/שבתון
11/08/2010 ,
מעמד נהר הירדן לעומת ים- סוף
מאת: הסופר נהוראי מאיר

שבעה הבדלים והקשרים:
*/ מעבר בני-ישראל בים- סוף היה מייד עם צאתם ממצרים (מאמר,גליון 457, 'שבתון') *
*/ מכאן מתחילות ארבעים שנות נדודים במדבר: קבלת התורה, עגל הזהב, המן וכו...
*/ אלה שעברו בים-סוף לא זכו לעבור בירדן מלבד שניים: יהושע וכלב, כולם מתו *
*/ המעבר בנהר-הירדן התרחש כעבור ארבעים שנה מיום צאת בני-ישראל ממצרים.
*/ אלה שזוכים לעבור בנהר הירדן, לא זכו לעבור בים- סוף, שכן, הם נולדו במדבר.
*/ המים היו תחילת דרכם של בני- ישראל במדבר והמים היו בסוף דרכם מהמדבר.
*/ מעבר נהר הירדן היה לא פחות חשוב וגדול כמו של ים- סוף, אך מעמדו נתקפח.

אחרי מסעי בני- ישראל בסיום ספר 'במדבר' ואחרי ארבעים שנות נדודים במדבר הגדול, אומר
השם יתב' למשה: "...אתם עוברים את הירדן ארצה כנען"(במדבר לה', יא'). הגיע זמן כניסת העם לכבוש את הארץ בהנהגת יהושע ולהנחילה לשבטי ישראל כמובטח. ענייננו כאן הוא חציית בני- ישראל את נהר הירדן, השוואתה למעבר בים- סוף ומעמדו של נהר הירדן בין שתי חציות אלה.

* מאמר "הסיפור המדעי", מאת הסופר נהוראי מאיר, 'שבתון' 457 על פרשת השבוע 'יתרו'.
* "כי כה אמר ה' להם מות ימותו במדבר..." במדבר כז', פרשת פינחס, כה'.

2. בשונה מקריעת ים-סוף, מעבר בני ישראל בנהר הירדן התרחש עם יהושע בראש בני- ישראל במקום משה, בלי מטה פלאים, אין הנחיות משמים לקרוע את הים או לטבע את המצרים. אבל יש הודעות השם יתב' ליהושע מראש על העתיד להיות בנהר הירדן. ההודעה הראשונה ליהושע הייתה על הכהנים, שישאו את ארון לוחות הברית, ישימו את כפות רגליהם במי הנהר, ממש בשפת הנהר והמים ייצרו מעבר בתוך הנהר 'ביבשה' למעבר בני-ישראל. שתי פעולות יתרחשו מיידית במסגרת הנס של מעבר בני-ישראל בנהר הירדן: א) המים במעבר משפה לשפה של הנהר, ייכרתו, היינו, ייחרבו ותיראה האדמה בלי מים עליה. ב) זרם המים לנהר מלמעלה, יוקפא כליל, או כלשון המקרא בספר יהושע (יהושע ג', יג): "יעמדו כמו נד אחד", היינו, יוקפאו בזרימתם מלמעלה כמו קיר שקוף או קיר זכוכית. למעבר בני ישראל, כולם עד האחרון שבהם, יהיה זמן מספיק. אלא שפעולה זו תלויה בכהנים עם רגליהם במים: "...שיעמדו רגלי הכהנים בירדן עד עבור כל העם" (יהושע ג', יד'). הרלב"ג, הרב הפילוסוף החלוץ בפרשנות פילוסופית של נסים גדולים אלה, כמו ים-סוף, נהר הירדן, שמש בגבעון דום ורבים אחרים, אומר על רגלי הכהנים במים עד יעבור אחרון העם במים: "ציווה השם יתברך את יהושע שיצווה את הכהנים נושאי הארון, שיעלו מהירדן תכף עבור העם" (יהושע ג', יד', 'רלב"ג). שפירושו: על הכהנים להוציא את רגליהם מהמים, מייד עם צאת אחרון בני-ישראל מתוך הנהר. לא לפני ולא להתעכב. זו מעין אזהרה לדעת רלב"ג.

מעבר בני- ישראל בנהר הניסים בספרי- קודש מחולקים לשני סוגים: א. נס לפי 'חוקיות קבועה', שפירושו, נקבע מראש, ממש עם בריאת העולם וכל הנבראים. ב. נס לפי 'בקרי ובהזדמן', שפירושו, נוצר נס בו- במקום לצורך השעה והמקרה. זהו פירוש פילוסופי, כפי שרלב"ג ודומים לו, שעסקו בפילוסופיה יהודית, מביא בתורתו. הרלב"ג מציין, שנס מסוג זה של 'מעבר בני- ישראל בנהר הירדן', אינו יכול להיות מקרי או מזדמן, אלא צפוי וקבוע מראש, בדיוק כפי שנקבע מראש, לגבי 'קריעת ים-סוף'. רלב"ג מוסיף עוד דבר חשוב בתורת 'התועלות' שלו, שמשה התנבא בחייו על חציית נהר הירדן בהנהגת יהושע, שעתיד להחליף אותו בתפקידו "בשכבר נשלם להם זה באופן יותר שלם על-ידי משה" (יהושע ה, תועלת א') שפירושו הוא: משה ידע אחרי שהתנבא על- כך והודיע זאת ליהושע כדי להכין אותו 'נפשית' למעבר לכשיגיע הזמן לעבור בנהר. הרלב"ג אומר, שיש הקבלה בין נהר הירדן וים-סוף מתוך "חוקיות קבועה" שקיימת בשני ניסים גדולים אלה והתרחשותם על-פי השם יתב': למשה בעניין ים-סוף וליהושע בעניין נהר הירדן, איך לבצע הוראות.

הנס התרחש כפי שנקבע: המים נכרתו בלב הנהר ונוצרה יבשה למעבר רגלי והזרימה לנהר מגבוה, עמדה כמו קיר קרח תלוי באוויר. כאשר אין מים שזורמים לנהר, הנהר כמו 'מתייבש' במקומו ובזמן הזה עברו בני- ישראל בהמוניהם, על טפם ומטענם בתוך הנהר 'ביבשה'. בזמן הזה רגלי הכהנים בתוך המים ועל כתפיהם ארון לוחות הברית: השבורים, השלמים, מטה משה, צנצנת המן למזכרת... אין יודעים אם בזכות הכהנים התרחש הנס לפי צו אלוהי, בזכות ארון לוחות הברית, או בזכות שניהם גם יחד וקדושתם.

מעבר אליהו בנהר "ויכה [אליהו] את המים [באדרתו] וייחצו המים הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה" (מלכים ב', ח') נס הירדן (בקטן) חוזר על עצמו בתקופה אחרת, הרבה יותר מאוחרת, בתקופת אליהו הנביא שפעל רבות נגד מלכי- ישראל שעבדו את הבעלים והעשתרות ובסופו, נקרא על- ידי השם יתב', לעלות לשמים. מעבר השניים: אליהו ואלישע שנמשח לנביא במקומו על-פי צו אלוהי, בנהר, היה כדי שאליהו יעלה לשמים... נאמר על-כך שאליהו 'ויגלום' את אדרתו והיכה בה את המים והם נחצו לשניים כמו קורה שנחתכה לשני חלקים ובין שניהם עברו, הוא ואלישע איתו, שהיה היחידי שנכח וראה במו עיניו את עליית מורו ונביאו. הייתה דאגה כיצד אלישע יחזור לארץ לבדו וכיצד יחצה את נהר הירדן, אבל אליהו בדרך, הסביר לו כך: "שאם יראה [אלישע את אליהו] בעת הילקחו מעמו, בהעלותו בסערה השמים, אז יתחדש לו המופת"

3. מעבר אלישע בנהר
אכן, אלישע ראה כיצד אליהו נלקח על-ידי מרכבת אש עם סוסי-אש ונעלם בשמים מעיניו. אליהו נתן לאדרתו ליפול ארצה מעל כתפיו כדי שאלישע יאסוף אותה ויחדש בה את הנס בנהר הירדן כפי שנקבע: "ויקח [אלישע] את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו...ויכה את המים ויאמר: איה אלוהי אליהו? [...] וייחצו המים הנה והנה ויעבור אלישע" (מלכים ב', ח'). הנוסח דומה לזה של חציית אליהו עד-כדי מחשבה שהמחבר חזר על אותן מלים שבנוסח הקודם, של מעבר אליהו בנהר. אלא שיש כאן שינוי מאוד משמעותי: אלישע בהכותו את המים עם אדרת אליהו, לא השתמש בכוחו הנבואי, שלו, אלא קרא לאלוהי אליהו לחזור ולבצע את הנס כפי שעשה לאליהו עצמו. הביצוע אמנם היה בידי השם יתברך אך כבקשת אלישע, אלא שבכל זאת זהו נס ראשון של אלישע בתור נביא במקום אליהו, שרק לפני כמה דקות נמשח למלא את מקומו של אליהו, כנביא על ישראל. כזכור, בדרך לחציית הנהר, ביקש אלישע נבואה בגודל כפול מזו שהייתה לאליהו. אליהו ענה לו שהוא יקבל מה שיקבל. רלב"ג: "נחה רוח אליהו על ה' ".

שלושה מעברים עם שלושה נביאים
כאן הבאתי את המעברים של שלושה נביאים בנהר הירדן: יהושע, אליהו ואלישע, בשלושה ניסים שהיו במקום זה: נהר הירדן. אולם עלי להדגיש, שכאן יש לנו נס ראשון של בני-ישראל בנהר, שנקבע מראש, ושני הניסים האחרים היו לפי סוג הנס של 'קרי ובמזדמן', היינו לפי צורך המקרה, המקום והזמן, שאליהו ואלישע גזרו ומהשמים ביצעו את בקשותיהם על נהר הירדן. אלישע שלקח את אדרת אליהו, המשיך לחולל בה ניסים נוספים, כגון החייאת הבן של השונמית, שמת לה על ברכיה ואלישע שם עליו את אדרת אליהו ועשה בו 'מעין הנשמה מלאכותית', היא הנשמה מפה אל פה והילד פתח את עיניו וקם לתחייה. האדרת הנפלאה דומה בנפלאותיה על- ידי אליהו ואחר-כך על-ידי אלישע, למטה של משה, שבנגיעה בו, היה מחולל כל נס שציווה עליו השם יתב' במכות מצרים, בקריעת ים-סוף וכו...

מעמד נהר הירדן מקופח
הגענו לסייפא של המאמר, המראה את מעמדו המקופח של נהר הירדן לעומת מעמדו של ים-סוף. האמת היא, שלא צריך הרבה מאמץ כדי לדעת עד כמה מעמדו של נהר הירדן מתקפח בכל הדורות: די אם ניקח למשל את הדעה הרווחת על קריעת ים-סוף, שכל עם ישראל יודע עליה ומכיר היטב מה היא וטיבה. אפילו הבורים ועמי-הארץ יודעים את כל זה על 'קריעת ים-סוף' מתוך דרשות ושיחות רבנים בבתי-כנסת. על נהר הירדן? מעטים יודעים! מלבד תלמידי חכמים, רבנים וחוקרי מקרא. השאר לא שמעו ולא יודעים מה היה בנהר הירדן, שבו התחולל נס גדול כמו זה שהתחולל בים-סוף ועוד שני נביאים חוללו שני ניסים בתוכו, כאמור לעיל. אבל, מעמדו היה ונשאר, לעניות דעתי, מקופח שלא בצדק. לכן, ראוי לזוכרו!

המעניין כאן הוא בכפילות הנביאים ובכפילות המים שבהם עברו בני-ישראל: ביציאת מצרים, משה ביצע את התרחשותו של נס 'קריעת ים-סוף' כנביא. יהושע מחליפו, כעבור ארבעים שנה, העביר את בני-ישראל בנהר הירדן: שני נביאים בשני מקומות חצייה: ים ונהר. במקרה השני: אליהו הנביא עבר בירדן ואחרי שעלה לשמים, מחליפו אלישע הנביא, עבר את נהר הירדן באותה צורה וחוקי הניסים.

תם ונשלם, אך אינו נשכח לעולם. ניסים גדולים עם נביאים דגולים.