|
|
|
עיסוק בעריכת דין.
|
|
|
מכון משפטי ארץ שלום רב.
הוסמכתי לאחרונה כעורך דין.
שאלתי היא,
באילו תחומים יהיה אסור לי להתעסק משום איסור ערכאות, ובאילו תחומים מותר?
ומתי אומרים שהדין הישראלי נכנס לגדר דינא דמלכותא דינא?
בברכה.
|
|
התשובה:
|
|
|
שלום
בהצלחה רבה בעבודתך ותזכה לגמול חסד עם הבריות ולסייע להם בעת צרה.
הנושא שהעלית נידון במספר תשובות באתר, תוכל למצא אותן בחיפוש קל. אנו מצרפים את אחת התשובות היסודיות כפי שהיא תופיע בעז''ה בספר שו''ת משפטי ארץ חלק ב שיופיע עוד זמן מה:
שתי בעיות עיקריות יש בדבר: ייצוג בעלי דין ע''י עורכי דין או טוענים אינו רצוי עפ''י ההלכה (עיין שולחן ערוך חו''מ קכד, א). הבעיה השנייה היא בניהול הליך משפטי בבית משפט ולא בבית דין רבני. דא עקא, מערכת המשפט הדומיננטית כיום אינה מערכת המשפט ההלכתית ועל כן בתחומים מסוימים שההלכה מתירה לפנות למערכת המשפטית הרגילה, שם ייצוג על ידי עו''ד הוא דבר שבשגרה. ואז שופט או עו''ד דתי, עשויים להביא תועלת כשירימו את קול התורה ויבהירו את דרך התורה וחוקיה (הרב מרדכי אליהו, תחומין ג עמ' 244).
באשר לשופט, אמנם יש בידו היכולת לתרום להאדרת המשפט העברי בפסיקותיו בבתי המשפט (ראו הסתייגותו של הציץ אליעזר יב, פג), אולם, הוא עלול לפסוק בעל כורחו לפי חוק שהוא בבחינת גזל על פי ההלכה (הרב אברהם שפירא תחומין ג, עמ' 239). לדעת הרב עובדיה יוסף, בעיה זו נוגעת גם לעו''ד. לשיטתו, ההיתר לשמש כעו''ד בבית משפט מצומצם. (שו''ת יחוה דעת ד, סה, עמ' שיג בהערה):
ולכן עורך דין ירא שמים שנדרש לייצג בבית המשפט אדם שתובע ממון מחבירו, לפי ההלכה חייב להימנע מכך, שהרי הוא מסייע בידי עוברי עבירה, ואינו יכול לבוא בטענה שהוא רק עושה בשליחות התובע, והקולר תלוי בצוארו, זה אינו, כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין, ואין שליח לדבר עבירה. (ועיין בחשן משפט סימן לב סעיף ב ובש''ך ובאחרונים שם). אבל לייצג נתבע שנאנס לבוא לבית המשפט מצד שהתובע סרב להתדיין בדין תורה, וכופה את הנתבע להתדיין בבית המשפט, מותר לעורך דין לייצגו להציל עשוק מיד עושקו. ואם נדרש להופיע בערכאות לקבלת צו ירושה, חייב להימנע, ויפנה אותם לבית הדין הרבני לקבלת הצו.
בתחומים כמו מקרקעין, תעבורה, מיסים והדין הפלילי הבעיה אינה קיימת או קיימת במידה מועטה (בשם הרב אהרן ליכטנשטיין). מפני שבנושאים אלה יש לדון על פי חוקי המדינה גם על פי ההלכה (להלן המקורות בקצרה: מקרקעין – בבא בתרא נד, ב; רמב''ם זכיה ומתנה א, טו; מיסים – ראו בעמוד 225, תעבורה ופלילי – רמב''ם מלכים ג, י; שו''ת הרשב''א א, סימן תריב).
לכן ההלכה מאפשרת לדון בתחומים אלה בבתי המשפט. בהלכה יש עדויות רבות לדיונים על פי תקנות הקהל בערכאות שאינן תורניות (שו''ת הרשב''א ג, תט; וכן ה, רכא; ה, רפט; עמוד הימני, סימנים ח-ט; שו''ת באהלה של תורה ד, טו).
לסיום, יש לציין שתפקידו של עו''ד הוא להעלות טענות עבור מרשו שלא יודע לטוענן לבדו, אבל אין לו ללמדו כיצד לטעון טענות שקריות במטרה לזכות בדין באופן לא הוגן.
בברכה
מכון משפטי ארץ עפרה
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
|
הנך מוזמן להגיב על
עיסוק בעריכת דין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כשרות
RSS