|
|
כמה שאלות....
|
|
שלום לכבוד הרב שליט"א
א. הרב ענה: הנכון הוא להוציא את המזוזות הישנות (של חב"ד) ולבודקם, ואח"כ להניח את הספרדי בברכה. (את של חב"ד מניחים בצד עד תום השליחות, ואז מחזירים אותם ונוטלים חזרה את שלכם). לגבי הרשום בסוגריים- אם בעת בדיקת המזוזות של חב"ד הוא מגלה שהן פסולות, מועיל לו להחזירן במקום המזוזות ספרדיות בעת עזיבתו ? ואם לא אז מה הפתרון ?
ב. מהי המחלוקת הראשונה היחידה שהיתה עד תקופת הלל ושמאי ?
ג. אדם שמנגב ידיו רטובות (אחר שירותים או בבוקר או לפני סעודה או סתם ידים רטובות) בבגדיו זה גורם לשכחה ?
ד. אוספים כסף לקנית ספר תורה, האם בינתיים מותר להלוות למישהו את הכסף שהצטבר מהאסיפה למטרת חולין או דבר פחות קדוש מספר תורה ויחזיר לנו אחר כך, עד שיהיה את כל הסכום הנדרש לקנות ספר תורה ?
ה. מה דעת הרב שליט"א בנושא לצאת מהבית מעוטר בטלית ותפילין לבית הכנסת ?
ו. אחרי שענה ברכו לפני ערבית לא עונה לשום דבר. אם נחוץ להתפנות ילך להתפנות ויברך אשר יצר. האם מכיון שהוצרך להתפנות וכבר בירך יכול גם לומר "והוא רחום"... אם לא הספיק לפני ברכו ? וכן לדבר דברי חולין במקום צורך רבים או יחיד ואז להתחיל "אשר בדברו מעריב"... ?
ז. מה הדין אם המבדיל שתה פחות מרביעית יין בהבדלה ? יצאנו כולם ידי חובה ?
ח. אני יושב ושומע קדיש, באמצע הקדיש עובר מולי תלמיד חכם או זקן ואני קם לכבודו. האם אני רשאי לשבת חזרה באמצע הקדיש (מדובר בתוך חמישה אמנים ראשונים) או מכיון שהצטרכתי לעמוד באמצע אמירת הקדיש מכל סיבה שלא תהיה אסור לי לשבת עד סיום חמישה אמנים ראשונים ? ואם ישבתי עברתי עבירה ?
ט. הרב ענה לי: ב. לא נכון ! אין צורך לחזור למקומו לאחר שפסע לאחריו, אלא שאסור לחזור מיד שלא ייראה ככלב שב על קיאו, אלא אם כן המתין כדי הילוך ארבע אמות שאז מותר לחזור למקומו. ונפקא מינה אם סיים את תפילתו ומיד מתחילים בקדושה, מותר לחזור מיד למקומו, כיון שמוכח שכוונתו לשם הקדושה. וכן הדין בקדיש, שאינו רשאי לחזור למקומו אלא לאחר שעבר זמן כדי הילוך ארבע אמות.
שאלתי היא מה הטעם שילקוט יוסף מביא את הדרך לפסוע חזרה ברגל ימין תחילה וכו... אם אין הרב ענה שאין צורך ? וכן למה מובא בילקוט יוסף שיחזור למקומו אפילו ללא שהייה בסיום תפילתו כשצריך לומר קדושה ?
י. בשמחת תורה אצלנו חגגו סעודה בבית הכנסת כי אין מקום אחר. בתוך הסעודה הביאו יין ווודקה וערק ובירה ושתו. האם היה מותר לשתות בבית הכנסת או שגם בשמחת תורה אין היתר לשתות משקה חריף בבית כנסת והיה אסור לעשות הנ"ל ?
|
התשובה:
|
|
ביקשתי לא להרבות בשאלות מציקות חסרות טעם ולכן לא אענה על כל השאלות.
ד. אסור להשתמש בכסף שנאסף למטרת ס''ת לדברים אחרים כלל.
ו. לאחר ברכו אין לדבר כלל, כי אמירת ברכו פירושה לברך, ומיד מתחילים בברכה אשר בדברו, ואם יצא לשירותים גם אשר יצר נחשבת ברכה.
ז. אין חיוב לשתות רביעית, די ברוב רביעית. משתדלים לשתות רביעית כדי לצאת ממחלוקת בברכה אחרונה.
ח. אם עמד באמצע החצי קדיש ישאר לעמוד גם אם עשה כן לכבוד זקן או ת''ח.
י. אם לא נהגו קלות ראש ולא באו לידי שכרות אפשר להקל בדיעבד.
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
כמה שאלות....
|
|
|
|
|
|
|
|
|