יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » פרשנות התורה וחינוך
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

פרשנות התורה וחינוך

מתוך: ספרים » תנ``ך ומפרשיו פורסם בז' בכסלו התשע"א
שלום הרב

גם השבת עלתה סוגיה טעונה בעניין היחס למתואר על אבות האומה. אני מטבעי נוטה להיות נחרץ בויכוח. כאשר הובאה הגישה שלא יתכן שהאבות חטאו ושאחנו לא מסוגלים בכלל לקלוט ו70 פנים לתורה וצריך לקבל גם את הגישה הזו אפילו אם אני לא מסכים כי העולם היום מורכב וזה לא נכון לזרוע מחלוקת ... אז אמרתי שבכל זאת לדעתי זו גישה מסוכנת כי היא מעוותת את הכתוב. אני מאמין שאם כתובים דברי בקורת או עונש אז סימן שהיה חטא. אבל הדגשתי שהנכון הוא לא לעצור בזה אלא לשאול כמו בכל חלק בתורה ובנ"ך מה אני לומד מכך. מדוע זה הובא. וודאי שזה מתוך נק' מוצא של ראיית אבות האומה כענקים שתפיסתנו אותם מוגבלת. בתגובה אבא שלי אמר שהרבה גדולים אוחזים בגישה שאני יוצא נגדה וזב בעייתי לומר שזו גישה מסוכנת. אשתי הוסיפה בהקשר לחינוך שזה יכול לפגוע באמונת חכמים אם אני מתבטא כך. וזאת שאלתי: אני טוען שזה מסוכן כי אני חושש שלימוד כזה באמת מעוות את התורה ומסלף אותה. אבל איך לתרגם את זה לחינוך הילדים? אני מניח שאיני יכול לכפות בכח וגם אין זה נכון. אז איך ניתן גם להכיל את החשש שלי שילדי יתפסו לגישה כזו שבעיני היא פסולה מיסודה ומצד שני שלא אכפה עליהם או אסרב לקבל שהם מחזיקים בגישה שונה או חלילה אגרום בדברי לפגיעה באמונת חכמים אצלהם אם אומר שמה שרב פלוני אומר הוא מסוכן...

איך מתמודדים עם הדילמה הזו?
אותה שאלה בהקשר כולל של פרשנות התורה כאשר פירוש שרש"י מביא נניח אינו מתיישב עם הפשט. מהו היחס הנכון לפערים האלו מבחינה חינוכית?(גם כאן יכולים לטעון 70 פנים... אבל אני חש שמקנים לביטוי הזה נופך פוסט מודרניסטי)

שבוע טוב וחודש טוב


התשובה:
שלום וברכה

אני כמובן יכול לענות רק את התשובות שלי לשאלות שאתה מציג:
א. אנחנו לומדים את מה שכתוב בתורה. אנחנו לא קובעים לריבונו של עולם מה אנחנו סבורים שעליו לכתוב בתורה, ולא מעצבים את התורה כפי רצוננו, אלא רק לפי מה שהכתוב אומר, ובעזרת כלי פרשנות העולים מתוך התורה עצמה.
ב. חשיבות עיקרון זה היא בשל שתי סיבות: הראשונה במישור האמוני, של קבלת עול מלכות שמיים ולימוד מה שריבונו של עולם קבע, ולא ההפך. השניה היא במישור המעשי – אם דוד המלך חטא אנו חייבים ללמוד את נסיבות החטא ואת סיבותיו, ואיך אפשר שאישיות כה דגולה תיפול, ומפני מה ריבונו של עולם בחר דווקא בו ובשלמה בסופו של דבר וכדו'. אם זה הפירוש הנכון – מי שלא לומד כך מחמיץ את המסר האלוקי שבדברי התורה, וממילא אינו לומד להתמודד עם החטא האפשרי, אינו מתבשם מהביקורת האלוקית החד משמעית כלפי מעשה עוול, ואינו לומד את דרכי התשובה. על כל זה כתבתי ב http://www.ypt.co.il/show.asp?id=23011.
ג. הכלל של שבעים פנים לתורה (אגב ביטוי זה אינו כתוב בחז''ל) לא נועד לבטל מחלוקות בפרשנות, או שימוש בדרכי הוכחה וראיה. כל הראשונים טענו ביחס לפירושים מסוימים כי אינם נכונים, ולא זלזלו בתורה באומרם שכל מה שאומרים בתורה הוא נכון. יש לחתור בתורה לפירוש האמת בדרכים בהם מביאים ראיות במלחמתה של תורה. במקרה בו אנו עוסקים, אם אכן מוחמצת הביקורת המוסרית של התורה מכוח שבעים פנים לתורה, מדובר בעיוות וקלקול ולא בגדלות נפש. זו ה''סבלנות הקרה'' עליה דיבר הרב קוק זצ''ל.
ד. אדגיש כי אני מתנגד מאוד ללימוד תנ''ך בגובה העיניים, ומעולם לא נקטתי בלשון זו. יש ללמוד תנ''ך בגובה הסולם: ראש אבותינו הגיע השמיימה והם היו מרכבות לשכינה, וכך יש ללמוד את דמותם. אלא שרגליה של מרכבה זו נעוצות בארץ, ויש ללמוד אותם גם במישור הטבעי.
ה. בנושא בו אנו עוסקים בשאלתך – יש לזכור כי למעשה אין עמדה שיפוטית מפורשת במעשה האבות לאורך ספר בראשית: אין אנו יודעים האם נהג אברהם כשורה בשעה שירד למצרים, אין אנו יודעים את תגובת ריבונו של עולם ל''בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך'', ואין אנו יודעים על מה נענשו האבות. כל זה לא כתוב במפורש בתורה.
ו. אף על פי כן, לא מנעו עצמם חז''ל ופרשני המקרא לבחון את התנהגות האבות בדרך ביקורתית, בלי לעמעם את ההערצה העליונה למי שהם אבות האומה ואימותיה. אינני מכיר ראשון אחר מפרשני המקרא שלא הלך בדרך זו, ואפילו רש''י הממעט בכך לא מנע עצמו מלכתוב דברים אלה (ראה פירושו לדוגמה לסוך פרשת שמות ותחילת וארא). הם עשו זאת בשימוש בכלים פרשניים רבים, כגון מידה כנגד מידה, או גזירה שווה וכדו'.
ז. גם לו היה הדבר מסוכן לאמונת חכמים – אמונתנו בקב''ה ואמונתנו במוסר קודמים לאמונת חכמים. ברם, לדעתי הדבר אינו פוגע באמונת חכמים משתי סיבות: ראשית, אנו מאדירים את החכמים ואת הקב''ה, וחותרים ללמוד את מעשיהם כענקים עליונים על היותם בני אדם ומרכבות לשכינה כאחד. שנית – הפגיעה באמונת חכמים היא דווקא כאשר הלומדים רואים כי לא משנה מה שכתוב – צריך להצדיק את מעשה החכמים, והדבר גורם דווקא לזלזול בחכמים ולחוסר אמון במלמדי התורה.


כל טוב


 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על פרשנות התורה וחינוך
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
תנך בגובה העיניים... - צדפ, 30/08/2011
זה סלוגן שיכול למשוך רחוקים לשמיעת שיעור תורה.
תוכן השיעור צריך להיות כזה שמסוגל לשכנע באופן שכלי, לאותם רחוקים , ש...הסלוגן מוטעה.
חנוך - חנוך, 15/11/2010
בס``ד
א: הרב כותב ש- `הכלל של שבעים פנים לתורה (אגב ביטוי זה אינו כתוב בחז``ל) לא נועד לבטל מחלוקות בפרשנות, או שימוש בדרכי הוכחה וראיה.`
והנה בפרשת ויצא מסביר הרלב``ג את דרכם של חז``ל - `וזה מנהגם להפליג בחוזק ההשגחה האלהית ולפרסם ענינה אל ההמון. ואמנם מה שיאות לפי פשוטי הדברים ולאמת בעצמו הוא מה שכתבנו. וכבר ידעת אמרם שדברי תורה מתחלקים לכמה טעמים` (בראשית כ``ט, כ``א). הנה הרלב``ג אומר שדברי חז``ל אינם כפשט הכתובים, אבל זה בסדר גמור כי דברי תורה מתחלקים לכמה טעמים וחז``ל רצו ללמד דברים אחרים. וכך במקרים רבים, מתיחסים האבן עזרא והרמב``ן אל מדרשי חז``ל כמדרשים אשר אין צורך להתווכח איתם כי הם מדרשים ולא מתעסקים בפשט הכתובים. הם לא תוקפים את חז``ל בגלל שזנחו את הפשט על מנת לומר רעיון אחר.
ב: הרב גם כותב שאם מוחמצת הביקורת המוסרית, מדובר בעיוות וקלקול.
האבן עזרא כותב בהקדמתו לתורה - `הדרך הרביעי קרובה אל הנקודה...שלא יביטו אל משקל מאזנים, רק יסמכו על דרך דרש הלקח טוב ואור עיניים.`
למרות שהאב``ע חולק על הגישה הזאת מכל וכל, כי כך לא לומדים כך את מה שכתוב בפשט התורה, אלא דורשים מדרשים ש`אשר מעט השכל בלבו ואף כי אשר חכמת אלהים בקרבו יוכל להוציא מדרשים`, בכל זאת הוא לא כותב שהדרך הזאת מעוותת, אלא `קרובה אל הנקודה`.
ג: במסכת ע``ז נאמר `לא דוד ראוי לאותו מעשה דכתיב ולבי חלל בקרבי...אלא למה עשו? לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד...` ומפרש רש``י: `לומר לך. גזירת מלך היתה, ליתן פתחון פה לשבים.` כאן חז``ל אומרים שכל החטא קרה כדי ללמד על חזרה בתשובה. אבל כאשר אומרים שבעצם זו גזירת מלך, נעקר כל המסר על חזרה בתשובה. הנה רשב``י עקר את המסר הראשוני של הנביא על מנת לומר מסר אחר. האם זו עיוות?
ד: כותב הר``ן בדרוש השישי על חטא דוד - `ולכן הכתוב הציע עליו כאילו חטא חטא גדול ועצום, כי אותו המעט לדוד שמודים רבותינו ז``ל שחטא, היה נחשב לדוד כמו שהיה נחשב לאדם אחר שחטא כל מה שיורו עליו פשטי הכתובים, והודיע הכתוב כי גם כשיחטא האדם חטא עצום-שיתכפר לו, כמו נתכפר זה העוון לדוד עם היותו נראה עצום מפשטי הכתובים ושהיה יותר ראוי ליענש לדוד כפי גודל צדקו, שהקב``ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, כמו שראינו בעניים משה רבינו עליו השלום: ``יען לא האמנתם בי``. ובאו רבותינו ז``ל והורו לנו כפי קבלתם האמיתית שדוד לא חטא החטא שיורו עליו פשטי הכתובים.`
לפי הר``ן אין פה סתירה. ניתן לומר שהפשט הוא לא בדיוק מה שהיה ובכל זאת ללמוד את המסר הרצוי.
ה: האבן עזרא כותב על פירוש רש``י - `״אמרו, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והדרש היא תוספת טעם. והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושורש, כרב שלמה ז״ל שפירש התנ״ך על דרך דרש, והוא חושב כי הוא על דרך פשט, ואין בספריו פשט
אחד מני אלף, וחכמי דורנו יתהללו באלה הספרים`` (שפה ברורה, דף ה` ע``א). ונדמה לי שכלשון הזה כותב הרשב``ם (אני לא זוכר איפה). ובכל זאת, כדי לקיים שניים מקרא ואחד תרגום, ניתן ללמוד את פירוש רש``י. לא הרשב``ם, לא האבן עזרא, לא הרמב``ן, לא הרא``ש, לא הטור, לא הבכור שור, לא הספורנו, לא החזקוני וכל שאר הראשונים והאחרונים שמדקדקים בכל פסוק כדי להגיע לפשט האמיתי, אלא רש``י. הערוך השולחן מסביר - `פירוש רש``י מיוסד על פי דרשות רז``ל שהוא האמת הברור כמסיני` (או``ח רפ``ה, י``ב). אם דרשות חז``ל הם לא הפשט, כפי שכותבים הרלב``ג והאבן עזרא, למה זה האמת הברור כמסיני? כנראה שזה לא סותר.
ו: הרב דסלר (במכתב מאליהו חלק ב`) כותב שלאדם הראשון היו כוונות לשם שמים באכילתו מעץ הדעת. כל ההסבר שלו רחוק מאד מפשט הכתובים, אבל האם נאמר שהרב דסלר ``מעוות`` את התורה? ולפי עניות דעתי אביו של השואל צודק. אם הרבה גדולי ישראל מפרשים בדרך הזו, לא חייבים ללכת בדרכם, אבל להגיד שהם מעוותים את הכתוב ודרכם מסוכנת? אמנם היו ראשונים שלא חשכו שבטם מראשונים אחרים כשחשבו שטעו בפירוש, אבל אלו גדולי עולם שהתווכחו אחד עם השני. לדעתי הסכנה הכי גדולה זה לומר על השני שדרכו היא סכנה. כך מגדילים מחלוקות ושנאה בישראל, כפי ששומעים כל הזמן. הרי, אם רב אחד מפרש את התורה בצורה ``מעוותת``, אז ייתכן שכל התורה שלו מעוותת. לכן לא צריך לשמוע לפסקיו וגם לא להתייחס אליו בכבוד הראוי לרבנים. כמובן שהרב לא עושה כך אבל הרבה מאד אנשים כן אומרים כך וזו סכנה גדולה מאד.

אינני טוען שלא יכולה להיות דרך אחרת.
גם אתה כותב שיש ראשונים (מועטים) שהלכו בדרך אחרת, אולם רוב מוחלט של הראשונים נהגו כפי שכתבתי
הביטוי שבעים פנים לתורה הוזכר כמה פעמים בזוהר הקדוש - יונתן, 14/11/2010
תודה לפרוייקט השו``ת גרסא 17+.
במה זה סותר את מה שנכתב ?
ובהשלכה על חינוך ילדים - יוני, 14/11/2010
האם יש להימנע מלהציג גישה כזו בכל תקפותה לילד שבבוא היום ישאל, על אף שאני בקטנותי מזדהה איתה מאוד מחשש שהיא יוצאת נגד הרבה רבנים ולכן עשויה לגרום לילד לתחושת חוסר כבוד כלפי רבנים כאלה או אחרים?

איך ניתן להעביר לילד עד כמה גישה זו מהותית בעיני להבנת רצון השם מאיתנו בלי לכפות עליו,או לחסום אותו מבקשת דעות אחרות?
אינני מכיר דרך טובה יותר לחנך ילדים מאשר האמת
מחנכים ילדים לאור מה שהתורה אומרת.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines