 |
|
|
מצוות הלילה בליל הסדר.
(התקבלה בתאריך 17/04/2011)
|
| |
בס"ד
שלום לרב כתריאל.
מהם מצוות הלילה הנוהגות בליל הסדר?
|
|
תשובת הרב
|
|
מצוות הלילה בזמן הזה:
ישנן שתי מצוות עשה מן התורה המיוחדות לליל הסדר, ושהן נוהגות גם בזמן הזה: והם:
א. אכילת מצה: שנאמר (שמות יב) ''בָּרִאשֹׁן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ מַצֹּת''
ב. סיפור יציאת מצרים - שהיא מצוַת ההגדה: שנאמר: (שמות יג): ''וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם''. זו מצוַת סיפור ההגדה.
ואף על פי שכתוב על מצוַת והגדת לבנך ''בַּיּוֹם הַהוּא'', קבלו חכמים שמצוַת ההגדה שאמרה תורה כאן, היא בליל ט''ו בניסן, בשעה שמצה ומרור (ובזמן בית המקדש, גם קורבן פסח) מונחים לפניך, ככתוב ''בַּעֲבוּר זֶה'' - מראה עליהם ומגיד לבנו: בעבור זה - בעבור שאקיֵּם מצוותיו אלה עשה ה' לי את הנסים:
ומה קורה אם אין לו בן? קיבלו חכמים, מה שכתוב כאן ''וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ'', זה אפילו שאין לו בן, מפני שדיבר הכתוב לכלל בני אדם שיש להם בנים, וכל אדם שיש לו בן, מצווה לספר לבנו. ואם אין לו בן, חובה עליו להגיד לכל מי שיושב עמו. ואפילו אם יושב לבדו, חיָּיב להוציא את הדברים בפיו בינו לבין עצמו:
הרי לנו בליל הסדר שתי מצוות מן התורה שהם: מצה, וסיפור יציאת מצרים. וכל שאר המצוות שאמרה תורה בקרבן פסח ובקרבן חגיגה שבא עם הפסח כדלעיל, אינן נוהגות בזמן הזה, כיון שאין לנו מזבח להקריב עליו את קרבנותינו.
מצוות מדרבנן.
מצוַת אכילת מרור בזמן הזה אינה מן התורה אלא מדרבנן, כיון שמִּן התורה אין חיָּבים במרור אלא כשיש עימו קרבן הפסח. ויש עוד מצוה אחת מדברי סופרים שמיוחדת ללילה זה, והיא מצוַת שתיַּת ארבע כוסות יין:
סיכום מצוות ליל הסדר.
לסיכום יש ארבע מצוות בלילה זה: שתים מן התורה – שהם אכילת מצה, וסיפור ההגדה; ושתים מדברי סופרים שהם: - ארבע כוסות ומרור; חוץ ממצוַת קידוש היום שהיא באה קודם לכולן, אלא שאינה מיוחדת רק ללילה זה דוקא, שהרי היא נוהגת בכניסת כל חג ומועד שנזכר בתורה, שאומרים קידוש על הכוס (חוץ מליל יום כיפורים) ומברכים 'שהחיָנו' על כל מצוות החג (וקידוש ביום טוב, הרבה מן הקדמונים סוברים שהוא מצוה מן התורה, כמו בשבת):
כדי לקיֵּם את חמשת המצוות האלה (הקידוש וארבע המצוות המיוחדות לליל פסח) על תיקונן, וכדי לעשות זכר למצוות פסח וחגיגה שבטלו לפי שעה, וגם מפני עוד טעמים ועניינים שהיו כמוסים עימהם - תקנו חכמים עוד הרבה הלכות וקבעו מנהגים וסדרים לעשותם בלילה זה. בכלל זה (לפי סדר עשיָּתן): הקערה. ההסיבה. אכילת כרפס וטיבולו. נטילת ידים קודם האכילה. חציית מצה אחת והצפנת חלק ממנה לסוף הסעודה. נוסח קבוע להגדת סיפור יציאת מצרים. וסיום ההגדה בברכת 'גאל ישראל'. ברכה מיוחדת לאכילת מצה. טיבול המרור בחרוסת והברכה על אכילתו. כריכת מצה במרור (ויש שנהגו באכילת ביצה במי מלח), אכילת אפיקומן. ואמירת הלל וכו':
כל המצוות הנוהגות בליל הסדר, וכן התקנות והמנהגים הבאים עם עשיַּת מצוות אלה - בכולם יש בהם הזכרת העבדות שהיינו בה קודם הגאולה, והזכרת הגאולה שגאלנו ה' אלקינו ממצרים. וכן זה הסדר המובא בהגדה כיצד לנהוג למעשה. סיפור ושבח המובא בגוף ההגדה, שעליה אמרו חכמים: מתחיל בגנות ומסיֵּם בשבח, כלומר, בעל ההגדה מספר תחילה על העבדות ומה שגרם לה, ומסיֵּם בגאולה ועל ידי מה זכינו לה.
בברכה משולמי כתריאל
|
| מקורות לתשובה |
|
|
תשובה מאת
הרב משולמי כתריאל
|
|
|
|
