יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך



במשפחה
כתבות, סדנאות, פרסומים...

 



דעות

דף הבית » דעות » דעות ביהדות על מגוון נושאי הלכה, חגים, תפיסות יהודיות »משהו לקחת הביתה מפרשת `מסעי`



משהו לקחת הביתה מפרשת 'מסעי'


28/07/2011
הרב ראובן בר-כץ לומד מהפרשה כיצד על ההורים להתמודד עם קשר של המתבגר/ת שלהם עם בן זוג שאינו ראוי לדעתם


"תקשיבי, הבחור הזה שאת מסתובבת איתו בתקופה האחרונה לא מתאים לך, הוא לא בשבילך, מאיפה הבאת אותו? הוא מבוגר ממך, הוא מנצל אותך את לא מבינה את זה, תתרחקי ממנו..." נזפו האב והאם (בפנים מודאגות) בביתם המתבגרת והוסיפו "אל תכניסי אותו יותר אלינו הביתה, אנחנו לא רוצים יותר לראות אותו!" בכך חתמו ההורים את דברי התוכחה לביתם, בלי שהם מודעים לכך שבתוכחה האומללה הזו, ברוב המקרים הם השיגו את המטרה ההפוכה ובעצם הם מחזקים את הקשר של ביתם עם הבחור שאינו לרוחם, מפני שאם עד עכשיו הייתה לביתם איזושהי התלבטות אודות הקשר שלה עם הבחור האם כדאי להינשא לו, או לא, אז עכשיו היא כבר לא מתלבטת, לא בגלל שהיא גילתה משהו 'מרענן' חדש בבחור שהיא בקשר איתו, אלא בגלל שעכשיו יש לה כבר סיבה טובה למה להתחתן איתו, כי בכך היא תראה לכולם כולל להורים הדאגניים שלה, שאף אחד לא יקבע לה מה לעשות והכי חשוב, שהיא ורק היא יודעת מי מתאים לה ומי לא!

לפני שנרחיב בסוגיה המורכבת הזו, הבה נלמד מפרשת השבוע 'פרשת מסעי' לימוד משמעותי שהוא בעצם 'אבן היסוד' בנושא הזה, וכך נאמר: "זה הדבר אשר צוה ד' לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים" כבר בקריאה ראשונית של הפסוק אנו חשים בו קושי, כי לכאורה הרישא של הפסוק המרחיב את אפשרות הבחירה של בנות צלפחד להינשא 'לטוב בעיניהם', נסתר מן הסיפא שבו הן מוגבלות 'למשפחת מטה אביהן', אבל חז"ל באים ומוציאים אותנו מן המבוכה, "אמר רב יהודה אמר שמואל, בנות צלפחד הותרו להינשא לכל השבטים, שנאמר 'לטוב בעיניהם תהיינה לנשים', אלא מה אני מקיים 'אך למשפחת מטה אביהם' עצה טובה השיאן הכתוב, שלא ינשאו אלא להגון להם" (בבא בתרא קכ) הנה לפנינו מונחת השיטה הנכונה ביותר לפעול באופן שעולה בקנה אחד עם נפשו של האדם, כאשר אנו כהורים מזהים אצל ילדינו קשר בעייתי שיש בו מתכון לקשיים. כי הרי הדבר הרצוי לבנות צלפחד זה שינשאו ל'מטה מנשה' שעל ידי כך לא יוסבו נחלתן למטה אחר, אבל הקב"ה מלמד אותנו את השיטה כיצד מגיעים למטרה הזו בדרך הנכונה, בכך שהוא מצווה את משה לומר להן, "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים", כלומר אין לכן מגבלה, אלא אתן ככל בנות גילכן בכך שאתן יכולות לבחור לכן אנשים מכל מטות ישראל, אבל 'כדאי' לכן שהאנשים הללו יהיו ממטה אביכן, מפני שאז נחלת אביכן שכל כך דאגתן לה ("למה יגרע...") תישאר לנצח על שם מטה אביכן ולא תוסב לשבט אחר שממנו יבוא הבעל שלכן, הנה למדנו כי בתחום כל כך משמעותי בחייו של האדם, כמו בחירת בן זוג לחיים שיהיה 'דמות ההתקשרות' עבורו, דווקא הגבלה או הצרת צעדים בתהליך הבחירה שלו, יוצרת אצל האדם נטייה למרוד בעצם ההגבלה ולהתמסר בקלות יחסית דווקא לאדם שהוא נשוא ההגבלה, כי בכך הוא מתגונן כנגד 'השליטה' שמישהו לקח על יכולת הבחירה שלו וזאת בלי שהוא בודק לגופו של עניין עד כמה הקשר הזה יש בו את המרכיבים שהוא מחפש ועד כמה הוא בר קיום.

כאשר מתפתח קשר בין הבת או הבן לבין בן זוג שההורים "מריחים ממנו צרות", הדרך הנכונה והלגיטימית שלהם לפעול (אם ברצונם להשיג את המטרה) היא באופן ההפוך מהדרך שבה פתחנו את המאמר, על ההורים לשבת עם הבת "בצד שלה", כלומר לבוא מהכיוון שלה ולומר לה "תראי, אנו רואים שבעת האחרונה מתפתח קשר בינך לבין בחור פלוני, אנו רוצים לומר לך שאת מספיק בוגרת ואנו נותנים בך אמון ובכל דרך שתבחרי אנו כהורים נהיה לצידך, יש כמה דברים שכדאי מאד שתשימי לב אליהם כשאת בוחנת קשר עם בן זוג, וזה יהיה נכון לכל בן זוג שתבחני קשר איתו, שימי לב בינך לבין עצמך באותן השעות שאת שוהה עימו, עד כמה הוא מקשיב לך? עד כמה הוא מתחשב בדעתך? כשאת מספרת לו את רגשותייך, האם הוא מכיל אותם או שהוא מבטל אותם? מה הם דפוסי ההתנהגות שלו כשמשהו לא מוצא חן בעיניו, האם הוא 'שובר את הכלים'? האם את חשה שיש לך בו אמון? שבי עם עצמך ונסי לבחון את התשובות לשאלות הללו, כי בעצם אלה יהיו 'שאלות חייך' במידה והקשר שלכם 'יבשיל' לכדי נישואין, אם תרצי להתייעץ עם אחד מאיתנו או עם חברה טובה זה בסדר גמור, בכל מקרה חשוב לנו לומר לך שעם כל החלטה שלך אנו נהיה לצידך ונשתדל לתמוך ולסייע במידת הצורך..." הגישה הזו כפי שלמדנו בפרשה, הוי אומר: לתת את המרחב האישי לנער/ה לבחור את בן זוג שלהם ללא הגבלה (כמובן באופן שאינו נוגד את התורה) ויחד עם זה לציין את היתרונות שיש או אין בבן זוג כזה או אחר, באופן הזה יש את הסיכוי הטוב ביותר שהדברים יפלו על אוזניים קשובות.

במקרים מסוימים מצאתי שהייתה התחבטות לא פשוטה אצל 'המתבגר/ת', האם 'ללכת' על בן זוג, שהיה ברור שהוא לא לרוח המשפחה ובכך תהיה עוגמת נפש גדולה להורים, הדילמה הייתה, האם 'לשמור אמונים' להורים ולא "לעשות להם את זה", או ללכת 'עד הסוף' עם נטיית הלב, אבל ברגע שההורים שמעו על הקשר המתרקם, הם הגיבו בסגנון דומה לזה שפותח את המאמר, וב'אבחת חרב' הם פתרו את הדילמה של 'המתבגר/ת' שלהם, כי אם עד עכשיו הייה רצון כנה של הנער/ה להתחשב בהורים ובכאב שהצעד הזה יסב להם, אז עכשיו "לאחר שהם החליטו בשבילי והוכיחו בכך שהם לא סופרים אותי ולא מתחשבים בי הם אפילו לא שאלו אותי מה אני מרגישה כלפיו, אז למה שאני אתחשב בהם"?! עכשיו הנער/ה יכולים ללכת עם בחיר ליבם "בלב שקט", כי ההתחשבות בהורים ירדה מהפרק ואין ספק שכל אמירה או התנהגות של ההורים באותו הכיוון רק יחזק אצל הנער/ה את המחשבה שהם פעלו נכון בכך שהם לא התחשבו בהורים שלהם.

משהו לקחת הביתה

מה שקורה בדרך כלל כאשר ההורים מגלים את "בן הזוג" של ילדם, שלדעתם הוא 'אסון' עבור הילד שלהם, שהם פועלים באופן מיידי "מהבטן", הם צועקים ומוכיחים את הבן או הבת "איך את לא מתביישת? זה מה שאת מחזירה לנו אחרי כל השנים שהשקענו בך את הנשמה?! שלא תצאי איתו יותר את שומעת..." ההשלכה של תגובת ה'בטן' הזו היא מיידית, לרוב בכיוון ההפוך למה שרצוי להורים וכבר רכבת 'הכאב והדמעות' יצאה מהתחנה לדרכה האין סופית, לכן ייטיבו ההורים לעשות, אם טרם שהם פונים להוציא את הזעם והתדהמה על הבת או הבן, הם ילכו להתייעץ, רצוי גם שהם יעשו בירור עם עצמם, מה מפריע להם בקשר של הבן או הבת? ממה הם חוששים? עד כמה יש לחששות הללו יסוד או שהם נובעים מ'סטיגמות' חברתיות?  

עד כאן דיברנו על קשר בין ה'מתבגר/ת' לבן זוג, שהוא בעייתי בעיני ההורים שהולך ומתרקם, אבל באותו הרגע בו 'החליטו' הבן או הבת שהם מתחתנים עם בן הזוג, הניסיון רב השנים מוכיח שגם אם ההורים יעמדו על הראש מפה ועד 'ראש פינה', הם לא ישנו את ההחלטה שלהם! לכן הורים שאוהבים את הילד שלהם, לא רק שהם לא ינתקו מכאן ולהבא את הקשר עם הבן או הבת, אלא ההפך מכך, הם יעמיקו את הקשר ביניהם, בד בבד עם ה'מסר', שהבחירה להתחתן עם בן הזוג הנוכחי מסבה לנו דאגה או עגמת נפש רבה ועם כל זה הבית שלנו הוא ביתך ונקבל אתכם בכבוד, כי כאשר יתחילו הבעיות (והן לרוב יתחילו) עדיף שההורים יהיו קרובים ולא רחוקים, כך יתאפשר להם למזער נזקים, כי במידה וההורים נתקו את הקשר, גם אם ביתם תסבול מהקשר הזוגי שלה היא תעדיף לסבול בשקט, כי היא יודעת שההורים שלה מחכים לרגע הזה בו הם ינפנפו את האצבע ויאמרו "אמרנו לך... את חשבת שאת חכמה..." לכן ייקח שנים רבות עד שהיא תפתח את הפה ותספר מה עובר עליה, דווקא בגלל זה חשוב שההורים יהיו קרובים מתמיד ואז, עשוי להיות שהם יתבדו ויוכחו לדעת שהשמועות על ה'חתן' שלהם היו מופרזות, או שהוא ערך שינוי מהותי בחייו (כן כן זה קורה) ואז הם יוכלו להיות מאושרים בחברת הזוג והנכדים, לעומת זאת אם יתברר שחששם היה מוצדק וישנן בעיות, הם יהיו קרובים כדי לתמוך ולהקשיב ולהעמיד את ביתם או בנם על הרגליים הכי מהר שאפשר, לפני שיהיו להם השלכות קשות מתוך הקשר הלקוי.

ראובן ברכץ,

יועץ זוגי למגזר הדתי והחרדי,

052-5616360

אתר: ייעוץ זוגי למגזר הדתי

 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 
 
רשימת התגובות  
זה מאד יפה בסיפורים... - יהלי, 28/07/2011
כשהורים צריכים להתמודד עם החלטה של הבת, לבלוע את הרוק ועוד לאהוב ולחבק זה קשה מאד!!!!!
כתוב תגובה
הנך מוזמן להגיב על משהו לקחת הביתה מפרשת 'מסעי'
*שם:
  דוא''ל:
*כותרת:
*תוכן:

אימות תווים:
 

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines