגלוי רק לרבש''ע.
אף אחד מגדולי נביאנו, שמואל, כמעט ושגה בבחירת מנהיג בישראל, כאשר נתבקש למשוח מלך בישראל, אמר לו הקב״ה, '' אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב''.
״ברוח דברים אלו קבע הרמב״ם קביעה מוחלטת בהגדרת מעשיו של האדם איכותם וטיבם ; ״ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות״.
מה שנותר לנו כציבור הוא בעיקר לבחון את יושרו ונקיות נפשו ואת מערכת יחסיו של המנהיג הפוטנציאלי לאורך השנים עם סביבתו ואת כושר מנהיגותו במערכות השונות בהם עסק. בכלל זה חכמתו ובינתו לחבר את יכולותיו הרציונאליות עם מציאות מורכבת.
גם למאפיינים החיצוניים, על אף שהם מדורגים בסוף, יש מקום הכרחי, ולא ניתן להתעלם מהם, כי אנו חיים בעולם הזה לטוב ולמוטב.
סוף דבר, יש להתנער מתפיסות רדודות אלו, ביחס להבנתנו מהו עם ישראל, ולהבין כי ערכו של יהודי השותף בהקמת קרנם של ישראל, גדול יותר מסך מצוותיו הפרטיות, למרות שהיינו שמחים לו הייתה מציאות שלמה ביחס לשמירת תורה ומצוות כראוי.
בברכת ומלאה הארץ דעה
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
איילת שקד.. מתמודדת חילונית במפלגה דתית, האמנם ראוי ?!
|
|
|
|
|
רשימת התגובות 
|
|
|
|
|
קרטריונים
- מרום, 26/11/2012
הרב, כמדומני שאתה עומד בשלושת הקרטריונים הנ``ל. התסכים להיות מנהיגינו?
|
|
תודה על האמון אך שליחותי בעולם ככל הנראה אחרת.
שנזכה בע``ה לחיות מתוך שליחות מדוייקת ושלמה.
|
|
|
תשובה טובה
- יעקב, 25/07/2012
לאחר תשובה טובה כנה ומלאה ישרה וברורה אני מבין מדוע היפנו לרב את השאלה מפולטיקאי לא נקבל לעולם תשובה ישרה
|
|
תודה.
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS