|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאל את הרב
|
|
רבני שו"ת מורשת המשיבים בענייני משפחה, זוגיות, חינוך ילדים, פוריות ועוד
|
 |
כתמים בגיל המעבר
הרבנית שולמית בן שעיה,
(16/05/2013 , ז' בסיוון התשע"ג)
|
|
סוג נשמה ונטייה מינית
הרב שמעון בן שעיה , מרכז גישור כהלכה ,
(16/05/2013 , ז' בסיוון התשע"ג)
|
|
סוג נשמה ונטייה מינית
הרב שמעון בן שעיה , מרכז גישור כהלכה ,
(16/05/2013 , ז' בסיוון התשע"ג)
|
|
עיקור כלבה
הרב רצון ערוסי,
(16/05/2013 , ז' בסיוון התשע"ג)
|
|
זמרים פסולים
הרב רצון ערוסי,
(16/05/2013 , ז' בסיוון התשע"ג)
|
 שאל את הרב | לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נקודת יציאה
11/01/2011
השבוע נצא לסיור בעקבות בית כנסת הרמב"ן שברובע היהודי בירושלים
מאת: ד"ר אייל דוידסון
בית כנסת הרמב"ן - הרובע היהודי, רח' היהודים, כיכר החורבה.
 "מעולם לא שמעתי אדם, המגן בכישרון שכזה על דעות עקומות כל כך"! הטיח המלך הספרדי בחכם היהודי הניצב מולו. "וכעת הסתלק! אינני רוצה לראות אותך עוד בארצי"!
ר' משה בן נחמן, רמב"ן, חיכה כבר שנים רבות להזדמנות לעזוב את ספרד, ולעלות לארץ ישראל, אבל הוא לא חשב להגשים את החלום בנסיבות שכאלה, ועוד בגיל 73. זה עתה סיים לנהל ויכוח פומבי עם החכם הנוצרי פאבלו כריסטיאנו בנוכחות המלך וכל נאמניו. הפעם הרגיש שהצליח לייצג בנאמנות את היהדות, ולהציל את כבודה. אבל הפעם זה גם יעלה לו ביוקר...
רמב"ן נחשב לגדול חכמי ספרד בזמנו. הוא שלט לא רק בש"ס ובפוסקים אלא גם בתורת הקבלה. איש אשכולות. בפירושו הנודע לתורה צפונים ארבעה רבדים – פשט, רמז, דרש וסוד, 'פרד"ס'. כעת, בשנת 1267, ניצב בשערי עיר הנמל עכו, בודד כמעט. משם עשה את דרכו לעיר הקודש. המום הסתובב בין חורבותיה. רק שבע שנים קודם לכן כבשו המוסלמים הממלוכים את העיר מידי הנוצרים הצלבנים, וההרס עדיין ניכר בכל פינה.
בסערת נפשו התיישב, וכתב מכתב לבני משפחתו שנשארו בספרד: "ומה אגיד לכם בעניין הארץ, כי רבה העזובה וגדל השממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים חריבה יותר מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל ... ומי שזיכנו לראות ירושלים בחורבנה, הוא יזכנו לראות בנינה ותיקונה בשוב אליה כבוד השכינה". הוא מספר שהוא פוגש בירושלים 'קהילה' יהודית: שני אחים צבעים בלבד. הוא מוצא חורבה ומשקם אותה, כדי לייסד בית כנסת.
סביב בית הכנסת החלה להתגבש קהילה חדשה, והוא היה לגרעין ממנו נבט הרובע היהודי, שהמשיך להתקיים מאז ברציפות עד ימינו. המסורת מזהה כאן את בית הכנסת שייסד רמב"ן, אבל מסורות קדומות אחרות מצביעות על מקומו של בית הכנסת בסמוך לשער ציון. החוקרים כיון מסופקים אם 'הרובע היהודי' בזמנו של רמב"ן היה באזור הר ציון, ורק יותר מאוחר, במאה ה-15, הוא נדד לאזור המכונה כיום 'הרובע היהודי'. היהודים זכרו בגאווה ובגעגועים את האיש ששיקם את ירושלים לאחר חורבנה, וקראו את בית הכנסת על שמו.
עד שנת 1589 שימש המבנה בית הכנסת המרכזי של יהודי ירושלים. בעקבות תביעות חוזרות ונשנות של אנשי דת מוסלמיים, החליטו השלטונות העות'מאניים להוציא למבנה צו סגירה. במשך מאות שנים נדם קול התפילה במקום, והוא שימש למגורים, למסחר ולתעשייה. בשנת 1967 שוחררה העיר העתיקה, והמבנה הקדום נמצא, שוקם והוחזר לתפקודו המקורי: בית הכנסת המרכזי לתושבי הרובע.
ד"ר אייל דוידסון משמש כמנהל אקדמי בתכנית לתואר ראשון ללימודי א"י וירושלים,
|
|
|
RSS