|
|
 |
|
|
|
|
ראש הממשלה והתקציבים...
-
מתלוצץ : )
- (10:11)
01/07/2010
<< אתה כאן
|
ראש הממשלה ביחד עם כל שריו מחליטים לעשות סיור במוסדות שונים בארץ.
מגיעים לבי"ס, שם מתלוננים המורים על חוסר תקציב.
עונה ראש הממשלה שאין כסף להשקיע בכיתות חדשות ובתוכנית לימוד מורחבת.
לאחר מכן מגיעים
לאוניברסיטה וגם שם מתלונן הדיקן
על חוסר בתקציבים ופגיעה באיכות ההוראה ובמחקר.
התשובה ,כמובן,אין תקציב.
לבסוף מגיעים לבקר בבית סוהר.
מתלוננים שם הן הסוהרים והן האסירים על תנאים קשים.
מיד פונה ראש הממשלה למזכירו ואומר לו תרשום ותדאג להעביר תקציבים.
לאחר תום הביקור שואלים אותו אנשי הפמליה:
"איך זה שליתר המוסדות אין לך כסף ולבית סהר יש?"
עונה להם ראש הממשלה:
בבי"ס היינו כבר.
לאוניברסיטה כבר לא נלך.
אבל לבית סהר יש סיכוי סביר שנגיע!!!!!!!!!
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
מסעדה
-
אנוכי בעצמי
- (21:48)
22/05/2010
|
אורח נכנס למסעדה. המלצר ניגש אליו ואומר לו: "יש לי כבד קצוץ, רגל קרושה, לשון צלויה..."
האורח אומר:"לא מעניין אותי הבעיות הרפואיות שלך! אפשר לקבל שווארמה עם צ'יפס?!"
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
לייזר..
-
יסכה
- (23:56)
19/05/2010
|
|
לייזר היה אומר "יש השותיO לפני הדגים ויש לאחר הדגים. בכדי לצאת כל הדעות אני מחמיר עם עצמי ושותה גם לפני הדגים, וגם לאחר הדגים ואפילו כשאין דגים באמצע..."
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
עוד בדיחה על פילים
-
צ'ונה
- (07:00)
03/03/2010
|
|
שאלו את חכמי העם:למה הפילים לא משתמשים במחשב? ענו להם החכמים:כי פילים מפחדים מעכברים,וכידי להפעיל את המחשב צריך להשתמש בעכבר!!!!!!!!
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
מכתב להמן הרשע
-
דסי
- (09:55)
25/02/2010
|
להמן הרשע שלום!
תסלח לי על הכינוי, אבל אני לא סגור על שם המשפחה שלך, וככה אתה מוכר יותר. אתה יודע שאת המגילה סיימת רע, רע מאוד אפילו, ואני לא רוצה לזרות לך עוד מלח על הפצעים, אולי רק עוד קצת פרג על האוזניים.
תשמע, העניין הוא שאם היה לך קצת מזל, והיית חי היום במדינת ישראל, לא היית גומר על העץ. קח למשל את הבית שלך, שהועבר לאסתר ולמרדכי על ידי אחשוורוש. בימינו, היועץ המשפטי לממשלה בחיים לא היה נותן לדבר כזה לקרות. פה לא הורסים אפילו את ביתו של המחבל שרצח שמונה בחורי ישיבה, לא מפרקים אפילו סוכה. בחברון לא נותנים ליהודים אפילו בית של יהודים, אז לקחת בית ממי שבסך הכל תכנן, רק תכנן, להשמיד להרוג ולאבד איזה עם? לא אצל מני מזוז.
גם העץ שבנית בשביל מרדכי, ושעליו מצאת את מותך, לא היה שורד אצלנו. תרשה לי להניח שלא היו לך היתרי בנייה כשהרמת עץ לגובה חמישים אמה. בפרקליטות כמו שלנו, לא היו מאשרים לאחשוורוש לתלות אותך ואת בניך על מבנה בלתי חוקי, ועד שהם היו משלימים את כל ההיתרים כחוק, כבר היית מת בשיבה טובה במיטתך.
חוץ מזה, אתה יכול להיות בטוח שבמדינת ישראל של היום, היו מעניקים לך ולבניך חנינה. אחרי הכל היית שר בממשלת אחשוורוש, ולשרים מתייחסים אצלנו יפה. אצלנו שר שהורשע בביצוע מעשה מגונה חזר לכהן בתפקיד בכיר יותר, ויש לנו שר ששתק בחקירת משטרה. עם הנשיא שלנו לשעבר, פרסי אגב, סגרו עסקת טיעון יפה. ואם אתה דואג לפרשנדתא ולילדים, אז יש לנו עמרי, בן של, שהורשע בבית משפט וחיכו לו שנה וחצי עד שיהיה לו נוח להיכנס, ועכשיו הוא כנראה יקבל חנינה בקרוב. בכלל, המן, אני רוצה לומר לך שעם כל השנאה שלך ליהודים, במדינת ישראל של היום היית מוצא המון יהודים שיזדהו אתך. טלי פחימה היתה לוקחת אותך לסיבוב בעיר עם סוס ובגדי מלכות, גדעון לוי מ'הארץ' היה כותב שהיהודים אשמים בפור שהפלת עליהם. ויש פה הרבה יהודים אחרים שהיו מפרגנים לך וטוענים שנעשה לך עוול, ושבכל אשם המרדכי הזה ממאחז שער המלך, שהתעקש לא לעשות לך כבוד. אם הם לא היו כובשים את שער המלך, מתנחלים שם ומתגרים במקומיים, אף אחד לא היה רוצה להרוג אותם. אין ספק, היתה אומרת זהבה גלאון, שאנחנו הבאנו על עצמנו את שנאת מרדכי ואת גזירות המן.
אתה יכול גם להיות בטוח שבתקופתנו שום מגילה לא הייתה מסתיימת בשלטון היהודים בשונאיהם. זה לא היה עובר בבג"ץ. השופטים שלנו, שעליהם גאוותנו, לעולם לא היו מאפשרים 'ונהפוך הוא'. אצלם רק שופט ממנה שופט ורק חבר מביא חבר. ואם לבית של יהודי היה נכנס איזה אגגי באמצע הלילה, ומקבל חרב בראש, היו עוצרים את היהודי ומעמידים אותו לדין. תשאל את שי דרומי.
בקיצור המן, לא נולדת במקום הנכון. עם קצת יותר מזל, היית זוכה בסוללה של פרקליטים שיצילו אותך ואת כל בניך מפרשנדתא ועד ויזתא. אולי חוץ מדלפון. פרקליטים משום מה לא אוהבים אותו.
האמת, לא היית צריך אפילו להיוולד בישראל. יכולת לעשות חיים גם בשושן, תסתכל על חבר שלך, אחמדינג'אד. זהו. שתדע לפעם הבאה.
יותר עצוב ממצחיק...
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
בדיחות לילדים
-
נתי
- (11:32)
16/02/2010
|
כמה בדיחות לילדים שמתאימות לכולם על בעלי חיים באתר פנתר שמצאתי. נחמד.
|
|
קישורים מומלצים
:
|
|
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
קצת פרפראות בענייני חוכמה
-
ג.ג.
- (12:30)
14/02/2010
|
בבית הקפה של עיירה אחת, נהגו קבוצת אנשים לצחוק על חשבון הטמבל של העיירה. המסכן, לא חכם במיוחד, היה חי מנדבות ולפעמים איזה עבודה קטנה מזדמנת.כל יום היו קוראים לו לבית הקפה והיו נותנים לו לבחור בין: מטבע שערכה 5 ופיזית היא גדולה, לבין מטבע אחרת שפיזית היא קטנה אבל ערכה 10.
תמיד האיש היה בוחר בגדולה בשמחה, והיה ממשיך בדרכו.
יום אחד, בחור שהסתכל מהצד, שאל אותו:
"האם לא שמת לב שהמטבע הקטנה - שווה יותר ?"
ה"טמבל" השיב לו: "כן, אני יודע, אני לא כל כך טיפש. אבל אם הייתי בוחר בקטנה,
היה נגמר המשחק ולי הפרנסה..."
הסיפור הזה היה יכול להיגמר כך, כסתם בדיחה, אבל אפשר להוציא ממנו כמה תובנות:
'' מי שנראה טמבל לא תמיד הוא כזה (מי היו הטמבלים האמיתים בסיפור הזה?)
'' שאיפה ללא גבולות וללא מעצורים יכולה לגרום להפסקת ההכנסות.
'' ההנאה הגדולה ביותר של אדם חכם היא, להראות שהוא טמבל מול טמבל שמנסה להראות חכם.
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
משה הקוף
-
צ'ופצ'יק
- (12:28)
14/02/2010
|
משה, שחקן יהודי שפוטר מעבודתו לא מזמן, היה הרוס וחסר כל.
הוא היה מוכן לקחת כל עבודת משחק שרק ימצא.
סופסוף נמצאה לו תקווה בדמות מודעה במדור דרושים שבה נכתב: "דרוש שחקן לגילום קוף".
"זה דבר שאני יכול לעשות", אמר משה.
להפתעתו התברר שהמעסיק, מפרסם ההודעה, הוא לא אחר מאשר גן החיות המרכזי בניו-יורק.
הסתבר שעקב ניהול כושל, הוציאה ההנהלה סכומי עתק לשיפוץ וחידוש הגן, וכתוצאה מכך לא יכלה להרשות לעצמה לייבא קוף חדש על מנת להחליף את הקוף שנפטר. ההנהלה החליטה, שעד שיתאפשר לייבא קוף, הם יציבו בכלוב שחקן בתלבושת קוף.
בייאושו כי רב הסכים משה להצעה. בהתחלה ייסר אותו מצפונו, על שהוא מרמה את מבקרי גן החיות.
הוא גם הרגיש מאוד לא מכובד בתחפושת הקוף, כשהוא נתון למבטי הקהל העוקב אחר כל תנועה מתנועותיו.
אך לאחר כמה ימי עבודה הוא התחיל ליהנות מכל תשומת הלב שהקהל הרעיף עליו, והתחיל להשקיע בהופעה בפני מבקרי הגן. משה נתלה על ענפי העץ ברגליו, התנדנד על שריגי הגפנים וטפס על קירות הכלוב תוך כדי שאגות רמות והכה באגרופיו על חזהו. במהרה החל למשוך לכלובו קהל רב.
יום אחד התנדנד משה על שריגי הגפן כדי להרשים קבוצת תלמידים, ידיו החליקו והוא התעופף הישר אל הכלוב השכן, כלוב האריה.
אחוז אימה נצמד משה לגדר, התרחק ככל הניתן מן האריה, כסה את עיניו בכפות ידיו וצעק עד עמקי כוחו ונשמתו "שמע ישראל א-דוני אלוהינו א-דוני אחד"!
האריה פער את מלתעותיו ושאג בתגובה
"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"!
מהכלוב הסמוך צועק דוב הפנדה: "תשתקו, או שיפטרו את כולנו"!..
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
הפרעת קשב וריכוז בגיל מבוגר - כך זה נראה:
-
בלגניסט
- (17:20)
10/12/2009
|
אני מחליט להשקות את הגינה. בעודי פותח את הברז בחצר , אני מביט לעבר מכוניתי ומחליט שהיא זקוקה לשטיפה.
כאשר אני פונה אל החניה אני מבחין שיש דואר על שולחן המרפסת , אותו הבאתי מתיבת הדואר קודם לכן.
אני מחליט לעבור על הדואר לפני שטיפת המכונית. אני מניח את מפתחות המכונית על שולחן המרפסת, זורק את דואר הזבל אל הפח שמתחת לשולחן, ושם לב שהפח מלא.
לכן, אני מחליט להחזיר את החשבונות לשולחן ולרוקן תחילה את הפח.
אבל אז אני חושב, מכיוון שאני ממילא עומד להיות ליד תיבת הדואר כאשר ארוקן את הפח, אז מוטב שאשלח את תשלומי החשבונות תחילה.
אני לוקח את פנקס הצ'קים מהשולחן ורואה שנותר רק צ'ק אחד ! שאר הצ'קים הם בשולחן הכתיבה שבחדר העבודה, לכן, אני נכנס פנימה אל שולחן הכתיבה שם אני מוצא פחית קולה שקודם שתיתי ממנה.
אני מתכוון לקחת את הצ'קים , אבל תחילה עליי להניח בצד את פחית הקולה כדי שלא אשפוך אותה חלילה בטעות. אני מבחין שהקולה כבר מתחממת, אז אני מחליט להכניס אותה למקרר.
בעודי ניגש למטבח עם הפחית, עיניי קולטות אגרטל פרחים על הדלפק- יש להשקות אותם. אני מניח את הפחית על הדלפק ואני מגלה שם את משקפי הקריאה שלי אותם חיפשתי כל הבוקר.
אני מחליט שמוטב שאחזיר אותם אל שולחן הכתיבה שלי, אך תחילה עליי להשקות את הפרחים.
אני מחזיר את המשקפיים לדלפק, ממלא כד מים ולפתע מבחין בשלט של הטלוויזיה . מישהו השאיר אותו על שולחן המטבח.
אני קולט שהערב כאשר נשב לצפות בטלוויזיה , אני אחפש את השלט, אבל לא אזכור שהוא במטבח, אז אני מחליט להחזיר אותו למקום שלו, אך תחילה אשקה את הפרחים. אני שופך קצת מים לפרחים אבל מעט מהם נשפך על הרצפה.
לכן, אני מחזיר את השלט לשולחן, לוקח מטליות ומנגב את השלולית. ואז אני חוזר אל הפרוזדור ומנסה להיזכר מה עמדתי לעשות.
בסוף היום:
המכונית אינה שטופה, החשבונות לא שולמו, יש פחית קולה חמה על הדלפק, לפרחים אין מספיק מים, עדיין יש רק צ'ק אחד בפנקס הצ'קים שלי,אני לא מוצא את השלט, אני לא מוצא את המשקפיים שלי, ואני לא זוכר מה עשיתי עם מפתחות המכונית.
ואז כאשר אני מנסה להבין מדוע לא הצלחתי לעשות שום דבר היום, אני די מבולבל מכיוון שאני יודע שהייתי עסוק לאורך כל היום ואני באמת מאוד עייף!
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חמות
-
nati75
- (12:52)
08/12/2009
|
איש אחד אמר לחבר שלו "אל תשאל חמותי נפטרה"
- " אה כן למה מה היה לה?"
- " שום דבר רק דירה חדר וחצי".
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מקבץ מעולה של בדיחות רופאים
-
nati75
- (13:43)
01/12/2009
|
דוקטור,בוא מהר, הבן שלי בלע סכין גילוח,
"אני תכף מגיע. האם עשית משהו בינתיים?"
"כן, השתמשתי במכונת גילוח חשמלית".
"דוקטור, בוא מהר, אשתי בהריון ויש לה צירים כל שתי דקות".
"האם זה הילד הראשון שלה?"
"לא, מה פתאום, זה בעלה".
צלצול הטלפון העיר את הרופא משנתו, והאיש שבצד השני אמר: "אשתי נראית רע מאוד וכך היא גם מרגישה, התוכל לעזור?"
"גם אשתי נראית רע מאוד כבר עשרים שנה, אבל אני לא מעיר בגלל זה אנשים באמצע הלילה", הגיב הרופא.
"דוקטור, הידים רועדות לי כל הזמן".
"האם אתה מרבה לשתות?"
"לא, הרוב נשפך לי".
החולה: "דוקטור, כל הגוף כואב לי".
הרופא: "תן לי יותר פרטים".
החולה: "אני נוגע באצבע בלחי - כואב לי. אני נוגע באצבע בבטן - כואב לי. אני נוגע ברגל - גם כואב לי".
הרופא שולח את החולה לבדיקות יסודיות, ולבסוף אומר לחולה: "הצלחתי להגיע לדיאגנוזה - הגוף בסדר, רק האצבע נשברה"...
הרופא: "יש לי בשבילך חדשות רעות וחדשות רעות מאוד".
החולה: "תתחיל בחדשות הטובות".
הרופא: "הגיעו תוצאות הבדיקה שעשית, ולפיהן נותר לך רק שבוע לחיות".
החולה: "זה ממש נורא! איזה חדשות יכולות להיות עוד יותר רעות?"
הרופא: "כבר חמישה ימים אני מחפש אותך כדי לדווח לך על תוצאות הבדיקה".
הרופא: "צר לי להודיע לך שאתה סובל משתי בעיות חמורות - לב חלש ואובדן זיכרון".
החולה: "זיכרון, שמיכרון, העיקר שהלב בסדר".
"היפוכונדריה זאת המחלה היחידה שעדיין אין לי".
החולה: "דוקטור, אתה בטוח שיש לי דלקת ריאות? שמעתי פעם שרופא טיפל במישהו בדלקת ריאות ולבסוף הוא מת מטיפוס".
הרופא: "אל תדאג, אצלי זה לא יכול להיות. אצלי כשאני מטפל במישהו עם דלקת ריאות הוא מת מדלקת ריאות".
"מאה שקל!", נזעקה עקרת הבית, "אפילו בעלי הרופא אינו גובה תשלום כזה".
"כן", ענה השרברב, "גם אני קיבלתי פחות כשעסקתי ברפואה".
"גברת, אני מוכרח לראות את הדוקטור. שתיתי רעל מסוכן".
"מצטערת", משכה המזכירה בכתפיה, "אני יכולה לקבוע לך תור רק לעוד שישה שבועות".
"לעוד שישה שבועות? אני עלול למות עד אז!"
"אין דבר. את התור אפשר יהיה תמיד לבטל".
איש בא לרופא לבדיקה רפואית שנתית. "מצב בריאותך תקין ומתאים לגילך", אמר הרופא, "אלא שאתה שמן מדי, ורצוי שתתחיל להקפיד על אכילה נכונה".
"לפני שאני מתחיל בדיאטה", הגיב האיש, "אני מעונין לשמוע דעה נוספת".
"בסדר", אמר הרופא, "אתה גם די מכוער".
החולה: "כל הזמן אני רואה כתמים מול העיניים".
הרופא: "האם המשקפיים החדשים אינם מועילים?"
החולה: "בוודאי שהם מועילים, עכשיו אני רואה את הכתמים הרבה יותר ברור".
"עלי לעקור את השן הכואבת", אמר רופא השיניים, "אבל אל דאגה, זה יקח רק חמש דקות".
"וכמה זה יעלה?", שאל הפציינט.
"מאה שקל", ענה הרופא.
"מאה שקל בעד עבודה של חמש דקות !?", הזדעק החולה.
"אם זה יתרום להרגשתך הטובה", אמר הרופא, "אפשר לבצע את העקירה במשך חצי שעה".
איש בא לרופא שיניים ופותח את הפה.
"מצטער", אומר לו הרופא, "אין לי מה לעשות איתך, יש לך רק שיני זהב".
"כן אני יודע", משיב האיש, "אני רוצה שתתקין לי אזעקה".
אדם בא לרופא : "דוקטור, כשאני ליד אנשים אני מתעצבן".
רופא: "מה בדיוק הבעיה?"
אדם : "חתיכת אידיוט, הרגע הסברתי לך!"
חולה: "דוקטור, אני מרגיש כמו כלב".
רופא: "כן, וממתי זה?"
חולה: "מאז שהייתי גור"...
איש מאושפז כמה ימים בבית חולים.
ביום החמישי שואל האיש את הרופא:"נו יש לך את התוצאות של הבדיקות?"
הרופא:"כן"
האיש:"נו וכמה זמן יש לי לחיות?"
הרופא:"עוד עשר.."
האיש:"מה עשר? עשרה חודשים? עשר שנים? מה עשר?"
הרופא: "תשע..שמונה..שבע.. "
איש אחד הולך לרופא ואומר לו שכל פעם שהוא מביט במראה יש לו בחילה.
עונה לו הרופא: מה שבטוח הוא שהראייה שלך מצוינת!!
אישה שוכבת על שולחן הניתוחים בבית חולים.
האישה: "אני מתה מפחד, זה הניתוח הראשון שלי".
הרופא: "זה בסדר, אין מה לחשוש, זה גם הניתוח הראשון שלי".
צייר בא לגלריה שמציגה את תמונותין.
אומר לו בעל הגלריה: "יש לי חדשות טובות, וחדשות רעות".
"מה החדשות הטובות?" שואל הצייר.
"היום בבוקר נכנס אדם לגלריה ושאל אותי אם הערך של הציורים שלך יעלה אחרי שתמות. אמרתי לו שכן, אז הוא קנה את כל הציורים שלך".
"אז מה החדשות הרעות?", שואל הצייר.
"זה היה הרופא שלך"...
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
משל מדהים לכבוד פרשת ויצא
-
דיגי@טלי
- (12:38)
30/11/2009
|
בתוך בטנה של אם מדברים ביניהם שני עוברים תאומים, אחד דתי ואחד לא.
חילוני: אחי, האם גם אתה מאמין בחיים לאחר הלידה?
דתי: כן, בוודאי. ברור שקיימים חיים לאחר הלידה. אנחנו כאן רק כדי להתחזק ולצבור כוחות לקראת החיים האמיתיים שמחכים לנו שם. כך אמרו לנו.
חילוני: איזה שטויות, אין חיים לאחר הלידה. הלידה זה הסוף. אתה יכול לדמיין לעצמך איך נראים החיים שם?
דתי: אני לא יודע בדיוק את כל הפרטים, אבל אני מאמין שיש שם יותר אור, שנלך על רגלינו ונאכל עם הפה. הרבה דברים יהיו שונים.
חילוני: אלו קשקושים. זה בלתי אפשרי שנוכל ללכת עצמאית ושנאכל עם הפה. זה ממש מצחיק, הרי יש לנו חבל טבור כדי לאכול! ברור לי שהחיים שלנו תלויים בחבל הטבור, ושהם קצרים מאוד. אלו העובדות, אפשר למשש אותן. חבל שתחיה באשליות.
דתי: אני בטוח שאפשר לחיות גם מחוץ לרחם, אבל אלו הם חיים בהחלט שונים מהחיים כאן. אפשר רק לדמיין איך זה יהיה, אבל זה יהיה. הרבה עוברים מאמינים בזה, וקשה להניח שכולם טועים.
חילוני: אבל אף אחד לא חזר משם בשביל לספר לנו מכלי ראשון. רוב העוברים לא מאמינים לזה, ובצדק. ההגיון מחייב שהחיים מסתיימים בלידה, ושעד אז חיים בתוך חושך אחד גדול. זה מה שיש.
דתי: לא לא. אני לא יודע איך בדיוק ייראו החיים בחוץ, אבל אני יודע שאנחנו נראה סוף סוף את אמא שלנו, והיא תדאג לנו.
חילוני: אמא? אתה מאמין ב"אמא"? אז איפה היא נמצאת?? למה לא רואים אותה ולא מרגישים אותה?? עזוב, זה סתם סיפורים. אתה נשמע רציני, איך אתה מאמין בשטויות האלו? אני מאמין רק בעובדות.
דתי: זה לא נכון. אני בפירוש מאמין שהיא נמצאת, שאנחנו נמצאים בתוכה, שהיא מקיפה אותנו ושומרת עלינו. בזכותה אנחנו זזים וחיים, בלעדיה אנחנו לא יכולים להתקיים אפילו רגע אחד.
חילוני: שוב קשקושים. אני לא רואה שום אמא, ומובן מאליו שהיא לא קיימת.
דתי: אני לא מסכים אתך. אתה לא שם לב שכאשר הכל רגוע, כשמתרכזים ומקשיבים, אפשר לשמוע אותה? אפשר לחוש שהיא חושבת עלינו, שהיא דואגת לנו, ואפילו לפעמים להרגיש שהיא מלטפת אותנו? תפתח את העיניים, תתחיל לשים לב! אני מאמין באמונה שלמה שגם עכשיו יש לנו אמא, ושלאחר הלידה היא תחבק אותנו, ושאז יתחילו החיים האמיתיים שלנו...
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
ישראל שלנו
-
דיגי@טלי
- (12:35)
30/11/2009
|
חיים ויצמן, כימאי ידוע, איש התנועה הציונית ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, התבקש לענות לשאלה שנשאל בבריטניה כמה שנים לפני הצהרת בלפור. חבר בית הלורדים הבריטי שאל אותו, "מדוע אתם היהודים מתעקשים על פלשתינה, כאשר ישנן כל כך הרבה מדינות לא-מפותחות בהן אתם יכולים להתיישב בנוחות רבה יותר?" ויצמן ענה: "זה כמו שאני אשאל אותך למה נסעת בסוף השבוע האחרון 30 קילומטר בשביל לבקר את אמא שלך, כשיש כל כך הרבה נשים זקנות שגרות ממש ברחוב שלך."
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
הורים, הזהרו!
-
דיגי@טלי
- (12:34)
30/11/2009
|
סבא שהגיע לבקר את נכדתו.
לאחר שעייף מלשחק איתה הוא התיישב לנוח,
במרפסת,
השגיח על נכדתו בעין אחת, ועצם את עינו השנייה
ועשה את עצמו ישן...
ניגשה אליו נכדתו הקטנה ולשאלה: "סבא, למה אתה
לא עוצם גם את העין השנייה ?"
הסב, המופתע, הביט בנכדתו ושאל: "מדוע זה כל כך
חשוב לך, יקירתי...?"
ללא היסוס, השיבה הילדה:
"כי אמא תמיד אומרת - כשסבא יעצום את שתי
העיניים(!), אנחנו נהיה עשירים מאד...".
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ספרו את זה למי שמנסה להרוס לכם את הכיף!
-
דיגי@טלי
- (16:43)
22/11/2009
|
אשה יושבת אצל הספרית שלה ומסתפרת לקראת
הטיול שלה עם החבר שלה לרומא. היא הזכירה את
הטיול לספרית שהגיבה: "לרומא? למה שמישהו ירצה
לנסוע לשם? זה צפוף מלוכלך ומלא איטלקים. את
מטורפת אם את נוסעת לרומא. אז, איך את טסה לשם?"
" אנחנו טסים בקונטיננטל" היתה התשובה.
"קבלנו מחיר מצוין".
"קונטיננטל ?" נדהמת הספרית, "זו חברת תעופה
נוראית. המטוסים שלהם ישנים והדיילות
מכוערות והם תמיד מאחרים. אז, איפה אתם
מתאכסנים ברומא?"
"נהיה במקום קטן ואקסקלוסיבי המשקיף על
הנהר טיבר ונקרא " טסטה" ".
"אל תמשיכי. אני מכירה את המקום. כולם
חושבים שזה הולך להיות מיוחד ואקסקלוסיבי
אבל זה חור, המלון הגרוע ביותר בעיר. החדרים
קטנים השירות חצוף והמחירים מוגזמים. אז, מה
אתם מתכוונים לעשות כשתגיעו לשם?"
" אנחנו נלך לראות את הותיקן ומקווים לראות
את האפיפיור"
"זה טוב" צוחקת הספרית "אתם ועוד מליון
אנשים מנסים לראות אותו. הוא יהיה בגודל של
נמלה. מה אני אגיד לך, בהצלחה בטיול הדפוק שלך,
את תזדקקי לה".
לאחר כחודש האישה שוב באה למספרה לתספורת.
הספרית שואלת אותה על הטיול לרומא. "זה היה
נפלא" מסבירה האישה.
"לא רק שיצאנו בזמן באחד מהמטוסים החדשים
של קונטיננטל, אבל היה שם אובר-בוקינג ושדרגו
אותנו למחלקה הראשונה. האוכל והיין היו
מעולים ודייל חתיך שירת אותי כל הטיסה. המלון
היה נהדר. הם רק סיימו שיפוץ של 5 מליון דולר
והוא פנינה. המלון הטוב ביותר בעיר. גם הם היו
מלאים ולכן התנצלו ונתנו לנו את הסוויטה של
הבעלים, ללא תוספת מחיר!"
"נו" ממלמלת הספרית " זה טוב אבל אני יודעת
שלא הגעתם לראות את האפיפיור"
" למען האמת, היה לנו מזל משום שכשסיירנו
בותיקן, איש המשמר השוויצרי טפח לי על הכתף
והסביר שהאפיפיור מעוניין לפגוש כמה
מהמבקרים, ואם אואיל בטובי להכנס לחדרו הפרטי
ולהמתין, האפיפיור אישית יברך אותי. כמובן
שחמש דקות אחרי זה, האפיפיור נכנס ולחץ את
ידי. אני כרעתי ברך והוא אמר לי מספר מילים."
"באמת? מה הוא אמר?"
הוא אמר "מאיפה יש לך את התספורת הזוועתית
הזו?"
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
|
משה שהתנצר
-
eyalhzn74
- (09:10)
18/11/2009
|
משה היהודי החליט להתנצר. הוא בא הביתה ואמר לאשתו: זהו מהיום אנחנו נוצרים.
מגיע יום כיפור, ומשה לובש בגדים לבנים, חובש כיפה, עוטה טלית ומתחיל לצעוד לכיוון בית כנסת.
אישתו אומרת לו: משה, משה, מה השתגעת? שכחת שהתנצרנו.
משה מכה עם ידו על ראשו ואומר: אוחחחחח איזה ראש שלל גוי...
|
|
קישורים מומלצים
:
|
|
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
|
התפוח לא נופל רחוק מהעץ
-
nati75
- (09:46)
29/10/2009
|
אדם אחד היה תלמיד חכם גדול. ממש רב גדול.
אבל,
היה לו בן שלא כל כך הלך בדרכו והיה פשוט יחסית רחוק מאד משיעור קומתו של אביו.
באו לאותו תלמיד חכם תלמידיו ושאלו אותו בעקיצה: איך זה שבנך יצא ככה, הרי ידוע שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ?
ענה להם אותו תלמיד בעקיצה חזרה: מה שאמרתם – אכן נכון, אבל כשהעץ כל כך גבוה אז ....
|
|
הוספת תגובה
|
|
|
|
מקרא
: |
 -
הודעה חדשה
|
-הודעה ללא תגובה
|
-הודעה עם תגובה
|
|
|
|
|
|
-
RSS 