יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך
 שווה עיון:
לצאת עם משתמט?

 
שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה
דף הבית » שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה » ישיבה
 


» לצפייה בתשובות הרבנית שולמית בן שעיה
חיפוש
» מתקדם

 תגיות
   7 נקיים    אבות    אזכרה    אינטרנט    אירוח שבת    אירוסין    אישה    אישות    אישות ומשפחה    אמונה    אתרוג    בגידה    בחורה    בינו לבינה    בית    בית כנסת    בית מדרש    בית ספר    בעל    בר מצווה    ברית מילה    ברכה    ברכות    ברכות הנהנין    ברכות השחר    ברכת החמה    ברכת הלבנה    ברכת המזון    ברכת כהנים    בשר וחלב    בשרי    בת מצווה    גזל    גיור    גירושין    גניזה    גשם    דבר תורה    דברי תורה    דגים    דעות    דתי    הדלקה    הדלקת נרות    הוראה ותלמוד תורה    הורדות    הורדת שירים    החזר מס    היחיד והחברה
 אינדקס נושאים
 
» אינדקס נושאים ותגיות

ישיבה

מתוך: יום יום » לימוד תורה פורסם בט' בחשוון התשע"א
שלום וברכה
אני תלמיד שיעור ב בישיבה גובה ובתחילת דרכי בלמודת התורה ובפרט למוד הגמרא
יש לי קשיי קשב וריכוז ואני מתקשה בכתיבה מגיל ילדות
כאשר אני מתחיל בלמוד העיון בסדר בוקר אני מתקשה בהבנת התוספות ושאר הרשאונים
וכתוצא מתיאש מהלימוד (דבר שגורמ תישכול גדול וביטול תורה)
שאלתי האם לרב יש עצות בשביל למוד התורה לבחורים עם קשיי קשב וריכוז


התשובה:
שלום רב,

העצות שלי אינם רק לבעלי בעיית קשב וריכוז, או כל בעייה אחרת, אלא לכל תלמיד ולומד בפני עצמו.

קראנו השבת בפרשת לך לך על אברהם אבינו המתנסה בניסיונות קשים ורבים. באחת מהפעמים שהקב''ה חוזר ומבטיח לאברהם כי ארץ כנען היא הארץ המיועדת לו ולצאצאיו שיבואו מיצחק, אברהם מקבל הוראה לצאת ולהתבונן בכוכבים, כך יהיה זרעך. בראשית ט''ו: (ה) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ: (ו) וְהֶאֱמִן בַּידֹוָד וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה: הרש''ר הירש כותב בפרשנות שלו דבר מדהים. על פי ההסבר שלו הכוונה לראות את הכוכבים לא היה מבחינת מספרם הרב וכך יהיה עם ישראל, אלא שכמו שהכוכבים נוצרו על ידי מאמר ה' גם הילד היהודי נוצר ונולד רק על פי מאמר ה' ולא על פי ההזדווגות הטבעית.

אם כך, אם כל ילד יהודי על פי הדברים הנ''ל הוא יצירת בריאה של הקב''ה הרי שכל אחד נוצר ביצירה מיוחדת ושנוה זה מזה. אין שני בני אדם שווים בעולם, ובודאי שאין שני יהודים זהים שדרכם ומחשבותיהם שוות זו לזו. ולכן לא ניתן להשוות בין יהודי אחד לשני. זו גם הסיבה שהתורה מורה לנו שלא לשפוט ולא לדון אנשים אחרים על מעשיהם כ: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. ומאן שלעולם לא נוכל לדון אף אחד כי לעולם לא נוכל להגיע למקומו משום שכל אדם גדל וצמח במשפחה אחרת, בתנאים שונים ולכן לעולם לא נהיה במקומו ולא נוכל לחשוב ולפעול כמותו.

ומכאן נרד לבעיית הלמידה שלך.

אלוהים ברא אותך בדיוק כפי שהוא ברא אחרים ביצירה מיוחדת ומזוככת של תפקידים ומטרות שעליך להשיג בחיים. גם גאן אוכל להשתמש במדרש על האדם הראשון שאלוהים מוביל אותו על פני כל העולם ומראה לו את העולם ואומר לאדם: ראה עולמי אשר בראתי, לכבודך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל שאם תקלקל אין מי שייתקן אחריך. ומשמעות הדברים שלכל נשמה יש מסלול מיוחד משלה שקבע לה הבורא ולכן אין מי שייתקן אחריך, כי במסלול המיוחד הזה לא תעבור שום נשמה אחרת.

אם כך ידידי היקר, האלהים ברא אותך עם קשיי למידה כאלו ואחרים, אותי הוא ברא עם דיסלקציה, את השני הוא ברא עם מתחים ולכל אחד יש את הנקודות החזקות והחלשות המיוחדות לו. לכן כיצד אתה יכול להיות מאוכזב מלימודיך?

אתה מאוכזב מההספק שלך כי אתה משווה אותו לאחרים, למה שהם הספיקו, למה שהם הבינו. אתה מצטער שאתה לא מבין כמותם, ופוגם באמונה שלך בבורא עולם. הנה כאן משתלב הפסוק השני שהבאתי מבראשית ''ויאמן בה' ויחשבה לו לצדקה.'' אברהם האמין בה'. הוא לא האמיןם לה' בוא האמין בה'. כשאני מספרכ לך דבר אתה יכול להאמין לי או לא, אמונה בה' זה חקבח את מה שה' נותן לך ולהיות מוכן לפעול עם הנתונים הללו עד הסוף, בכל יכולתך, בכל מאודך, להיו ת שלם ומושלם על ידי המאונה הזאת שמה שאתה עושה זה בדיוק מה שאלוהים ציפה ממך.

כשאלוהים ברא אותך ברחם אמך הוא בנה מערכת ציפיות ממך, אותם הנחיל לך לדרך חייך. עתה אתה יושב ומצטער שאין לך כישורים אחרים ממה שיש לך ולא ממלא את הציפיות של האלוהים ממך. הציפיות שלו ממך הן להיות בשמחה תמיד. לשמוח על מה שאת המצליח ללמוד ולא להצטער על מה אינך מצליח ללמוד.

היה פעם רב ראשי בירושלים, איני זוכר כרגע את שמו (הנה הדיסלקציה שלי שמפריעה ואני שמח ומאושר). הרב הזה היה נוהג להעביר שיעור בגמרא כל בוקר לפני התפילה. בשיעור נכחו תמיד כמה עשרות אנשים. בוקר אד הרב מתעורר, בחוץ סערת שלגים, הרחוב צופה בשלג, אין יוצא ואין בא. הרב חושב לעצמו, מי יבוא היום לשיעור, בודאי אף אחד, כזה שלג בחוץ, אז גם אני לא צריך כל כך להקדים ולצאת. מיד עלתה מחשבה שנייה בראשו של הרב: ואם יגיע אדם אחד שכיתת רגליו בשלג כדי להגיע לשיעור, כיצד אוכל שלא להופיע. והוא יצא לדרכו לתת את השיעור. אדם אחד היה בבית המדרש, עולה חדש מרוסיה שעלה לפני חודשיים שלחושה ועדיין לא דיבר עברית. חושב לעצמו הרב, נו, מה אוכל להעביר ליהודי זה שאינו מבין מאומה? והנה היהודי ניגש לרב ואומר לו: הרב אל תהיה עצוב שלא באו אנשים, ואךל תהיה עצוב שאני לא מבין את מה שאתה מלמד, אני באמת לא מבין כלום, אבל בשלושה החודשים שאני בא לשיעור הצלחתי ללמוד את זה: והוא מדקלם את שמות כל האמוראים שהוזכרו בשיעורים רבא, רבינא, שמואל, וראובן וכל הוא מונה את כל השמות. אלה הוזכרו רבות ולכן זכר אותם. חיבק אותו הרב בשמחה ואמר ורק בשביל מה שקלטת מהשיעורים שלי היה שווה לתת את כל השיעורים הללו.


שמח בני במה שיש בך. שמח במה שאתה כן קולט ולא במה שאינך קולט. ואני מבטיחך נאמנה כי ככל שתשמח יותר יותר במה שאתה קולט ותהיה מאושר באופן מלא מזה, תראה שתצליח לקלוט עוד ועוד דברים שעתה הם קשים משום שדומה שמוך דומה – דהיינו אם אתה שמח ומאושר אלוהים אומר 'אתה חושב שאתה כבר מאושר, אני אראה לך מהו אושר' ומוסיף לך מהדברים שיצרו אצלך את האושר. אבל אם אתה מדוכדך ועצוב אומר האלוהים 'אתה חושב שאתה עצוב, אני אראה לך מהו עצבון' והוא מוסיף לך עוד ועוד עצב.

אז תלמידים יקרים אתם עשו את שלכם ולמדו, ושמחו שמחה מלאה בכל מה שהבנתם, מבלי להתייחס לאחרים בשיעור שלכם, והקב''ה ימלא ידיכם ברוב אושר ושמחה וברוב חכמה ותבונה ואריכות ימים בבריאות שלמה.

גד מאיר שמחוני
 
כתוב תגובה
גולשים נכבדים,
אנא הקפידו לכתוב הערות עינייניות ביחס לשאלה הנוכחית בלבד!
לצערינו, שאלות, הערות כלליות וכד' שאינן מתיחסות לשאלה, יימחקו מהמערכת.
בברכה, צוות שו"ת מורשת.
הנך מוזמן להגיב על ישיבה
*שם:
  דוא''ל:
האם לפרסם את כתובת המייל בתגובה
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 
רשימת התגובות  
קושי לקום בבוקר - אורה, 24/10/2010
בננו בשנה ב` בישיבת הסדר,בחור שלומד ברצינות ומדבר כך גם בשיחות איתנו.
הקושי הוא בבוקר,הוא לא קם לתפילות,אני מתכוונת כשהוא בבית כי בישיבה הוא כן קם גם כן באיחור אבל בבית הוא לא מתעורר בכלל ואני ואביו מעירים אותו מעשרים לשמונה עד השעה שמונה חוזרים כל חמש דקות ואומרים לו מה השעה שהוא יודע שהתפילה בשמונה.
הוא עצמו לא שם שעון,מה לעשות?דיברנו היום בבוקר אני ובעלי ובעלי אמר שכנראה שנצטרך לקבל את זה שזה כך?האם זו הדרך?אנא כוון אותנו איך אנחנו כהורים אמורים להתנהל עם זה .
וגם יש התמרמרות מצד הילדים האחרים שכן קמים ועוזרים בבית לדוגמה ביום שישי והוא ישן עד השעה אחת,והילדים האחרים אומרים למה הוא ישן ואנחנו קמים ועוזרים וכו`,גם הבנות לא קמות מאוחר אלא יש סדר יום שקמות עד שמונה וחצי (אין לימודים ביום שישי)אבל,אני בתור אמא יהודיה לא מרגישה שאני יכולה לדרוש ממנו לקום לעזור בבית אם הוא לא קם לתפילה כמו ילד יהודי,כי התפילה יותר חשוב.
בחירה ובגרות = אישייות
שלום רב,


הכלל הראשון שאת צריכה להפנים הוא שאת כבר לא יכולה לדרוש ממנו כלום. את יכולה לבקש, הוא יכול לעשות או לסרב, ואת צריכה להתחיל לכבד את עצמאותו, כי עוד רגע קט הוא יתחתן ואז בכלל הוא יכנס למערכת חדשה ושם לך אין בכלל מקום של דרישה או בקשה. ואת צריכה להתחיל להתרגל שהוא כבר לא שייך למסגרת של הילדים הקטנים בבית, אלא למסגרת חדשה שאת צריכה להתרגל אליהף כי עוד מעט גם אחרים יגיעו אליה.

ואסביר.

ולפני שאסביר עוד מילה על מה שכתבת שתפילה חשובה יותר מעזרה, ולכן אם לא קם לתפילה אינך יכולה לבקש עזרה. זה אינו נכון. חד משמעית אינו נכון. לכל יהודי יש בחירה אישית מה יותר חשוב לו ומה פחות חשוב, וכמו שאת עושה את הבחירות שלך כך בנך עושה את הבחירות שלו ואת צריכה לקבל אותן ולכבד את בחירותיו. כך תלמדי אותו לכבד דעות שונות משלו.

בנך נמצא שנה שנייה בישיבת הסדר, מן הסתם הוא ילד גדול, בוגר, שמתחיל להתמודד עם משמעויות החיים שלו. מעבר לתופעות הפיסיולוגיות שמתחוללות בגופו מתחוללות בנפשו גם סערות נשפיות לא קלות, סערות שתפקידן להביא אותו, בסופו של דבר, לבניית אישיותו הסופית והמרתקת.

ומדוע אני כותב אישיות מרתקת, פשוט ביותר, כך הגענו כולנו לעולם הזה, ואם לא הצליחו המורים וההורים והחברה לשבור את אישיותנו ולהפוך אותנו לעבד למוסכמות החברה, עבד שלא חושב\ לא מתכנן, חי וזורם אם ליד החיים אבל לא חי, כמו הרבה מאד דוגמאות שאוכל להביא אך הנייר קצר מדי. אם ניתנת בידינו האפשרות להתמודד עם הסערות הפיסיולוגיות הללו והנפשיות הללו מבלי שכל הזמן מכוונים לנו את החיים, מגלים שיש לנו אישיות נפלאה. אישיות מדהימה שלפתע פתאום פורחת ויוצאת החוצה ותורמת תורמה משמעותית לעולם.

מי קבע את הכללים של קימה עד שעה מסוימת, ופעילות זו או אחרת לאחר מכן, מי קבע שיש לרחוץ פנים כשקמים ולצחצח שיניים? לא מצאתי זאת בתורה. גם נטילת הידיים שבקימה היא לצרוך טהרת הגוף והנפש ולא לשום דבר אחר. נלמד מכך שאלוהים ידע בדיוק מה האדם יצור לעצמו כדי להרגיש טוב ונוח ומה עליו להכתיב לו. טהרת הגוף והנפש לא מורגשת והאדם עלול לא לחוש בה, אז נאמר לו ליטול ידיים. צחצוח השיניים ורעננות הפנים והגוף הם פעול יוצא של קורי השינה שאופפים אותנו וכך האדם לומד בעצמו את הצורך הזה ויוצר לעצמו כללי בנושא. אם כך הוא אינו צריך אותך שתעירי אותו, ותאמרי לו להתלבש ולהתרחץ. כל אלו כללים שהחברה קבעה אותה ואנחנו משעבדים את עצמנו אליהם.

האם את יודעת מה הוא עושה כל הזמן בישיבת ההסדר? האם את יורדת לעהומק הכוחות הנפשיים שהוא זקוק להם כדי לעבור כל שבוע שם? כמו חייל שמגיע הביתה לחופשה ורוצה להרגיש את החופש העצום שלו ויישן עד מאוחר, כי זה הדבר הראשון ששובר את המסגרת הנוקשה בה הוא נמצא, כך גם הבן שלך החוזר משבוע לימודים קדחתני וסוער בישיבה, מהליכה קבועה בתלם קובע ראש הישיבה (המפקד בצבא), וההתפרקות הטבעית של הנפש והגוף למסגרת הנוקשה הזאת ולצרכים הגבוהים של חשיבה לוגית קשה, היא השינה המשוחררת שלא מחייבת לקום בבוקר לתפילה, שלא מחייבת שום דבר, רק לישון רק לישון. מאיר אריאל כתב על זה שיר שמאד כדאי לשים לב למילים שלו, הן פשוט מסבירות הכל. הנה השיר שהסברי בתוכו בסוגריים מרובעים [].

מה שמתחשק לי זה לישון
פשוט לשקוע פשוט לשכוח
מה שמתחשק לי זה לישון
כלום לא לשמוע ולא לתמוה
[להתנתק מהעולם בו אני רץ כל היום, מתנהל על פי הוראות של אחרים, על פי לוח זמנים שאינו אני ואינו רצוי לי.]

ולא לראות ולא להיות מופתע
יש יותר מדי חדשות תחת השמש
איזה מין כובד על העיניים
תעשה לי צל רק לישון, לישון
[כל השבוע אני סופג כל כך הרבה תוכנות פנימיות של עשה, למד, ראה, הפנם ועכשיו אני רוצה להיות משוחרר מהן.]

רק לישון תחת השמש
עפעפי כמו ברזל תן לי צל
רק לישון, לישון עכשיו לישון
תחת השמש
[לכן הפקודות שמגיעות אלי מתת-המודע שלי הן עצום את העיניים והן הופכות להיות כבדות מאד, ואיני יוכל לפקוח אותן, כי הן רוצות מנוחה, המוח רוצה מנוחה, תת-המודע שלי זקוק למנוחה כדי לעכל את כל מה שצברתי והלפוך את החומר לאישיות שלי.]


מה שמתחשק לי זה לישון
ולא לכמוה אל שכמוה
מה שמתחשק לי זה לישון
ולא לגעת ולא לדעת

ויסתנן אלי רק מה ששווה
לא הכל יכול לעבור דרך החושך
לא רוצה חומר לא רוצה רוח
אין לי סבלנות
[בשינה הברוכה הזאת מסתנן אל תוך נשמתי רק מה ששווה לי לקחת לחיים שלי, רק מה שטוב לי אתו ובו, ואיני רוצה דברים אחרים, אבל כשאני ער אתםפ לא מאפשרים לי להיות אני אתם רוצים שאהיה אתם.]


רק לישון, לישון רק לישון
עין לחושך
אין לי כבר כוח אין לי סבלנות
רק לישון, לישון עכשיו לישון עין לחושך


מה שמתחשק לי זה לישון
שינה טוטלית
זה כל כך בא לי מה שמתחשק לי זה לישון
פשוט נשבר לי
[מגיע רגע של שבירה שבו נשבר לי מכל מה שדוחסים לתוכי, משום שבמקרים אבים יש המון סתירות, המון רגשות, המון חוסר הבנות ואני צריך לצלוח את הסערות הללו ולבוספו של דבר לצאת מהן בריא בנפשי.]


הסוס נגמר לי
להתעורר עם בוא האביב
ואולי למצוא את עצמי
כמו איזה פרח
[רק למצוא את עצמי האמיתי, למצוא את אישיותי שתלבלב מתוך כל הסחי, שתפרח ותצא לאוויר העולם יפה וברה ונקיים מכל פגם.]


איזה מן כובד על העיניים
תעשה לי צל רק לישון, לישון
עכשיו רק לישון תחת לשמש
עפעפי כמו ברזל תן לי צל


רק לישון, לישון עכשיו לישון
תחת השמש
עפעפי כמו ברזל תעשה לי צל
רק לישון, לישון עכשיו לישון
כן, שיר נפלא שמתאר בצורה כל כך ציורית את מה שעובר על המתבגר, ואנחנו כבר הספקנו לשכוח, המטלות, החובות, חוקי החברה וכל השאר השכיחו מאתנו שהיינו בעבר בדיוק אותו דבר, ממש כמו הבן שלנו, וגם אנו רינו רק לישון ולהתבגר תוך כדי השינה. רק שבזמנו זה כלל לא ניצתן לנו ולכן אנו כאלה יבשים וכנועים ללחצי החברה.

לגבי שאר הילדים שבבית, התשובה הנפלאה שלך שתוכיח גם לבן הישן וגם להם שלכל עת זמן וועד, ושאת מבינה אותו, ושאת יודעת שהוא בריא ושלם וזה כל מה שחשוב היא : יגיע גם הרגע שלכם שתהיו גדולים ותעשו את מה שאתם רוצים. והכך אין יותר שאלות מדוע הוא לא עוזר, ולא חופר ולא קם. כי זה הזמן שלו לישון. ואין כל השווה בינו לבין האחרים.

לכן כשאת תפסיקי לשדר את חוסר הנוחות שלך משנתו של בנך גם הם יפסיקו לקטר על כך. אבל כשאת מדרת את חוסר הנעימות שלך מהמצב, אפילו בלי מילים כלל, הם קולטים ואז הם משדרים את מה שאת חושבת.

בברכה,
גד מאיר שמחוני
בהמשך - - אמא, 19/10/2010
תודה לרב על התשובה המעודדת שמחזקת אותנו בדרך בה אנו אכן משתדלים לצעוד. ברשות הרב, שאלה נוספת בנוגע לריטלין. האם מנסיונך הריטלין תמיד מיותר, וניתן לסייע לילד במיקוד הקשב שלו בדרכים אחרות?(וזאת בכיתה של 30 תלמידים כשלמורה עם כל הרצון הטוב אין פניות להתמקד בתלמיד אחד). לאחר לבטים רבים והתייעצויות עם מי שנחשבת מהמובילות בתחום הנוירולוגיה של הילד החלטנו לתת לבתנו ריטלין בשעות הלימודים בלבד, ואכן נראה שתחת השפעתו היא מסוגלת יותר לממש את יכולותיה, אך אין יום בו הספק אינו מנקר בלבי, שאולי ישנן דרכים אחרות...


שלום רב,
איני פוסל את הריטלין לחלוטין. זו תרופה טובה ואיכותית במקרים הנדרשים, לי עצמי יש שני נכדים שנוטלים ריטלין בצורה מבוקרת וזה עזר להם מאד.

אני נגד הפריצות הנוראה בקלות הבלתי נסבלת שבה ריטלין ניתן לכל מי שהמורה קבע כי יש לו בעית קשב וריכוז, והנוירולוג בקות חולים רושם זאת כמו מים ללא בדיקה מקיפה.

מכל 100 ילדים שהמורה קובע שיש להם בעיית קשב וריכוז, בגלל הקשיים שלו לרכז כיתה, בגלל חוסר הידע שלו לנהל כיתה או בגלל כל דבר אחר, בין 3-5 ילדים צריכים לקבל ריטלין, שאר 95 הילדים האחרים אינם צריכים ריטלין.

וגם בנושא זה של ריטלין יש תוספי מזון טבעיים, שאכן עולים בהוצאה חודשית יותר מרכישת ריטלין, אבל משפיעים היטב ללא כל הסיבוך התלותי בריטלין, אבל ההורים אינם מוכנים להשקיע, ומה שיותר זול וניתצן בקופת חולים נלקח ברשלנות נוראית של חוסר חשיבה מעמיקה.

אתם הלכתם להתייעץ עם מומחה, וזה בדיוק מה שיש לעשות, ולא לקבל את גזירת הריטלין ככה סתם, כי המורה אמר והרופא כתב.

לדוגמא שונה אסביר, אשתי לקוחת כדורי הרגעה מכאבים כבר שנים, עקב מחלת הטרשת הנפוצה שהיא חולה בה, ועתה בית החולים הורה להגביר מינון. רופאת הכאב בבית החולים שהייתה אמורה להוציא את המכתב למשרד הבריאות שיאשר את היום הגבוה, לא הסכימה לכך, ודרשה לבדוק חלופיות אחרות יותר קטנות ורק לאחר התייעצות רבה וניסיונות חדשים תחליט מה נכון לעשות. כך עושה רופא רציני.

ממליץ לפנות לד``ר בועז רפפורט שהוא מומחה בנושא.
להלן קישורים אליו למרפאת קשר.

http://www.kesherclinic.com/index.asp?page=boaz&parentid=11
תפקיד:
מנהל מרפאת ``קשר``

הכשרות והסמכות:
מומחה ברפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד.
בוגר הטכניון בחיפה. סטאז´ בבית חולים בני ציון.
השתלמות ADHD, ד``ר הלואל, ארה``ב.
התמחות ברפואת ילדים בבית חולים כרמל.

עיסוקים רלוונטיים:
רופא התפתחותי במכון להתפתחות הילד ב``שרותי בריאות כללית``.
רופא התפתחותי במרפאה ארצית להפרעות קשב וריכוז של ``מכבי שרותי בריאות``

הקשר שלי ל-ADHD:
משיכה בלתי מוסברת לנושא

הגישה הטיפולית שלי:
לחשוב רחב. מדובר בהפרעה הפוגעת במספר תחומי תפקוד ולכן האבחון וההתערבות צריכים להיות רב תחומיים.

ייחודיות הטיפול שלי:
מעניק קורת גג למשפחות המגיעות לאבחון, מלווה אותם במהלך הטיפול, מוודא שההמלצות שניתנו גם עוזרות. את האחריות לקשיים מחלק באופן הגיוני בין הילד וסביבתו.

איך אוכל לעזור לך:
אעזור לך להבין סוף סוף למה כל כך קשה לך להגשים את יכולותיך ואעזור לך להתחיל לצעוד קדימה.


http://www.doctors.co.il/dr-16757
http://www.kesherclinic.com/

בברכה,
גד מאיר שמחוני
אני ממליץ להתייעץ עם ד``ר בועז רפפורט - ב``הצלחה, 19/10/2010
איש מקסים ומיוחד ורופא מומחה בנושא הנ``ל למבוגרים.בגוגל תמצאו אותו במרפאת קשר.

שלום רב,
הנה מספר נתונים על ד``ר רפפורט
http://www.kesherclinic.com/index.asp?page=boaz&parentid=11
תפקיד:
מנהל מרפאת ``קשר``

הכשרות והסמכות:
מומחה ברפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד.
בוגר הטכניון בחיפה. סטאז´ בבית חולים בני ציון.
השתלמות ADHD, ד``ר הלואל, ארה``ב.
התמחות ברפואת ילדים בבית חולים כרמל.

עיסוקים רלוונטיים:
רופא התפתחותי במכון להתפתחות הילד ב``שרותי בריאות כללית``.
רופא התפתחותי במרפאה ארצית להפרעות קשב וריכוז של ``מכבי שרותי בריאות``

הקשר שלי ל-ADHD:
משיכה בלתי מוסברת לנושא

הגישה הטיפולית שלי:
לחשוב רחב. מדובר בהפרעה הפוגעת במספר תחומי תפקוד ולכן האבחון וההתערבות צריכים להיות רב תחומיים.

ייחודיות הטיפול שלי:
מעניק קורת גג למשפחות המגיעות לאבחון, מלווה אותם במהלך הטיפול, מוודא שההמלצות שניתנו גם עוזרות. את האחריות לקשיים מחלק באופן הגיוני בין הילד וסביבתו.

איך אוכל לעזור לך:
אעזור לך להבין סוף סוף למה כל כך קשה לך להגשים את יכולותיך ואעזור לך להתחיל לצעוד קדימה.


http://www.doctors.co.il/dr-16757
http://www.kesherclinic.com/

גד מאיר שמחוני
ובכל זאת... - אמא, 18/10/2010
אני קוראת רבות את תשובותיך מאירות-העיניים והלב,בנוגע ליחס הנכון לתלמידים בעלי קשיים כאלה ואחרים, ובכל זאת חווה תסכול רב - בתי היא ילדה רגישה, מוכשרת בתחומים שונים, טובת לב ומדהימה! אלא שיש לה קשיים לימודיים וקשיי קשב וריכוז, ומה לעשות שמערכת החינוך רק בכך היא עוסקת?! כל פגישה עם איש מקצוע כזה או אחר בביה``ס מתחיל בתיאור מעלותיה של ילדתי על ידי, ומייד עובר הדיון לקשייה ולקשיי המערכת בהתמודדות עם קשיים אלה...כל הכשרונות והיכולות שאינם משרתים ישירות את עניין הלמידה פשוט לא תופסים מקום שם!למרות רצונם הרב והכן לסייע המערכת מוגבלת ביכולתה לספק מענה יצירתי ומתאים (כגון למידה חווייתית יותר,למידה דרך מחשב - כלי שבתי שולטת בו היטב ושימוש נכון בו עשוי להעצים את בטחונה העצמי נוסף ללמידה עצמה)ובינתיים מה שנחשב שם זה הציונים ומי שנחשבת חברתית זו התלמידה הטובה, והילדה שלי (ומן הסתם עוד רבים כמותה) מפתחת תחושות של ערך עצמי נמוך וזה כ``כ כואב...
איך אפשר לעזור לה? איך ממתנים בבית את השפעת דרישות ביה``ס? ואת העובדה המצערת שבעולם שבחוץ רואים בעיקר מבחוץ - את הציונים, את התעודה...ומפספסים את האוצרות האמיתיים???

שלום רב,
מה אפשר לעשות כשהמערכת מסואבת וכבושה בידי אנשים שהם וחינוך מעולם לא נפגשו, הם מכבידים על המורים בתוכניות שיש לסיים ולהספיק, מבלי להתייחס ליכולת הלימודית של התלמידים, וכל מעייניהם בלציין V בשורה שמציינת את ההספק הנדרש.

כמובן שהמערכת כולה נמצאת תחת מרמס רגלו של פוליטיקאי (בין שהוא חילוני, דתי, חרדי או חסיד) שאינו יודע מה לומר כדי לעשות את הרושם הדרוש שהוא אכן פעול למען.... עצמו בלבד, המורים נתונים ללחץ של המנהלים ואלו ללחץ המפקחים ומזמן מזן שכחו שבית הספר נועד להקניית הרגלים, הרגלי למידה, הרגלי התנהגות, הרגלים שיש ללמוד ולהטמיע בילד. במקום זה רק חומר לימודי יבש ומשעמם, המורה מתוסכל ומתסכל את התלמיד.

כך, שגם אם נתקלת במורה שרוצה להשפיע ולעזור הוא אינו מסוגל בגלל המרדף אחריו, ואז כל תלמיד שחורג מהממוצע הבינוני נמצא במדרג הבעייתיים – הם מפריעים למורה ללמד את החומר בקצב הנדרש מבלי לבדוק מה הבינו ומה למדו, ולכן אנא אמא טובה תני לילד ריטלין, סממי אותו מעט, ואנחנו נוכל להמשיך לרוץ את מרוץ העכברים שאינו מוביל לשום מקום.

הדרך שלכם כהורים היא לעמוד לימין ילדכם, כשהמורה מתחיל/ה בניסוח הבעיות של הילד שלכם, מחייכים ועוצרים את שטף דיבורו/ה ואומרים החיוך עצום על הפנים, אבל שמת לב כמה היא כשרונית ב.... וכמה היא מציירת יפה את.... ומדוע אינך מנצל/ת את הכישורים שלה ומטפח אותה? דרך אגב אדוני/גברתי המורה האם את יודעת שאת אלברט איננשטיין זרקו מבית הספר בגלל בעיות במתמטיקה, תראי מה יצא ממנו. ואת בל זרוק בגלל חוסר סבלנות, והיום לאיננו יוכלים בלי ההמצאה שלו הטלפון. את ד``ר יונה סאלק הוציאו מבית הספר בגלל שהיה חולמני, עד כדי כך שהמציא לנו את החיסון נגד שיתוק הילדים, ויש עוד רבים כמו אלה, והילדה שלי מלאה בכישרונות ואת/ה מתעסקים רק בקטנות שביותר, אז מה דעתך אדוני/גברתי המורה שתיקחו ריטלין ותהיו יותר רגועים בכיתה וכך כל התלמידים יוכלו ללמוד?``

ואם מבחינה יהודית אנחנו רוצים לעודד את הילדים שלנו נספר להם על כך שרבי משה פינשטיין שהיה תלמיד גאום קיבל יום אחד הוראה מראש הישיבה שלו ללמד ילד חדש שהגיע לישיבה מאיזו עיירה קטנה. פשוט ללמד אותו כל יום במשך שעתיים לקרוא ולכתוב, כי הילד בן הארבע עשרה לא ידע צורת אות מהי. משה פינשטיין כעס על ההפרעה הזאת בלימודו, אך היה חייב לעשות כמאמר ראש הישיבה. הוא ישב עם הנער שבועיים תמימים והנער לא תופס צורת אות. רבי משה כבר התייאש ועמד ללכת אל ראש הישיבה לבקש לצאת מהתפקיד, אך בלילה, כשהוא ישיב יחידי בבית המדרש הוא ראה את הילד נכנס לבית המדרש, ניגש אל ארון הקודש, פותח אותו ובוכה ``ה` אני כל כך רוצה להצליח ללמוד את הקריאה והכתיבה, אנא תן לי כוח לימודים ותן לרבי משה סבלנות ללמד אותי.`` לאחר זמן הלך הנער ושכח לסגור את ארון הקודש, רבי משה ניגש לסגור את הארון וראה כי הפרוכת ספוגה בדמעות הילד, הוא החליט להמשיך ללמד ילד שכל כך רוצה, וממנו יצא אחד מגדולי הרבנים של ארצות הברית. (איני זוכר אם מדובר ברב קוטלר או באחר אבל הסיפור אמת לאמיתה.) וכן אפשר לספר על רבי עקיבא ומאמציו ללמוד.

אבל כל הסיפורים צריכים לבוא מצד העידוד, גם הכישרונות שלך מספיקים בשביל להצליח, את/ה מסוגל/ת, את/ה צריכים רק לחשוב באופן חיובי שהלימוד כבר אצלכם, ואת זה צריך ללמד את ההורים ואת הילדים – לחשוב חיובית, כי המערכת אינה מסוגלת לשנות את עצמה רק אנחנו יכולים שלנות את עצמנו. וכל מי שאינו מוכן להכיר בערך הילדים שלנו איננו צריכים להתייחס אליו כאל בעל מקצוע בתחום שהוא עוסק בו כי אינו עוסק בו לשמו.

את אותם סיפורים על הממציאים הגדולים ביותר בעולם, כמו האחים רייט שהמציאו את המטוס, ואחרים ספרו לילדים שלכם, וגלו להם שהם גם כן בעלי כישרונות עצומים בדיוק כמו גדולי עולם אלו ולכן שיישאו בגאון את יכולותיהם ויחייכו לעולם על המתנות שהבורא העניק להם.

אף מורה אינו יוכל ללמד את הילד שלכם, רק אתם והילדים יכולים לעשות את העבודה ורק מתוך שמחת יצירה ולא מתוך לחץ. לכן הילדים צריכים להבין שאתם מבינים אותם ולא את המורים, ואתם צועדים אתם ולא עם המורים. וכשהמורים לא מרוצים תלמדו אותם ללמד את ילדיכם בצורה הנכונה.

היו אסרטיביים, היו סמכותיים, והילדים שלכם יפרחו!

בברכה,
גד מאיר שמחוני

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines