הרי לכאורה שם בהלכה ד` כתב מפורשות הרמב``ם``אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין ואפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה`` כיצד אם כן יש להבין ברמב``ם שחתן פטור ממלחמת מצווה ? יורנו רבינו

הרב
הדברים הבאים שאני הולך להגיד אולי ישמעו קשים אבל זו שאלה שהתחבטתי בה לא מעט.
כך שאני מצטער אם מישהו יפגע משאלתי, לא זאת הכוונה אלא רק בירור וליבון העניין.
בוודאי ידוע לרב מקרהו של הבחור אהרון קרוב (שישלח לו הקב``ה רפואה שלימה), אשר יומיים לאחר חתונתו יצא לשדה הקרב בתחושה (כך נאמר ע``י אביו בראיון טלפוני) שהנה הוא מקיים יעוד שעליו גדל והוא הגנה על כלל ישראל. ותמהני הרב ואני אומר זאת בצורה קשה, האין בכך רמיסת התורה על חשבון ``הכלל`` ? הרי גבעו לנו חכמים את הגדרים שבגינן יוצא חייל לקרב ובאלו מקרים הוא פטור כעניין דנן, ולמה זה יוצאת ההחלטה שחובת הכלל יותר עדיפה מאשר ביתו הוא ?
הרב, כואב לי מאוד על הבחור הנ``ל מאוד מאוד אבל לבוא ולהגיד שהוא עשה דבר נכון קשה לי מאוד.
ושאלתי היא באמת מה היה הצעד הנכון לעשות ?
מקווה לתשובה שגם שאר האנשים יוכלו ללמוד ממנה.

אני מודע לשאלה הקשה ואם הרב חושב שבמסגרת האתר אין זה המקום להתייחס אליה, אבין זאת.