מזמור שיר ליום הרביעי (התקבלה בתאריך 29/06/2005)
מדוע הספרדים אומרים את השיר של יום רביעי מזמור צ"ד בתהלים בלבד, ואילו האשכנזים מוסיפים שלשה פסוקים של מזמור צ"ה "לכו נרננה" וכו'?
תשובת הרב
המנהג לומר בכל יום את המזמור שהיו הלויים אומרים בבית המקדש, כפי שמסופר במשנה ובגמרא, מקורו במסכת סופרים,גם הרמב"ם בסדר תפילות כתב: "נהגו מקצת העם לקרוא בכל יום מזמור שהיו הלויים אומרים בבית המקדש באותו יום".
ואכן בסידורים הישנים, כגון סדור ר' שבתי סופר ואחרים, מודפס מזמור צ"ד בלבד ללא התוספת,כפי שהיו אומרים הלויים בבית המקדש, וכן הוא בסידור "שפה ברורה" של היידנהיים (1924), ובסידור לפי נוסח הגר"א.
אך האריז"ל הנהיג להוסיף שלשה פסוקים ראשונים ממזמור צ"ה, "לכו נרננה" וכו', כדי לא לסיים בפורענות - "יצמיתם ה' אלקינו", כעין מה שאמרו חז"ל לגבי הפסקה בקריאת התורה: "ואין מפסיקין בקללות", וכן נוהגים בסיום הקריאה של מגילת איכה, שאחרי הפסוק האחרון "כי אם מאס מאתנו" וכו', חוזרים על הפסוק שלפניו: "השיבנו ה' אליך" וכוו, כדי לא לסיים בפורענות.
הואיל ובנוסח הספרדים מסיימים בכל יום את השיר של יום עם הפסוקים: "הושיענו ה' אלקינו וקבצנו מן הגויים" וכו', לכן לא התקבל המנהג של האריז"ל.
יש לציין שבסידור "עבודת ישראל" התוספת היא של פסוק אחד בלבד, בסוף המזמור נאמר: "ויש מוסיפים עוד פסוק זה לכו נרננה" וכו'.
טעם נוסף לתוספת הפסוקים מתורת החסידות: "ההכנות לשבת, הן הנפשיות והן הגשמיות, צריכות להתחיל ביום רביעי בשבוע, משום כך מוסיפים בשיר של יום רביעי, שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור "לכו נרננה", שנאמר בקבלת שבת"
כל טוב ובשורות טובות
מקורות לתשובה תמיד פ''ז מ''ד; ר''ה לא ע''א; סופרים פי''ח ה''א; מגילה לא ע''ב; מנהגי חב''ד ילקוט מנהגים עמ' 161.
תשובה מאת שמואל פנחס גלברד