|
|
צפייה ועידוד של משחקי הנבחרת
|
|
שלום כבוד הרב,
ידוע שאין היום רבנים רציניים האוסרים על ספורט אקטיבי- הרי זה ברוח הרמב"ם שיש לשמור על גוף בריא- בתנאי כמובן שאין זה נוגע באיסורים אחרים כמו חילול שבת וצניעות וכו'.
שאלתי אליך אינה בספורט אקטיבי אלא בספורט פאסיבי: אני עוסק הרבה בחינוך דתי-ציוני של נוער מהתפוצות ומהארץ, וברצוני לקחת אותם לאיצטדיון למשחק של נבחרת ישראל בכדורגל. לא יתואר כמה המעמד מרגש: שרים את ה"תקווה" ביחד, וכשיש שער לטובת הנבחרת (לעיתים רחוקות לצערנו...) אזי כולם מתחבקים ושמחים- דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, חוצניקים וצברים...
אני משוכנע שזה נותן לנוער חוויה ציונית והייתי אומר אף רוחנית.
האם אתה רואה פגם ביוזמתי? האם אין גם ערך (אולי לא מדאורייתא אבל בכל זאת ערך!) לעודד את נבחרת ישראל, המדינה היהודית, על ענפיה בתחרויות ספורטיביות למיניהן? לפי דעתי האיסור של "ביטול תורה" לא רלוונטי כאן (הרי מה יעשו במקום: ישוטטו באינטרנט? יצאו לבלות?) מה גם שאני רואה בזה באמת ערכים חיוביים. האם בכלל אולי הגיע הזמן שההנגה הדתית "תכשיר" עידוד קבוצות יהודיות" ישראליות בספורט תחרותי?
תודה לזמנך ולתשובתך
שבוע טוב
אלצפן
|
התשובה:
|
|
שלום וברכה
זו שאלה מעניינת.
אני חושב שכדאי להפוך אותה לכמה שפחות עקרונית, וגם שיותר פראקטית.
אם מדובר בחוויה בונה ומקדמת – ללכת; אם בחוויה הפוכה – לא ללכת.
אינני חושב שמדובר בערך אלא פשוט בכלי פראקטי שצריך לבחון לאור המציאות.
כל טוב
|
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
|
הנך מוזמן להגיב על
צפייה ועידוד של משחקי הנבחרת
|
|
|
|
|
|
|
|
|