יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל קניות חינוך
 שווה עיון:
הפרשת חלה

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » שנאה בין אחיות
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

שנאה בין אחיות

מתוך: אישות ומשפחה » הורים וילדים פורסם בז' בסיוון התשע"ב
שלום לרב שאלנו אותך בעבר אך אנו שואלים שוב כי המצב בבית הולך ומחמיר . יש לנו ארבעה ילדים אני ואישתי אוהבים מאוד אחד את השני.
הבת הבכורה בת עשר הבן בן 9 הבת השנייה בת 7 והאחרונה בת 3. יש פשוט שנאה תהומית בין האחות הגדולה לשנייה.
לדעתנו הדבר נובע מכך שהיא מרגישה "מאויימת" מאחותה השנייה האחות השנייה זריזה יותר , מטופחת, מפותחת יותר מבחינה גופנית, עברה אותה בגובה, היא פעילה יותר שמחה יותר , אוהבת לעזור בבית בכל דבר, אגרסיבית, פקחית מאוד, נקייה ויש לה משמעת עצמית גבוהה. לעומתה האחות הבכורה היא פחות בוגרת בנפשה מתעצבנת מאוד מהר, כל דבר שנעשה מפרשת זאת כנגדה,היא איטית יותר, פחות מסודרת, אוכלת קצת . יש בה דברים מיוחדים: היא קוראת וכותבת ברמה גבוהה, אוהבת לקרוא, טובה בלימודים ודיי חברותית עם חברותיה.
אך בבית המצב בלתי נסבל ביטויים קשים כמו 'תמותי אמן סלה' , 'ימח שמך' , פשוט משדרת לאחותה שנאה. וכשמציקה לאוחתה יותר מדאי האחות הקטנה מכה בה בחוזקה.
אנו שאולים מה אפשר לעשות כדי שתיהיה אהבה בבית . מחכים לעזרתך


התשובה:
שלום רב,

אני שמח שאתה ואשתך אוהבים אחד את השני, השאלה היא האם הילדים חווים זאת? האם הילדים רואים את האהבה שלכם מובעת זה לזו? זה מאד חשוב שהילדים יחושו שאבא אוהב את אמא ואמא את אבא, כי זה משרה רוגע ושלווה וביטחון עצמי רב.

כשיש בבית מספר ילדים יש הרבה אנשים קטנים שונים זה מזה. אין דמיון סין הילדים משום שכל אחד מהם הגיע לעולם הזה עם תכונות אחרות ויכולות אחרות. אם הייתם שולחים אלי שמות הילדים ותאריכי לידה היה לי הרבה יותר קל להציג בפניכם את תכונותיהם של הילדים כך שתראו באופן ברור את ההבדלים שביניהם.

בהחלט יכול להיות שהבת בת השבע מאיימת על הבת בת העשר בגלל תכונותיה שהזכרתם בשאלה, זריזות, טיפוח, התפתחות גופנית וכו', אלא שתשומת הלב של הילדה בת העשר לשוני שביניהן אינו נובע מחכמתה הרבה אלא מכך שאתם מדגישים זאת בצורה זו או אחרת. למשל בשאלות כמו ''מדוע את לא מסוגלת להיות מסודרת כמו אחותך?'' ''מדוע את לא מסוגלת להתארגן בבוקר כמו אחותך?'' ''תראי כיצד היא מתארגנת במהירות'' או בצורה עקיפה ''איזה יופי כמה מהר את מתארגנת בבוקר'' ''כמה שאת זריזה'' וכו'. גם ללא הערות שלכם, שבאות מרצון טוב, יש הרבה הבדלים בולטים שלא ניתן שלא לשים לב אליהם.

הבוגרת מפרשת כל דבר שנאמר כאילו ונאמר כנגדה, זה ממחיש בהחלט שישנם דיבורים שיוצרים אצלה את התחושה הזאת, גם אם אינם בדיוק כפי שכתבתי אותם בדוגמאות למעלה.

בחג שבועות ביליתי אצל בתי לה יש חמשיה ילדים. יש בן בגיל שבע ובת בת ארבע וחצי. ברור לנו שהבת בת הארבע וחצי היא ילדה מחוננת. איך אנו אומרים זאת העגה היומיומית – היא שמה אותו בכיס הקטן שלה. היא מנהלת אות ו במשחקים, היא מובילה אותו לאן שהיא רוצה. הוא ילד חכם מאד, אבל שקט והיא פעילה מאד, כך שהיא המובילה. גם כאן היה יכול להיווצר מצב של ''שנאה'' כפי שאתם מבטאים זאת, אלא שבתי מנהלת את הילדים כל אחד ואחת מהם על פי תוכנותיה ולא על פי השוואה לאחרים. כך הילד הקטן הזה מקבל תשבחות על הדברים הטובים שהוא עושה, והיא מקבלת תשבחות על הדברים הטובים שהיא עושה, ואין עושים השוואה ביניהם שהיא עושה כך ולמה הוא לא עושה. גם הגדולים יותר מקבלים את התשבחות שלהם על מה שהם עושים. ואני חייב לציין שלא חוסכים שם תשבחות, על כל דבר קטן שנעשה.

נניח לדוגמא שבתי ביקשה משני הילדים לסדר את השולחן. הבן השקט והצייתן ניגש לפעולה בצורה מידית ועושה דבר אחר דבר. הבת הקופצנית מתחילה לעשות דבר מסוים ועוברת למשחק ושוכחת ממה שעליה לעשות, בתי לא תאמר לה 'ראי כיצד אחיך שומע בקולי ועושה את מה שביקשתי ואת לא' אלא היא תאמר לה 'בתי, עכשיו את לא משחקת עכשיו את מסדרת שולחן' היא בסך הכל מחזירה אותה למשימה שעליה לעשות, ללא קשר לשום ילד אחר.

התוצאה היא שהילדים חיים בשמחה ואושר, וכל שזמן צוחקים ושמחים.

לאור זאת אני מציע להתחיל לנהוג בדרך זו מבלי לומר דבר. להפסיק להעיר על מה שאל טוב ולהתחיל להאיר את מה שטוב. לשפוך הרבה אור על הדברים הטובים ולא לומר דבר על מה שלא מוצא חן בעיניכם. כל מה שהילדים צריכים זה תשומת לב חיובית מכם, שקט ושלווה, רוגע בבית ובכל יבוא על מקומו בשלום.

כלומר גם כשיש כבר צרוך להעיר, לומר את הדברים בנחת, לא בכעס, לא בצעקה וגערה, אלא בשקט ולהציג זאת ככאב לב שלך. 'ממש כואב לי שאת לא עושה את מה שביקשתי ממך'. אבל זהירות עם הילדה הגדולה, אצלה יש להתחיל בתקופה הקרובה של ארבעה חמשיה חודשים הקרובים להדגיש אך ורק את הטוב. זה ישפיע בהחלט.

בברכה,
גד מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על שנאה בין אחיות
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines