שלום אני גרוש מזה 5 שנים
יש לי 2 בנות שהיו במשמורת אצל אימן
בתי הבכורה בגיל 18.5 ולפני כחצי שנה עברה לגור אצלי "בעידוד" אימה .
בתי הבכורה לא התגייסה ,וככל הנראה מסיבות רפואיות תקבל פטור .
במשך תקופה זו לא דרשתי מגרושתי השתתפות בהוצאות המחיה לאחרונה לאחר שהוצאתי עבור קורס נהיגה דרשתי את השתתפות גרושתי כמו כן בתי החלה בטיפולי CBT הכרוכות בהוצאות וגם על זאת דרשתי השתתפות .
עד לאחרונה שיחמתי עבור בתי הצעירה בת ה 16 המגוררת אצל אימה מזונות כסידרם .
כעת אני דורש את חלקי בהוצאות שמניתי לעיל ומעתה ואיל מבקש השתתפות שוטפת במזונות בתי הבכורה
האם אני יכול לעשות כן ?
נ.ב. הצעתי לגרושתי גישור על מנת להסדיר את הענינים הכספיים
היא טרם השיבה במידה ותסרב כיצד עלי לפעול?
שלום אני גרוש מזה 5 שנים
יש לי 2 בנות שהיו במשמורת אצל אימן
בתי הבכורה בגיל 18.5 ולפני כחצי שנה עברה לגור אצלי "בעידוד" אימה .
בתי הבכורה לא התגייסה ,וככל הנראה מסיבות רפואיות תקבל פטור .
במשך תקופה זו לא דרשתי מגרושתי השתתפות בהוצאות המחיה לאחרונה לאחר שהוצאתי עבור קורס נהיגה דרשתי את השתתפות גרושתי כמו כן בתי החלה בטיפולי CBT הכרוכות בהוצאות וגם על זאת דרשתי השתתפות .
עד לאחרונה שיחמתי עבור בתי הצעירה בת ה 16 המגוררת אצל אימה מזונות כסידרם .
כעת אני דורש את חלקי בהוצאות שמניתי לעיל ומעתה ואיל מבקש השתתפות שוטפת במזונות בתי הבכורה
האם אני יכול לעשות כן ?
נ.ב. הצעתי לגרושתי גישור על מנת להסדיר את הענינים הכספיים
היא טרם השיבה במידה ותסרב כיצד עלי לפעול?
שלום אני גרוש מזה 5 שנים
יש לי 2 בנות שהיו במשמורת אצל אימן
בתי הבכורה בגיל 18.5 ולפני כחצי שנה עברה לגור אצלי "בעידוד" אימה .
בתי הבכורה לא התגייסה ,וככל הנראה מסיבות רפואיות תקבל פטור .
במשך תקופה זו לא דרשתי מגרושתי השתתפות בהוצאות המחיה לאחרונה לאחר שהוצאתי עבור קורס נהיגה דרשתי את השתתפות גרושתי כמו כן בתי החלה בטיפולי CBT הכרוכות בהוצאות וגם על זאת דרשתי השתתפות .
עד לאחרונה שיחמתי עבור בתי הצעירה בת ה 16 המגוררת אצל אימה מזונות כסידרם .
כעת אני דורש את חלקי בהוצאות שמניתי לעיל ומעתה ואיל מבקש השתתפות שוטפת במזונות בתי הבכורה
האם אני יכול לעשות כן ?
נ.ב. הצעתי לגרושתי גישור על מנת להסדיר את הענינים הכספיים
היא טרם השיבה במידה ותסרב כיצד עלי לפעול?
שלום אני גרוש מזה 5 שנים
יש לי 2 בנות שהיו במשמורת אצל אימן
בתי הבכורה בגיל 18.5 ולפני כחצי שנה עברה לגור אצלי "בעידוד" אימה .
בתי הבכורה לא התגייסה ,וככל הנראה מסיבות רפואיות תקבל פטור .
במשך תקופה זו לא דרשתי מגרושתי השתתפות בהוצאות המחיה לאחרונה לאחר שהוצאתי עבור קורס נהיגה דרשתי את השתתפות גרושתי כמו כן בתי החלה בטיפולי CBT הכרוכות בהוצאות וגם על זאת דרשתי השתתפות .
עד לאחרונה שיחמתי עבור בתי הצעירה בת ה 16 המגוררת אצל אימה מזונות כסידרם .
כעת אני דורש את חלקי בהוצאות שמניתי לעיל ומעתה ואיל מבקש השתתפות שוטפת במזונות בתי הבכורה
האם אני יכול לעשות כן ?
נ.ב. הצעתי לגרושתי גישור על מנת להסדיר את הענינים הכספיים
היא טרם השיבה במידה ותסרב כיצד עלי לפעול?
למי שאין אינטרנט רימון - שזה ספק אינטרנט מהיר ובנוסף תוכלו לגלוש באופן חופשי ונקי באינטרנט ללא תכנים פוגענים יש 5 מסלולים וכל מסלול עם ההגנה שלו ...
אפשר לראות באתר שלנו את המסלולים
http://www.neto.net.il
במסלול הבסיסי אפשר לגלוש במרחבי האינטרנט פשוט ללא פורנוגרפיה ואלימות קשה ...
כל המסלולים נמצאים באתר רימון ואפשר לראות מה ההגנה של כל מסלול .
מי שרוצה מחירים אטרקיבים שיתקשר אליי 0543073773
או שישאיר במייל פרטים ונחזור אליו netorimon@gmail.com
שלום רב,
לפני כשנתיים תבעה אותי בעלת הדירה הקודמת על לכאורה אי תשלום שכ"ד,
בהמ"ש הציע פשרה על סך 9000 ש"ח בפריסה ל12 תשלומים.
בנוסף היה שם סעיף שאומר שאם איחרתי בתשלום כלשהו ביותר משבוע אזי אני צריך להוסיף 7000 ש"ח קנס.
הסכמתי בלית ברירה ושילמתי את כל התשלומים,
וגם הרבה לפני הזמן ''עד 70 ימים לפני המועד'' וחשבתי שסיימתי אבל התברר שלא שולם התשלום ה 12,
וזה כי שובר התשלום היה פשוט ללא סכום, ולא ידעתי שאני צריך לרשום בכתב יד את הסכום בעצמי.
מהרגע שנודע לי רצתי לשלם את התשלום. אבל עכשיו היא תובעת ממני את ה 7000 ש"ח.
פניתי לרשם והסברתי כי זאת טעות בתום לב, אבל תגובת התובעת הייתה כי הסיבה לא רלוונטית.
תגובת הרשם הסופית כי אני צריך להביא עוד תגובה תוך 14 יום ואז יקבע דיון וכי כדאי לי "לשקול" את החלטתי לאור תגובת התובעת.
מה אני צריך לעשות במקרה זה? האם גם על טעות שנובעת מגילי הצעיר ובתום לב אני צריך לשלם כל כך הרבה?
שלום רב,
הסכם ממון שנעשה בין בני זוג לפני הנישואין (נישואין פרק ב') - הסכם המסדיר את הרכוש לפני הנישואין ואת הרכוש אחרי הנישואין וכן מצויין בהסכם זה כי כל צד יביא לחיי הנישואין X כסף לנהל את צרכי הבית. (לבעל יש ילד בוגר שגר איתנו) - האם הסכם ממון מסוג שכזה כולל גם את כלכלת הילד?
שלום רב,
אבי עזב את הבית לפני 12 שנה חי עם מישהי והביא 2 ילדים אני בת 38 לקחתי על עצמי לשלם את המשכנתא לאחר שהבית היה בכונס נכסים היום אבי החליט לחזור בטענה שלא טוב לו וזה בית שלו אמי אישה חולה עם 100% נכות ויש לי אח נכה בבית 4 נשואים אני לא יודעת מה לעשות ואני חיה בפחד שהוא יחזור יש לציין שאימי עברה צינתור והתקף לב אחרי שהוא עזב את הבית ואני מאד פוחדת עליה מה לעשות ?
האם מבחינה חוקית הוא יכול לחזור? למורות שנטל המשכנתא נפל עליי ואני בחורה רווקה שעובדת מאד קשה על מנת לשלם את המשכנתא,
בבקשה ובתחנונים תייעץ לי מה לעשות , אני פוחדת על אמא שלי ושהוא יהרוס אותנו קשה לי להמשיך ככה הוא רוצה לחזור אחרי שהרס משפחה שלמה והרס את החיים שלי אנא ממך תעזור לי
תודה רבה רבה רבה
שלום,
אשה אשר מבקשת להתגרש פנתה לבית הדין פתחה תיק ולאחר זמן מה סגרה את התיק בתואנה שמבקשת לנסות שלום בית,לאחר כ-10 חודשים טוענת שאינה רוצה ולהמשיך לחיות עם בעלה מכל מיני סיבות חוסר התאמה,ויכוחים ,קשיים בין זוגיים וכו',הבעל לעומת זאת לא מעוניין להיתגרש למרות הקשיים בהם נתון מול האישה,בהמשך האישה מאיימת לא אחת כי תוציא נגד הבעל צו הרחקה לחילופין לא תאפשר לא להכנס הביתה,משליכה דברים בתוך הבית בעת ויכוחים,מקללת. מחרפת ומגדפת את הבעל לעיני ילדיו,מכנה אותו בגינויי גנאי קשים,
שאלתי מה ניתן לעשות מול המצב הבלתי ניסבל למול האישה,
והאם למרות הכול לכשתפתח תיק ברבנות ובו תביע את רצונה להתגרש האם הבעל מחוייב להסכים לבקשתה ?
אודה לתשובותיך,
נתבע שהוגשה נגדו תביעת גירושין, בדומה לנתבע שהוגשה נגדו כל תביעה אחרת, אינו צריך להסכים לנטען בתביעה ואינו חייב להסכים לסעדים המבוקשים בכתב התביעה, זאת בין אם טענות התובע נכונות ובין אם לא.
רכשנו דירה בבניין חדש שבו מותקנת מעלית אחת.
בעת מכירת הדירות, הקבלן החתים את הרוכשים על כך שמופעלת מעלית שבת בבניין.
21 דיירים מתוך 23 חתומים על כך בחוזה מול הקבלן.
ה-2 שלא חתומים הם בגלל שהם הראשונים שרכשו דירות, ובאותו הזמן נוסח החוזה מאיגוד הקבלנים (לפי הבנתי) לא כלל אפשרות של סעיף " מעלית שבת - כן או לא". היה רק סעיף של "מעלית - כן או לא".
בכל אופן, בעת קבלת הדירה לרשותם, הם גם כן חתמו על נספח שמעלית שבת מופעלת בבניין.
בבניין 8 דיירים שומרי מסורת המעוניינים במעלית שבת. השאר די "פרווה" בעניין, או שמתנגדים במסווה.
תכ'לס יש לנו עניין מול 2 הדיירים שלא חתמו בחוזה הרכישה על הפעלת מעלית בפיקוד שבת.
דיבורים והסברים לא מועילים והם לא מוכנים לשמוע ולהגיע לשום פשרות בעניין.
מה ניתן לעשות מבחינה משפטית כדי שמעלית השבת אכן תופעל?
את החוק לגבי הפעלת מעלית בפיקוד שבת כשיש 2 מעליות אני מכירה, אך מה עושים במקרה כזה?
שלום רב,
אני גרוש כ 5 שנים שבמהלכם תשלום המזונות מתבצע כל חודש בחודשו באמצעות הוראה בנקאית מחשבון לחשבון...
לא היו מעולם פיגורים בתשלום המזונות וכמו כן "תוספות" קטנות גם כן שולמו מעבר למזונות...
שאלתי היא :
בהסכם המזונות נחתם שאני צריך להשתתף במחצית ההוצאות למורים פרטיים עבור לימודים
במידה ונוצר צורך במורה פרטי (הצורך נוצר בדרישה של האם) ולי לא קיימת כרגע אפשרות להשתתף בהוצאה זו (המזונות משולמים בלי שום קשר)
ולאחר "שיחת איומים" הובהר לי שאם לא אשתתף בהוצאה זו יתחילו נגדי תהליכים משפטיים כגון הוצאה לפועל וכו'...
איך אוכל בכל זאת לא להשתתף למרות רצוני הטוב (אני מובטל למעלה משנה ונשוי בשנית +תינוקת) בלי שאצטרך בכל פעם מחדש להתמודד עם רצונות של האם (ההחלטה שלה וזהו !!)
ואיומים בתהליכים משפטיים
שלום לעו"ד אלי פז!
אני ואשתי גרים בבניין כבר 36 שנים, היום אנחנו בני 75 והדירה בבעלותנו, הבניין בן 3 קומות, אנחנו גרים בקומה הראשונה, לפני 10 שנים בערך עברו לקומה השלישית זוג שהתחילו עם יוזמה של הוספת מעלית, בתוכנית שבנה המהנדס, דיירי הקומה הראשונה (אנחנו) נצטרך לעלות 7-9 מדרגות ברגל לאחר ה"עלייה" במעלית ולכן התנגדו לתוכנית, לא הגיוני מבחינתנו להוציא סכום כסף משמעותי על "מעלית" שאין לנו תועלת בה, מי שיפיקו את מירב התועלת הם דיירי הקומות העליונות, השנייה והשלישית, שאלתנו: האם למרות התנגדותנו והתנגדות השכנה שגרה בדירת הקרקע (הדירה גם בבעלותה) האם יכולים שאר הדיירים בבניין בכל זאת להמשיך ולהתקין מעלית למרות שאנחנו מתנגדים לכך? תודה למפרע!!
מוסדרת בסעיפים 59 ו ו 59 ז לחוק המקרקעין, המצוטטים להלן.
ע"פ החוק די בהסכמת שני שליש מבעלי הדירות ובתנאי שיתקיימו כל התנאים המפורטים בחוק.
59ו. התקנת מעלית [תיקון: תשנ"ו]
(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה:
(1) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 9''''
(2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית.
(ב) (1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור''''
(2) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה''''
(3) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית''''
(4) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם התשלומים.
(ג) (1) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם''''
(2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית''''
(ד) (1) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
(2) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון.
59ז. הפעלת מעלית כמעלית שבת [תיקון: תשס"א]
(א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת'''' דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת.
(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות.
(ד) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת.
(ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם תשלומים.
(ו) לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף 59, יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף.
(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים.
(ח) בסעיף זה -
"מנגנון פיקוד שבת" - כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א-2001''''
"מעלית שבת" - מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א).''''
[הערת מערכת תקדין: הוראות סעיף זה יחולו על בנין מגורים או בנין ציבורי שבקשה להיתר בניה לגביו, לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, הוגשה לאחר יום 7''8''01 ר' חוק התקנת מעליות בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), ס"ח תשס"א עמ' עמ' [519.
כאחד שדווקא נמצא מהצד השני של המתרס, שרצה להוסיף מעלית בבית והשכן מהקומה השניה התנגד לתשלום מלא ובצדק - מצאתי פיתרון שהשביע את רצונו. תמא 38 זו תכנית מתאר לשיפוף והדיירים לא משלמים כלום. מאומה. גורנישט. מחזקים את הבניין - החברה הקבלנית והכל על חשבונה כולל מעלית באפס כסף, ולובי עם כניסה ועוד שיפוץ חדר מדרגות.
יש כמה חברות ואנו בתהליך ביצוע תמא 38 זה שמחזק את הבניין נגד רעידות אדמה- הכל עיניין של זמן.
והשכנים מלמטה - אנו חברים טובים מאז שהתחלנו את הברור.
בתי בת ה - 12 מצויה במשמורת משותפת עפ"י פס"ד של ביה"ד הרבני. לאחר מחטף שביצעה האם, ביהמ"ש קנה לו סמכות לדון בעניין המזונות למרות שאלו נפסקו ושולמו עפ"י החלטת ביה"ד.
השופטת פסקה מזונות בשיעור של 2000 ש"ח חודשיים על בסיס משמורת משותפת:חלוקת הזמן ההורי בעת הזו היתה: 5 לילות בשבועיים אצלי-האב ואיסוף הקטינה היה בשעות הערב (18:30).
השתכרותי כ - 11,000 ש"ח נטו והשתכרות האם כ - 4500 ש"ח נטו).
במהלך החודשים האחרונים הורחבה חלוקת הזמנים של בתי (עפ"י החלטת ביה"ד) במסגרת זו שוהה בתי אצלי (האב) 7 לילות בכל שבועיים ואיסוף הקטינה נעשה על-ידי בשעות הצהריים מביה"ס.
שאלתי- האם החלטה זו - הרחבת חלוקת הזמנים לכדי 50% מלאים ואף מעבר לזה (שהיית הקטינה במחיצתי) מהווה עילה לשינוי הנסיבות ותוביל את השופטת להקטנת שיעור המזונות שפסקה לי?
המזונות שנפסקו נועדו לממן את תקופת שהיית הילדה אצל האם, לפיכך, אם התקופה קוצרה יש מקום להפחית את המזונות.
עם זאת, בתי המשפט דורשים שינוי נסיבות "מהותי", לצורך שינוי המזונות ואינם מסתפקים בשינוי נסיבות "קל".
כמובן שאין קריטריון חד משמעי, הקובע איזה שינוי נסיבות נחשב "מהותי" ואיזה לא.
בהסכם הגירושין שלי ושל הגרוש שלי, הדירה שבבעלותנו המשותפת נשארת לשימושי לצורך מדור הילדים עד שהקטנה תהיה בת 18, ואז, על פי ההסכם נמכור את הדירה ונתחלק בה חצי חצי.
בינתיים, עזבתי את הדירה מסיבות שונות (בעיקר קושי רגשי להישאר בדירה המשותפת), אני משכירה את הדירה ושוכרת דירה אחרת, ושני הילדים גרים איתי.
כעת הגרוש שלי מעוניין למכור את הדירה, ואני בעצם מאבדת את התשלום החודשי עבור השכ"ד.
האם בית המשפט יכול לאלץ אותי למכור את הדירה? ובמקרה כזה, או במקרה שאסכים מרצוני למכור את הדירה, האם אני יכולה לטעון לפיצוי בגין הפסד השכ"ד?
שמי אני פרודה בהליכים משפטיים.
אני נשואה כ-24 שנים, במהלך הנישואים עברתי התעללות נפשית שהחלה בצורה איטית אך שיטתית ותפסה תאוצה ב-4 שנים האחרונות. היום אני בטוחה שעד שהוא לא יראה אותי בקבר הוא לא יניח לי.
כתוצאה מהמפורט למעלה, התחילו אצלי סימני דיכאון.
לאחרונה, עקב תהליך משפטי בינינו מתוך מטרה לסיים את הקשר חזרו והתעצמו ההתעללויות בי. חזרתי למעגל של חרדות, דיכאון קשהו ייאוש.
הפרוד שלי עזב את הבית לפני כשנה וחצי לטובת מגורים עם חברתו. בתקופה שהוא עזב חיי החלו להשתנות ונדמה היה שסוף סוף אני מתחילה לחיות בשקט ואף חזר החשק והטעם לחיים. לאחרונה כדי לזרז את תהליך הפרידה וכדי לגרום לי לוותר הוא התחיל להופיע בבית בכל מיני שעות לא מקובלות ולהציק לי. נאלצתי לעזוב את הבית ואני נעה בין בתים של קרובי משפחה.
אני מנסה לקבל צו הרחקה מבית הדין לענייני משפחה ולצערי אני נתקלת בסחבת - למעלה מארבע חודשים שהשופטת לא מכריע. . אני מודעת לכך שכל יום שעובר מצבי רק מתדרדר ואין לי מושג כמה זמן אחזיק מעמד לפני שארים ידיים.
פעם אחת בעקבות ההצקות שלו פניתי למשטרה וקיבלתי צו הרחקה ל-5 ימים. בתום החמישה ימים הוא חזר להציק.
אשמח לקבל עזרה, עצה, רעיונות. למי לפנות כדי לזרז תהליכים.
מפורטים בסע' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
שם נקבע כי:
רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;
(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו.
אם בית המשפט ישתכנע, כי ההתעללות הנפשית של הבעל הנה אכן "מתמשכת" או שהתנהגותו אינה מאפשרת לך "ניהול סביר ותקין" של חייך יעניק לך בית המשפט צו הגנה.
אם לאחר כל הצקה תפני למשטרה, תוכלי לקבל ביתר קלות צו הרחקה אך בד"כ למשך מספר ימים בלבד.
סע' 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.קובע:
"אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני".
התגרשתי לפני שנתיים לאחר 24 שנות נישואין. המצב הכלכלי בבית היה קשה לכן הגרוש שלי עבד ב 3 עבודות ובהן חסך פנסיה במשך 24 שנים. חיכיתי כל כך לגירושין שהוא התנה שאני אקבל את קרן ההשתלמות שלו שזה בסביבות 90.000 ש"ח שזה היה אמור להיפתח בעוד שנה. ובתנאי שלא יהיה לי חלק בפנסיה. שאלתי עו"ד והוא אמר לי שאין חוק כזה שמגיע לי מהפנסיה שלו. למרות שחסכנו את זה בקושי רב במשך שנים שהמצב היה קשה. לכן ויתרתי והסתפקתי בקרן השתלמות. היום אני מאוד מצטערת ומגדלת בקושי 3 ילדים שאין לי משכורת נורמלית ועם קשיים כלכליים קשים מאוד. רציתי לשאול האם יש לי אפשרות היום לתבוע אותו על מה שכביכול בחוק הגיע לי למרות שהתגרשנו והיה הסכם? האם יש טעם ויש לי סיכוי בכלל לקבל משהו מזה? אודה לך מאוד אם תענה לי על שאלה זו כי זה מאוד חשוב לי. אני מוכנה להשקיע כסף לעורכי דין רק שאני אדע אם יש בכלל סיכוי כלשהו.
למרות שמחצית הפנסיה הגיעה לך, הרי, לאחר שויתרת עליה בהסכם ובהנחה שההסכם אושר ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני וקיבל תוקף של פסק דין. לא תוכלי להחזיר את הגלגל לאחור.
אם חתמת על ההסכם, בשל יעוץ רשלני של עו"ד, שהטעה אותך,באמרו, כי אינךזכאית למחצית הפנסיה, תוכלי להגיש תביעה נגד עורך הדין הרשלן, אך יהיה עלייך להוכיח, כי הייעוץ הרשלני אכן ניתן על ידו.
עד היום, מקובל היה בבתי המשפט לפסוק מזונות ילדים בסעכום מלא עד גיל 18 ושליש מסכום המזונות הרגיל בתקופת השירות הצבאי, לילדים המשרתים בצה"ל.
לא נקסבע כל הסדר המתאים לילדים שהנם בחורי ישיבה ואינם משרתים בצה"ל
חידוש בעניין מופיע בפס"ד חדש של ביהמ"ש למשפחה בחיפה: פסה"ד של השופטת אלה מירז מיום 7.5.08 בתיק תמ"ש (חיפה) 11390''''01
ביהמ"ש דן בחיוב מזונות לילד שהנו בחור ישיבה שעבר את גיל 18 והינו לומד בישיבה בתנאי פנימייה.
ביהמ"ש קובע כי : "המדיניות הראויה היא הרחבת חובת המזונות על הורים כלפי ילדיהם גם לאחר הגיעם לגיל בגרות. מדיניות משפטית זו תשקף נכונה את המציאות בחברה החרדית בה תלותו של בחור הישיבה בהוריו אינה מסתיימת עם הגיעו לגיל 18 והיא נמשכת כל עוד הינו לומד "בישיבה הגבוהה" ובעצם לפחות עד למעבר לכולל עם נישואיו. ניתן ליצור הנחה עובדתית (המשליכה גם על נטל הבאת הראיות) לפיה תלמידי ישיבה תלויים בהוריהם עד לקבלתם לכולל עם נישואיהם.
עם זאת ייתכן ויש מקום לצמצם את תשלומי המזונות לתלמיד ישיבה המצוי במסגרת ישיבתית - פנמייתית לכדי מחצית ממזונות ילד השוהה דרך קבע בביתו בתוספת שכר הלימוד לישיבה בה שוהה התלמיד, בהתאם ליכולת הכלכלית הדיפרנציאלית של הוריו. כאשר חישוב זה יתבצע הלכה למעשה עם כניסתו למסגרת פנמייתית עוד בטרם הגיעו לבגרות דהיינו לגיל 18.
מסקנת פסק הדין: מזונות לילד שהנו בחור ישיבה הלומד בישיבה בתנאי פנימיה יהיו מחצית מסכום המזונות הרגילים בתוספת שכר החלימוד בישיבה וזאת החל מכניסתו לישיבה, אף לפני גיל 18 ועד לסיום לימודיו בישיבה, אף לאחר גיל 18
-
הודעה חדשה
RSS