עמידה ושמע, וליהודים (התקבלה בתאריך 18/11/2009)
שלום וברכה, מר גלברד! מדוע את תפילת העמידה נאמרת בעמידה, וקריאת שמע מיושב? ובכלל, למה חלקים מהתפילה נאמרים כך וחלקים כך? אם אנו לפני הקב"ה, כדאי היה להיות מעומד תמיד, אז מדוע מותר לשבת בחלק מהתפילה, ואם אפשר, מדוע חלקים דוקא בעמידה (כמו ברוך שאמר וכו')? ב) מהו מקור המנהג שכולם אומרים בקול את הפסוק ליהודים היתה, בהבדלה? תודה מאיר
תשובת הרב
שלום לשואל, א) תפילת שמונה עשרה, נקראת בפי הספרדים תפילת העמידה, כשמה כן היא, שכך תקנוה אנשי כנסת הגדולה, להתפלל תפילה זו בעמידה. וכן אמרו בגמרא (ברכות י ע"ב) ואמר רבי יוסי בר' חנינא, משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך שיכוין את רגליו, שנאמר (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה". כמו כן תקנו ארבע כריעות בתפילה זו "כשהוא כורע - כורע בברוך, וכשהוא זוקף - זוקף בשם" ברכות יב ע"א). מה שאין כן בקריאת שמע, גם היא - כשמה כן היא: קריאה ולא תפילה. ולכן "קורא אותה מהלך או עומד או רוכב על גבי בהמה, או יושב" (או"ח סי' סג סע"א)."ומי שרוצה להחמיר לעמוד, כשהוא יושב, ולקרותה מעומד - נקרא עבריין" (שם סע"ב). לגבי ברכות, יש מי שסובר שברכות השבח אפשר לאומרן בישיבה "לבד ברכת הלבנה" (פרי מגדים - אשל אברהם סי' רב סע"ב), אך יש שסוברים "שכל הברכות שהן שבח והודאה - נאמרות בעמידה" (יעב"ץ בסידורו). יש קטעים בתפילה, שנוהגים לעמוד בהם, למרות שאינן ברכות כמו מזמור לתודה, ויברך דוד. לכל קטע טעם משלו. ב) הטעם שבהבדלה (נוסח האשכנזים) אומרים השומעים את הפסוק "ליהודים הייתה אורה", לפני שאומר את הפסוק, האיש המבדיל, נראה, הואיל ופסוק זה הוא ממגילת אסתר, המנהג התגלגל מקריאת המגילה בפורים, פסוק זה אחד מן הפסוקים שהקהל קורא לפני הקורא (או"ח סי' תרצ, סע' טז), ועוד, בסיום הפסוק מוסיפים "כן תהיה לנו", מעין תפילת רבים, ראויה לקראת השבוע החדש, המתחיל בשעה זו, שעת הבדלה. כל טוב ובשורות טובות
מקורות לתשובה
תשובה מאת שמואל פנחס גלברד