|
|
|
|
|
|
|
במשפחה
|
כתבות, סדנאות, פרסומים...
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסוהרים של עצמנו
23/12/2010
ניר אביעד כותב על תקופת העבדות במצרים ואיך נשתחרר גם אנחנו, כאן ועכשיו, מהעבדות לה אנו משועבדים
|
|
רשימת התגובות  
|
|
|
יישר כוח ושיעמוד לכם לזכות
- קורא קבוע, 26/12/2010
קראתי והתרגשתי והפנמתי. המאמר הזה עמוק ואמיתי כל כך.
|
|
מאמר נפלא!!
- יוני, 25/12/2010
קראתי וקיבלתי מראה ישירה לפנים. ממש מדבר עלי ועל חיי. יישר כוח!
|
|
במארג הנפלא הזה של הדברים...
- משה אהרון, נוה עמל הרצליה, 24/12/2010
חסר לי הדבר הבא.
דעו לכם שאין צער ועצבות באים על האדם , אלא מפני שבאותה השעה ממש .
משהו בסביבתו נתון במצוקה ורק אותו העיד הקב``ה, כפוטנציאל הרלוונתי להושיט את אותה העזרה הנחוצה, לאותו האדם שבמצוקה. ובכך להפוך את עולמו של הקב``ה ליותר מושלם וליותר הרמוני.
וכך כל אימת שיש בכם, שביב של עצב המתגנב או משתלט עליכם, צאו החוצה לראות בסיבלותיהם של אחיכם מסביב ותראו כיצד האנרגיה השלילית של העצב והיאוש מתחלפים באנרגיה של שמחה שממית.....
כך משה רעיא מהימנא ברח מתפארת הארמון. ברח המהמלוכה ואף סירב לקבל כל שליחות שיש עימה שררה והכל להמשיך ולהטיב במפלס הכי תחתון עם אחיו בני האדם הפשוטים ביותר.
לא בכדי בת-יה נקבה בשמו ``משה`` כמי שמושה ודולה כל אדם השרוי במצוקה.
והוא הגיע ל``הר האלוהים``, לא דרך יחצנות עסקנית ופילפולים של בית המדרש אלא משום שגם בצאן נהג כבני אדם ממש ובכך רומזת התורה כשהוא נהג הצאן אחר המדבר. אל תקרא רק מדבר- כמקום אלא ``מדבר`` גם ככינוי לאדם.
לאמור שנהג גם בצאן באותה הרמה שנהג בבני אדם. שהרי האדם מכונה גם ``מדבר`` [מלשון דיבורים]
יש מאות אלפי ילדים ``עניים``, העולים על יצועם כמעט כל לילה עם בטן מקרקרת וחצי ריקה . קשישים המדדים את חייהם בסחי של חלוקת קצבתם חצי לפת וחצי לתרופה.
ואיך יהודים יכולים להמשיך ולהיות שמחים ומאושרים בחלקם שלהם, איך ?.
והלא כל האנרגיה הסביבתית השלילית הזו,האופפת אותנו לעולם לא תאפשר לנו לשמוח ממש
|
|
נהדר!
- רותי, 24/12/2010
ממש קולע בול! כל הכבוד
|
|
|
כתוב תגובה
|
|
הנך מוזמן להגיב על
הסוהרים של עצמנו
|
|
|
|
|
|