כוויה בדרגה שנייה הינה עמוקה יותר ובעקבותיה נוצרות שלפוחיות, אשר הולכות וגדלות. לעתים אף קיימת רקמה לבנבנה אשר מבטאת פגיעה עמוקה יותר בדרגת כוויה זו. למרות הכאב הרב והמראה הלא סימפטי של כוויות בדרגה זו, ההחלמה היא תוך שבועיים, לרוב ללא הותרת צלקות. במידה והתפתח זיהום בכוויה, קיים סיכוי גבוה יותר להחלמה עם צלקת.
כוויה בדרגה שלישית פוגעת בעור לעומקו. הרקמה מסוגלת להשתקם למרות ההרס והפגיעה העמוקה בעור, אך עלולות להיוותר צלקות. יש לשים לב: כוויה בדרגה גבוהה עלולה להטעות במראה, העור נראה חיוור ושעוותי ויכול להידמות למצב תקין, אך למעשה מדובר בעור נמקי.
דרגת הכוויה נקבעת רק על ידי רופא, ונמדדת לפי עומק הכוויה בעור, גודל השטח הפגוע, מצב הבריאותי הבסיסי של הנפגע וגילו. כוויות בדרגות גבוהות בפעוטות מתחת לגיל שנתיים ובמבוגרים מעל לגיל 60, כרוכות בסיבוכים אפשריים ואף בסכנת תמותה, ח"ו.
הטיפול בכוויה מתחלק לשניים: עזרה ראשונה, שחובה לבצע מיד עם הפגיעה, וטיפול רפואי אשר יינתן בהמשך.
כאשר הכוויה היא בדרגה ראשונה או שנייה, הטיפול הראשוני שחובה לבצע הינו חיטוי המקום הפגוע מלכלוך וכן שטיפה במי ברז קרים, או במי קרח (לא רצוי למרוח אשל או כל "תרופת סבתא" אחרת). הטיפול שייתן הרופא הוא מתן תכשיר מקומי למריחה דוגמת קרם סילברול (לעתים עם חבישות סטריליות) אשר ישפר ויזרז את תהליך החלמת העור. במקרים מיוחדים, נדרש טיפול נוסף לשלפוחיות ואז יש לבצע ניקוז המים שבהן והרטבות חוזרות ונשנות עם גזות טבולות במים. טיפול זה אינו רצוי לביצוע ללא הדרכת הרופא או אחות המרפאה. כמו-כן, כל טיפול בכוויות חייב להיות מגובה עם זריקת אנטי טטנוס.
בכל מצב בו אזור הכוויה עולה על סנטימטרים בודדים, או שהכוויה עמוקה במיוחד, או שהנפגע הינו צעיר מאד, ולחילופין מבוגר עם בעיות בריאותיות ברקע, יש לפנות למיון או אל כל מסגרת רפואית אחרת המעניקה סיוע מיידי. במקרה של פגיעה קשה שבה הנפגע מאבד הכרה, יש להזעיק את כוחות ההצלה למקום ומי שהוסמך לכך, ולנקוט באמצעי החייאה מתאימים.