/מכון מאיר - המרכז ללימודי יהדות בישראל
12/03/2002 כ``ח אדר, תשס``ב
תועבה חד מינית
שאלה: למה מתייחסים לגבר הבוחר לחיות עם גבר כאל תופעה מגעילה? הרי זה אופיו, זה טבעו, זו תכונתו וזו אהבתו! כך הוא נוצר באופן כרומוזומי, הורמונלי, מורפולוגי או פסיכולוגי! כך ד' ברא אותו, ולא יתכן שד' שהוא טוב לכל לא יתן לו לחיות איך שטוב לו, ויחמוס ממנו את אהובו; או שיחמוס מאשה את אהובתה. גורמים מולדים, סביבתיים או פסיכו-סקסואליים עשוהו לכזה, ואין לו בחירה חופשית להיות אחרת. אולי היה רוצה להיות אחרת, אך גורמים אלו מונעים ממנו בחירה חופשית.
תשובה: קודם כל, אל תחליט בשם ריבונו של עולם. לא מונית לדובר ואינך נביא. גם לו היית נביא, היית מתחייב מיתה על פסק הלכה נגד תורת משה. לא אנו החלטנו שזו תועבה, אלא פסוק מפורש הוא מפי בורא העולם והאדם: "תועבה"! (ויקרא כ יג).
ודאי שהקב"ה אוהב את הבריות ורוצה את אושרם, ודווקא בגלל זה הוא חוסם בפני האדם את תהום התועבה. גם בלי התורה, כולנו מבינים שזו תועבה, ושהאדם מתחתן גם כדי שיהיו לו ילדים. העובדה שרבים עושים זאת זה אינה משנה את היות המעשה תועבה, ולא עוד, אלא זה מיעוט קטן שהיה קיים בכל הדורות, ותמיד נחשב תועבה, אף אם לפעמים רצו לסלק ממנו אות קלון נורא זה.
באשר לטיעון היסודי שבגלל נטיותיו המוטעות של האדם אין בו בחירה חופשית – אדרבה, דווקא בגלל זה יש לו בחירה חופשית. לאדם עם יצר טוב לבדו, אין בחירה חופשית, כפי שמאריך לכתוב על כך הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, בספרו "דרך ד"', שכל הבחירה החופשית קיימת רק משום שהיצר הטוב והיצר הרע שקולים בדיוק זה לזה. אם אחד היה גובר על משנהו, הכל היה כבר מכור מראש.
יש כל מיני יצרים, אינסוף יצרים. לפחות תרי"ג יצרים לעבור על תרי"ג מצוותיה של תורה. "זה לעומת זה עשה האלהים" (קהלת ז יד), ומוטל על האדם להכריע ולהילחם. כמובן, אין לכל אחד כל היצרים הרעים שבעולם. איש איש ויצרו, איש איש ומלחמתו. לכן נאמר: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו" (אבות ד א) – כלומר, יצרו שלו, ולא יצרו של חברו, שאין לו. יש איש עם יצר הרע לגברים, ויש איש עם יצר הרע לנשים, וכל אחד יגבור על יצרו, לחיות חיי טהרה עם אשתו. איש איש ויצרו.
שמא תאמר: אך זהו יצר רע חזק – אם כך דע לך שכנגד זה יש לך יצר טוב חזק. שמח על כך, כי כשתתגבר על יצרך הרע, תישאר עם יצר טוב, חזק ונפלא.
איש איש ויצרו, ובזה ייבחן. איש איש וחטאו שאורב לו, ולפתח חטאת רובץ. לכן נאמר: "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו" (אבות ג ט), ולא נאמר: 'יראתו של חטא', כי זהו חטאו, אשר בו ייבחן ולמען זאת נשלח לעולם הזה. דווקא כדי לנצח את היצר הרע הזה. זהו תפקידו, ובכך הוא יזכה לטהרה ולקדושה.
זה אפשרי. יש בחירה חופשית. הנך מאמין בבחירה החופשית או אינך מאמין?! אם אינך מאמין, אפשר למחוק חלילה את כל התורה כולה.
ב"ה, הרצון חופשי, אלא אם כן האדם חולה נפש באופן חמור ביותר, ברמה פסיכופתולוגית של יצר שאינו בר כיבוש, ואז הוא פטור על פי ההלכה, כדין שוטה. הוא לא הוא. ב"ה יש גם תרופות כדי לעזור לו. אך עתה לא במשוגעים אנו עוסקים, אלא באדם בעל יצר בר-כיבוש.
זמרי בן סלוא לקח את המדיינית לעיני כל העם. תמוה, אם הוא מחליט לחטוא ולהעדיף את היצר הרע על פני היצר הטוב – למה לא יעשה בסתר ולמה יתגרה באומה? אומר רבי צדיק הכהן מלובלין, שזמרי סבר שזהו פיתוי וגירוי ברמה כזאת שאי אפשר לעמוד בו והוא כמו אנוס, לכן זה נהפך לעניין של עיקרון, והוא פשע באופן מופגן בפני כולם. לא! אינך יכול להחליט כן (צדקת הצדיק מג).
העולם הזה מלא קשיים ונסיונות, ויש להילחם. לפעמים נכשלים בניסיון גם גדולי עולם, כגון דוד מלכנו. אנחנו בני אדם ולא מלאכים. אך אם נכשלנו, עלינו לשוב בתשובה ולא לבנות אידיאולוגיה שאין זה חטא. כך נוהגת העבודה-זרה שהיא ותרנית (ירושלמי ע"ז פ"א): "הכל מותר, הכל טוב, עשה כרצונך, העיקר שתיהנה". התורה אינה ותרנית! יש מותר ויש אסור! יש להתגבר ולהילחם! כולנו נלחמים מלחמות קשות. יש רווק מבוגר שנלחם ביצרו ואינו נכשל – טהור הוא! כל הכבוד לו!
איש איש ויצרו – לנשים, לגברים, לילדות ולילדים. וכי זה מהווה היתר?!
אלא זו תועבה. כמובן, יש עוד תועבות. לענייננו טעית, בר קפרא דרש: "תועבה" – תועה אתה בה" (נדרים נא א). זו לא בחורה, זה בחור. טעית בכתובת.
אין הבדל אם זה יצר הנובע מפגם כרומוזומי, הורמונלי, פסיכוסקסואלי או תופעת לוואי של תסביך נחיתות. הוא כמו חיידק. נכון שהרבה מחלות נגרמות עקב חיידקים. אך אין זו סיבה לתת להן לגיטימציה, אלא יש להילחם נגדן. כל הניתוחים הגנטיים והפסיכולוגיים הם הסברים בבחינת "דע את האויב". לא כדי לעבור לצד האויב אלא כדי להכות בו.
"לא ייתכן שד' יחמוס ממני את אהובי" או "את אהובתי" – זאת מנין לך? האתה פה בל הבית?! כאן זה לא לונה פארק שאנו רשאים לשחק בו כאוות נפשנו. כאן זהו עולם של עבודה, כמובא בפרק ראשון של מסילת ישרים. כמובן, איננו יודעים את חשבונות הנשמות של ריבונו של עולם. על כל פנים, עדיין איננו כאן בגן עדן, אלא זהו עולם של עבודה, לעתים קשה, ועל האדם לקחת אחריות.
לקחת אחריות, ולא בנוסח המסולף של מושג זה: יש איסור על פי התורה ולך יש נטיה הפוכה, אז תוכל כביכול להתהלך אחריה, בתנאי שתיקח אחריות… ההפך הוא הנכון, זו אי-לקיחת אחריות! לקחת אחריות, זה לומר: יש לי בחירה חופשית, אני אחראי על מעשי, אך אסור לי לחטוא! זה תוכן הוידוי "אשמנו" (אורות התשובה טז א). ודאי שאין לומר: הוא אשם, אתה אשם, הכרומוזום אשם, ההורמון אשם או הסיבוך הפסיכוסקסואלי אשם. לא ולא! אני אשם!
שמא תאמרו כי זה מדכא לומר: "אשמתי"; נוח יותר להאשים גורמים חיצוניים. אך לא כן - אם איני אשם, זה מדכא, שכן זו דרך ללא מוצא. אלא אם הדבר תלוי בי, אני יכול לצאת מזה.
"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמן שאפשר גם לתקן", אמר רבי נחמן מברסלב.
יש עוד נוסחים כגון "אני חייב לעצמי", הרי זו מילתא דבדיחותא: "אני חייב לגרש את אשתי כי מצאתי יפה ממנה, כי אני חייב לעצמי, עלי להיות מאושר ולחיות עם אהובתי". איזו שחיתות! אתה חייב?! מי יצר חיוב זה?! אלא יש לך חשק. יש חשק ליצר הרע. אתה חייב לנפש הבהמית שבך, לסטרא אחרא שבך. "ד' לא יחמוס את אהבתי לאהובי" – הוא כן יחמוס, כי זו לא אהבת הנשמה הטהורה שד' נתן בך, אלא אהבת הנפש הבהמית שבך. אפשר לחמוס ומצווה לחמוס וחובה לחמוס.
ואז תהיה מאושר. דווקא אז. מאושרים מצד הנפש הטובה, האלוהית. אך קודם, יש להאמין בזה.
תוכל לקבל עזרה וסיוע ולצאת מזה. אם יש לך נטיות הפוכות, פנה לקו ייעוץ "עצת נפש" (02-6541899) ואם אתה כבר שקוע עמוק, רחמנא לצלן, פנה ל-S.A. סקסוהוליסטים אנונימיים, קבוצת תמיכה לעזרה עצמית שבה כולם כמוך פחות או יותר ועוזרים זה לזה בשיטת שנים-עשר הצעדים (02-6769583). וכן אף את, יכולה להתקשר למרכז לסיוע לנשים דתיות (02-6555744). אנשים רבים יצאו מזה, ראו שאפשר לחיות בלי זה, אפשר להתחתן ולהיות מאושר בנישואים. לא אמרנו שלא קשה. קשה לכולנו. ודאי אפשר לצאת מזה. זו בעיה פתירה. או שתצליח לסלק נטיה זו לחלוטין, או שתלמד לנצח אותה.
אך אל תבנה אידיאולוגיה חדשה, אל תהפוך הבנת הסיבה ללגיטימציה, אל תהפוך "דע את האויב" ל"הצטרף אל האויב", אל תהפוך סיבתיות לדטרמיניזם. ודאי שיש לכל דבר סיבה, ולכל סיבה יש תוצאה, אך לא בשל כך יש דטרמיניזם, מערכת קבועה מראש על ידי גורל עיוור, בין שהוא אלילי בין שהוא מדעי. הנשאל הרי הוא מגונה והמתיר הרי הוא מתועב.
ד' ירחם עלינו ויתן לנו עוז וגבורה לבנות בתים נאמנים בישראל, ונזכה להיות כולנו טהורים.

מקורות הרב שלמה אבינר