יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » קוממיות » גליון 3, פרשת משפטים
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

הימין יכול! ( גיליון 3 פרשת משפטים , משולחנה של קוממיות )

בצלאל סמוטריץ' - מנהל ישיבת קדומים וחבר הנהלת קוממיות:

הימין בישראל ניצב כעת על פרשת דרכים אסטרטגית. אם חלילה ייכנע ללחצי השמאל ולשטיפת המוח התקשורתית ויירתע מהקמת ממשלת ימין מובהקת הוא ינציח בכך את עליונות השמאל ואת חוסר יכולתו שלו לשלוט

אז זהו זה, מערכת הבחירות מאחורינו, ולפנינו הרכבת קואליציה והקמת ממשלה חדשה, שתהיה בעז"ה ממשלת ימין יהודית ולאומית, שתחזיר את מדינת ישראל למסלולה. ניתוחים ופרשנויות לרוב עוד אפשר וצריך לעשות על מערכת הבחירות ועל תוצאותיה במישורים השונים, אולם על דבר אחד אין ולא יכול להיות חולק - העם זז ימינה, והרבה.
השמאל בישראל, על תפישותיו הפוסט-ציוניות, פוסט-יהודיות ופוסט-לאומיות, הצטמק למימדים מיניאטוריים, ולעומתו קיבל גוש הימין חיזוק וזכה לרוב גדול.
חבל רק שבישראל כמו בישראל, מה שטוב לשמאל לא לגיטימי ביחס לימין. מיד עם היוודע תוצאות הבחירות מיהרו 'אבירי הדמוקרטיה' בתקשורת ובשמאל לערער את הלגיטימציה שבהקמת ממשלת ימין, ולצאת במסע הפחדות מתוזמר היטב נגד הקמתה של מממשלה לאומית 'צרה', שרחמנא ליצלן תתבסס על מפלגות הימין והדתיים, ותשקף חלילה את רצונו של המון העם הנבער. בשמאל הישראלי רצון העם והכרעתו הדמוקרטית יפים וטובים, כל עוד הם תואמים את השקפת עולמו ואת תוכניותיו. אם חלילה מעז העם לבחור בימין, משתנים לפתע כללי המשחק, והדמוקרטיה הופכת מעקרון שלטון הרוב ל'יציבות שלטונית', 'ממשלה רחבה', ועוד כהנה וכהנה ביטויים מכובסים שתכליתם שלילת הלגיטימציה מהימין לשלוט.
למסע ההפחדה גויסו עיתונאים מוטים, פוליטיקאים תאבי שררה, ואפילו הממשל האמריקאי שהוצג כמי שהיחסים עימו יפגעו קשות אם חלילה תוקם בישראל ממשלת ימין (דמוקרטיה כבר אמרנו?!).
לצערנו הרב, מחלת חוסר הביטחון העצמי מתפשטת גם אלינו, וכך נתבשרנו כי בפגישתם הראשונה בשבוע שעבר עם בנימין נתניהו, המליצו לו ראשי הבית היהודי להקים ממשלה רחבה ולצרף אליה גם את מפלגת קדימה (שאחראית כזכור לגירוש, להקפאת הבניה ביהודה ושומרון, למלחמה בחינוך הדתי בשנים האחרונות, להשחתת המידות בשירות הציבורי, ולעוד כהנה וכהנה צרות רעות). בהנחה שהמלצתם זו איננה תרגיל שנועד להשאיר את האיחוד הלאומי בחוץ, הרי שהיא נובעת מחולשה ומחוסר ביטחון ביכולתו של הימין לשלוט ובצידוק המוסרי לכך.
חייבים כעת להוכיח כי הימין יכול! הימין יכול לשלוט ולייצר קואליציה יציבה שתחזיק מעמד קדנציה שלמה ותוציא לפועל את מדיניותו היהודית, הציונית והלאומית.
הימין בישראל ניצב כעת על פרשת דרכים אסטרטגית. אם חלילה ייכנע ללחצי השמאל ולשטיפת המוח התקשורתית ויירתע מהקמת ממשלת ימין מובהקת הוא ינציח בכך את עליונות השמאל ואת חוסר יכולתו שלו לשלוט. אם ישכיל כעת להתעלות מעל לחשבונות קטנים, להתאחד סביב מכנה משותף רחב ולהקים ממשלת ימין יציבה שתכהן ארבע שנים מלאות, תהיה זו אמירה ברורה שתטפח על פניה של מקהלת נביאי השקר ותוכיח כי גם הימין יכול ורשאי לשלוט ולהוציא אל הפועל את מדיניותו.
לשם כך נדרשות המפלגות השונות להתגבר על הצורך להשיג את כל מבוקשן מראש, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, 'ולהסתפק' בהתחייבותו של נתניהו להקמת ממשלת ימין יהודית ולאומית שתוקם על בסיס קווי יסוד כלליים מוסכמים. על מפלגות הימין והדתיים להבטיח לנתניהו, בתמורה להתחייבותו ההדדית, יציבות שלטונית לארבע שנים, ולאפשר הקמת ממשלה תוך ימים ספורים מרגע הינתן האות מאת נשיא המדינה. יהיה בכך שדר החלטי של ממשלה חזקה ויציבה. בעיות ומחלוקות בין השותפים השונים בקואליציה ייושבו עם הזמן 'בראש טוב' ותוך יצירת יחסי אמון הדדיים.
אין ספק כי גם במבחן התוצאה של כל אחת מהמפלגות בעניינים החשובים לה, אם אכן תחזיק ממשלה הנשענת על גוש הימין הנוכחי מעמד קדנציה שלמה, תרווחנה בסופו של יום כל אחת מהן הרבה יותר ממה שהייתה משיגה כעת בכיפופי ידיים קואליציוניים שימרטו את שערות הקואליציה ויערערו את יציבותה.
האם זו דינמיקה אפשרית בתרבות הפוליטית הנוכחית או שזה חזון אחרית הימים? ימים יגידו. אנחנו על כל פנים חייבים להשתדל. כצל'ה, יו"ר האיחוד הלאומי, באופיו הסוחף האופטימי והכריזמטי, יכול להוביל ליצירת אווירה כזו בקרב השותפות הקואליציוניות הטבעיות, ובכך להשיג הישג נוסף ולהפוך לציר מרכזי ודומיננטי בממשלה הבאה.

מוסר של תורה ( גיליון 3 פרשת משפטים , מו''ר הגאון הרב דב ליאור שליט''א )

גדלותה של התורה היא בכך שהיא באה לכלל יישום גם בשטח עם עבדים ושוורים, גם שם המשפט האלוקי, הצדק והיושר תופסים את המקום, כמו גם הקפדה על כבודו של אדם ולא רק על ממונו
פרשת משפטים פותחת בכתוב "ואלה המשפטים", ומביא רש"י בשם חז"ל: "מוסב על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני"

כלומר פרשת משפטים נאמרה בסמוך לעשרת הדיברות. וצריך ביאור מה חז"ל רצו להביע במשפט זה? הרמב"ן כותב שאותו גילוי שכינה שהיה בפומבי במעמד הר סיני, אמור היה לשכון בחביון עוז בכרובים, לכן לכאורה הציוויים של עשיית המשכן, פרשות תרומה ותצווה, היו אמורות לבוא מיד אחרי אותו מעמד נשגב, לכן מדגישים לנו חז"ל שפרשת משפטים נאמרה עכשיו. ובמה עוסקת פרשת משפטים - התייחסות לעבדים, לנזיקין, חבלות, ריפוי שבת ובושת, התנהגות בחיי חברה ועוד - התייחסות לפן האנושי של בן אדם לחברו. פה אנו לומדים יסוד חשוב - גדלותה של התורה היא בכך שהיא באה לכלל יישום גם בשטח עם עבדים ושוורים, גם שם המשפט האלוקי, הצדק והיושר תופסים את המקום. התורה היא לא משהו אבסטרקטי בשמים, רוח הקודש, דביקות באלוקים חיים, משכן, וכל שאר חיי הרוח בלבד, אלא התורה יורדת לתוך חיי היום יום - איך אתה מתייחס? באיזה אופן אתה מתנהג? ואיך אתה חי בחברה: עם החברים, עם הילדים, ועם כל הרכוש שבידיך, איך אתה נמנע מלעשות נזקים למישהו אחר וכו'.

מהתורה אסור לאדם להזיק. בעל היד רמ"ה כותב, שלא כתוב 'לאו' מפורש בתורה שאסור לאדם להזיק אלא כתבה התורה בלשון חיובית: "ואהבת לרעך כמוך", ובזה כלולה מצוות עשה של הימנעות מלהזיק, ואם אדם מזיק למישהו או שאינו שומר את הרכוש שלו או את עצמו מלהזיק, מבטל בזה את המצווה.
התורה הזהירה גם כן שאין להזיק אחד את השני גם ע"י דיבור. "לא תלך רכיל בעמך", הרמב"ם אומר שאיסור רכילות ולשון הרע כלול בלאו הזה. בפרשתנו אנו קוראים: "לא תישא שמע שוא" אומר רש"י: אזהרה למקבל לשון הרע. לצערנו הרב בדורנו שישנה עיתונות כתובה ותקשורת המונים נפוצה, אנו עדים למצבים שבכלי התקשורת לפעמים מפרסמים דברים שלילים על אנשים ללא בדיקה, וע"י זה גורמים פגיעה בכבודו של מישהו אחר. אך התורה מדריכה אותנו שהימנעות מלהזיק זה לא רק שלא לשבור חפציו, אלא גם להיות זהיר בכבודו של אדם, אם זה לא בטוח במאה אחוז צריך זהירות - "לא תישא שמע שוא" כלומר לא לקבל לשון הרע. אם כי חז"ל אמרו בתלמוד לא לקבל לשון הרע הכוונה להאמין שזה אמת, אבל אם אמרו על מישהו שהוא זייפן או רמאי, לחשוש מותר, אבל לא לקבוע את זה במאה אחוז.

הלוואי שכלי התקשורת האלקטרונים והכתובים, שיש להם יכולת עצומה לפרסומים, יקפידו שלא להזיק בדיבור בכל צורה שהיא, על מנת שנוכל לטפח את יחסי החברה ויחסי אנוש, שכל אדם יחיה בחברה ולא יהיה חשוף לפגיעות מעין אלו. ונזכה שנהיה ראויים להיות לבחינת "כי עם קדוש אתה", "ואנשי קודש תהיו לי" והחברה שלנו תהיה חברה בעלת רמה שנעים וטוב לגור בתוכה.

תרומות – כמה, למה ולמי? ( גיליון 3 פרשת משפטים , במה תורנית )

פורים מתקרב. השמיניסטים מתכוננים (כבר חודשיים) להכתרה, לשוק פורים ול...? גם המבוגרים מתכוננים לפורים שלהם, ובין סממני הפורים ממתינות לנו... הקופות. עוד מעט הם ימלאו את בימות בתי הכנסת ותיבות הדואר, ויזכונו ב'זכר למחצית השקל' ו'מתנות לאביונים'.

'צורכי עמך מרובים ודעתם קצרה' במיוחד בעת משבר כלכלי מחריף. השבת, עת משמיעים על השקלים זהו הזמן לבדוק - בפורים ובכל השנה, תרומות - כמה, למה ולמי?

1)הרב בן ציון עמר שליט"א - רב היישוב שבות רחל
עולם חסד יבנה
מתוך מידת החסד מתעוררים גם חסדיו של ה' ומידת הרחמים מתגברת, שהרי ה' נוהג במידה כנגד מידה, ולעומת זאת אכזריות מעוררת את מידת הדין, לכן מי שלא עוסק בחסד אין לו אלו-ה שיגן עליו
מסופר בגמרא (ע"ז י"ז): "כשנתפסו רבי אלעזר בן פרטא ורבי חנינא בן תרודיון, אמר לו רבי חנינא לרבי אלעזר: אשריך שנתפסת על חמישה דברים ואתה ניצול, ואוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול - אתה עסקת בדברי תורה וגמילות חסדים ואני לא עסקתי אלא בתורה, דאמר רב הונא כל העוסק בתורה לבד דומה כמי שאין לו אלו-ה". מבאר המהרש"א: שכיון שלא למד ממידותיו של הקב"ה, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים, אין לו מי שיצילו מן הדין מידה כנגד מידה.

וכאן המקום לשאול - במה התייחדה מידת החסד משאר המידות, שרק העוסק (בתורה) ובחסד נחשב כמי שיש לו אלו-ה? נראה שהתשובה לכך נעוצה בבניין המיוחד בנפש שבונה בנו מידת החסד. "כי אמרתי עולם חסד יבנה" (תהילים פ"ט) - כל ענייני בנין העולם שייכים למידת האהבה והחסד ולעומתם חורבן העולם נובע מאכזריות. כידוע, מידתו של הקב"ה אינה חורבן אלא בנין, לכן חסד היא מידה יסודית בבניין העולם. לפיכך, מתוך מידת החסד מתעוררים גם חסדיו של ה' ומידת הרחמים מתגברת, שהרי ה' נוהג במידה כנגד מידה, ולעומת זאת אכזריות מעוררת את מידת הדין, לכן מי שלא עוסק בחסד אין לו אלו-ה שיגן עליו .

לבניין זה בנפש זוכה מי שלא מסתפק רק בעיסוק בחסד, אלא הופך ממש ל'בעל חסד'. כפי שיש בעל תפילה, בעל תשובה, בעל קריאה יש גם בעל חסד, כלומר - מי שמידה זו היא חלק ממהותו, וכל מפגש עמו הוא מפגש עם מציאות של חסד. בספרי חסידות אדם זה מוגדר כ'בעל התפשטות', מפני שמול הצמצום בעצמו המאפיין את מי שאינו עוסק בחסד, הרי נוכחותו של בעל החסד מתפשטת מעבר לגבולותיו, ומפלסת לה נתיבים עד למקומות ולנפשות היותר זנוחות שלא שזפתם עין. לכן נקרא בעל החסד: "רודף צדקה וחסד", שהרי אינו רק גומל חסד באופן מקרי בלבד, שחסרה לו תכונת הרדיפה ואינו אלא בעל רגש אנושי מזדמן.

מי שהוא 'בעל חסד', גופו ממונו ונפשו הופכים להיות שלוחי דרחמנא לעשות רצון בוראם תדיר. הדבר בא לידי ביטוי בהשתתפות בצער הזולת ועידוד וחיזוק כל השרויים במשבר. זהו אדם, שאם עברה עליו יממה ללא עזרה לזולת בגופו, ממונו או נפשו אין יממה זו נחשבת בעיניו לכלום.
יתרונו של 'בעל החסד' על פני העוסק בחסד בלבד, בא לידי ביטוי גם בהלכה, שהדואג לחברו למציאת פרנסה גדול יותר ממי שנותן לו ממון לצדקה, מפני שהחסד שלו מהותי, כי הוא מתפשט לא רק בצדקה מוגבלת אלא בפרנסה ארוכת טווח. ויהי רצון שנזכה כולנו להיות בעלי חסדים.

2)הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - רב הישוב שבי שומרון וראש הישיבה
עניי עירך
האם לתת כסף לכתיבת ספר תורה כשהשכן ממול חולה במחלה קשה ר"ל? האם לתת כסף לבית חולים כאשר חלק מהכסף הולך לדשא, לפרחים היפים ולאו דווקא להצלת חיים ישירה?
אחת מהמצוות השכליות שאנו מצווים בה זוהי מצוות הצדקה. לאדם קשה לקיים מצווה זו, כי קשה לאדם לתת מכספו לזולתו, לפיכך הזהירו וזירזו חז"ל מאוד במצווה זו: "וכל המעלים עינו ממנה נקרא בליעל וכאילו עובד עכו"ם ומאוד יש להיזהר בה, כי אפשר שיבוא לידי שפיכות דמים שימות העני..." (שו"ע יו"ד ר"נ).
חובה על האדם לתת צדקה לכל הפושט יד. וכבר מצאנו אצל נחום איש גמזו שלא עזר לאותו עני והעני מת. וחייב כל אדם לתת צדקה, אפילו הוא עני המתפרנס מן הצדקה, ואף כופין על מצוות הצדקה.
מכיוון שמרובים צורכי הצדקה, באו חז"ל והפוסקים והגדירו מי קודם למי: עני, עשיר, קרוב משפחה, איזו קירבה, עניי עירך, רעב, ערום. גם בימינו שאלת הקדימות אקטואלית מאוד. פעמים רבות אנו מתלבטים - האם לתת כסף לכתיבת ספר תורה כשהשכן ממול חולה במחלה קשה ר"ל? האם לתת כסף לבית חולים כאשר חלק מהכסף הולך לדשא, לפרחים היפים ולאו דווקא להצלת חיים ישירה. האם אני צריך לדאוג לכל הישיבות והחסידויות שפונות אלי ומבטיחות ברכות גדולות מצדיקים, רבנים ואדמו"רים?

דומה, שאחת ההנחיות היסודיות של חז"ל עונות על רבות משאלותינו. מובא בספרי (ראה): "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון", "אחיך" זה אח מאב... מלמד שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו. "באחד שעריך" מלמד שאנשי עירך קודמים לאנשי עיר אחרת, "בארצך" מלמד שעניי ארץ ישראל קודמים לעניי חוץ לארץ. וכן בגמרא (בבא מציעא ע"א): "ענייך ועניי עירך - ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמין", וכך נפסק להלכה (שו"ע ורמ"א יו"ד רנ"א, ג').
מכאן למדנו, שהאדם צריך להקדים בצדקה את סביבתו הקרובה ואת האנשים הקרובים אליו. כמובן שאחר כך צריך לדאוג גם לעניי עיר אחרת.

ישנם אנשים בציבור המכונה "שלנו", הקשורים לתורה הגואלת, ובכל זאת - חסרה להם גאוות יחידה, ולכן לישיבות הסדר ובוודאי לישיבות הגבוהות הלאומיות כמעט אינם עוזרים, אבל בצד הם מחזיקים איזה "רבי" שלו הם נותנים את תרומותיהם, אף על פי שאינם מזדהים עם דרכו אך נידמה להם ששם יש יותר קדושה. לא כך הנחונו חז"ל. אנחנו צריכים לזכור בעת הזאת לעזור ולתמוך במוסדות התורה שלנו, בהם לומדים בנינו ובנותינו שמוסרים נפשם למען בניין התורה והארץ, ומחזקים ומקיימים את התורה הגואלת של מרן הרב קוק זצ"ל, "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".

3)הרב אוריה שחור שליט"א - ראש הגרעין התורני ברמלה
מעשר כספים
הרב ליאור שליט"א פסק: "מעשר כספים זה לא חיוב. יש קהילות שנהגו ויש שלא, אך זה מנהג יפה. אדם שלא מספיקה לו משכורתו (בקושי גומר את החודש) אינו חייב במעשר כספים"
אביא כאן סיכום לדבריו של הרב שלמה לוי שליט"א בעניינו העקרוני של מעשר כספים -
מעשר כספים אינו מופיע ברמב"ם ולא בשו"ע כחיוב בפני עצמו, אלא רק בתוספות במסכת תענית המביא את דרשת הספרי. הגמרא אומרת - "אמר ר' יוחנן מאי דכתיב 'עשר תעשר' - עשר בשביל שתתעשר". התוספות על הגמרא הביאו מקור מן הספרי: "'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, ריבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מניין ת"ל 'את כל"', ומכאן לחיוב מעשר כספים.

האחרונים נחלקו בהבנת מעשר זה ובתוקפו. הב"ח סובר שאין חובה להפריש מעשר כספים וזו מידת חסידות בלבד. לעומתו הט"ז סובר שמעשר כספים הוא חובה גמורה. מדבריו נראה שחוב זה הוא חלק מדין מעשר עני, כי זהו הפסוק שהביאו התוספות. בציץ אליעזר הביא דיון בדבריו האם מדובר על דין דאורייתא או דין דרבנן. פן נוסף למעשר כספים מצוי בדברי הרמב"ם בהל' מתנות עניים, שכתב על שיעור מצות צדקה - "וכמה? עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה מנכסיו בינוני, פחות מכאן עין רעה. ולעולם לא ימנע עצמו משלישית השקל בשנה". זאת אומרת שיש שעור של עשירית שהוא חלק ממצות צדקה. מצות צדקה היא דין בפני עצמו המחייב לפתוח את היד לעני שזקוק לכך ולא חיוב קבוע.
חשוב להדגיש לדעת חלק מן האחרונים מעשר כספים ניתן גם למטרות שונות כמו החזקת לומדי תורה. הרב ליאור שליט"א פסק: "מעשר כספים זה לא חיוב. יש קהילות שנהגו ויש שלא, אך זה מנהג יפה. אדם שלא מספיקה לו משכורתו (בקושי גומר את החודש) אינו חייב במעשר כספים. יש כלל בחז"ל "עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת", "לא יהיה בך אביון" - אל תביא עצמך לידי עניות, ואם יישאר בגרעון לא חייב לתת". עוד פסק: "כבר פסק הציץ אליעזר (בחלק ה') שכאשר אדם משלם מס הכנסה אפשר להחשיב זאת כמעשר כספים, היות וחלק ניכר מהכסף הולך למטרות צדקה".

על הפסוק "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", כותב הנצי"ב כי "לך" פרושו לגבוה, לקרבנות. ומביא את דרשת חז"ל על הפסוק שהובא בראש הדברים "עשר תעשר ... למען תלמד ליראה את ה' אלוהיך כל הימים" - "בשביל תלמוד ויראה". נראה מדבריו שמטרתו העליונה של המעשר הוא ריבוי התורה והיראה. ומכאן מקור נוסף לכך שאפשר לייעד מעשר כספים ללומדי תורה.

"השיבה שופטינו כבראשונה" - ( גיליון 3 פרשת משפטים , כללי )

הרב חיים בלוך שליט"א ראש כולל 'משפטי ארץ', עפרה:

אנחנו מתחננים לקב"ה שישיב את משפט התורה, אך הרי בחלקה הגדול ה' כבר השיב, ובכל זאת ממשיכים, גם אנשים שהתורה ומצוותיה חשובים בעיניהם, לפנות לערכאות כדי לקבל סעד משפטי. ישנם משפטים המתנהלים בבתי המשפט, ששני הצדדים דתיים, גם שני עורכי הדין בוגרי ישיבות, ורק השופטת אינה חבושה בכיפה... כי היא חבושה בפיאה נכרית...

החפץ חיים המשיל את האנשים המבקשים כל יום "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל וכו', והאר עיננו בתורתך וכו"', לעני שפונה לעשיר ברחוב לבקש הלוואה, והעשיר נאות, אך העני לא מגיע למועד שסיכמו ביניהם. למחרת שוב פוגש העני לעשיר ופונה אליו באותה בקשה, העשיר מבליג על העלבון מאתמול, וקובע איתו שוב. אך העני שוב לא מופיע למועד הפגישה. ביום השלישי, כאשר העני פונה בשלישית, באותה בקשה, ובלא להתנצל על הפעמים הקודמות בהם לא הגיע, העשיר מטיח בו, שכנראה הוא בכלל לא צריך את הכסף, וכל כוונתו רק לנדנד לו, שהרי אפילו את המאמץ הקטן, לבוא אליו הביתה לקבל את הכסף הנדרש הוא לא מוכן לעשות. וכך הנמשל - המבקש סיוע בלימוד תורה אך לא מתיישב ללמוד, מוכיח שאין הוא רציני בבקשת הסייעתא דשמיא בלימוד (שם עולם א, כ).

באותו אופן ניתן לומר על תפילתנו "השיבה שופטינו כבראשונה". אנחנו מתחננים לקב"ה שישיב את משפט התורה, אך הרי בחלקה הגדול ה' כבר השיב, והיקף הפניות לבתי הדין לדיני ממונות הולך ומתגבר במהירות, הן פניות של אנשים פרטיים והן פניות של חברות עסקיות. יתירה מזו, גם אנשים שאינם מגיעים לסכסוכים המצריכים פנייה לבתי דין, מצהירים על נאמנותם למשפט התורה בחתימה על חוזים המנוסחים על פי ההלכה והחוק, בהם נקבע שכל סכסוך יתברר בבית דין תורני (ניתן להוריד חוזים כאלו באתר דין תורה www.dintora.org). ובכל זאת ממשיכים, גם אנשים שהתורה ומצוותיה חשובים בעיניהם, לפנות לערכאות כדי לקבל סעד משפטי. ישנם משפטים המתנהלים בבתי המשפט, ששני הצדדים דתיים, גם שני עורכי הדין בוגרי ישיבות, ורק השופטת אינה חבושה בכיפה... כי היא חבושה בפיאה נכרית... (ולעתים השופט עצמו תוהה על הצדדים שאינם מקבלים את המלצתו להתדיין בבית דין).

אנחנו צריכים לדעת, שמעבר לכך שאנחנו שמים עצמנו ללעג, כאשר אנו פונים לקב"ה בבקשה, אך לא מממשים את הענותו, הפנייה לבתי משפט, כאשר ניתן לדון על פי דיני תורה כרוכה גם באיסור, וזאת למרות שהדבר נעשה בהסכמה בין שני הצדדים. ידועים דבריו החמורים של הרשב"א (שו"ת ו', רנ"ד): "...שלא הניחה תורה את העם שהוא לנחלה לו על רצונם שייקרו חוקות הגוים ודיניהם ולא אפילו לעמוד לפניהם לדין אפילו בדבר שדיניהם כדיני ישראל... ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא... חלילה! לא תהא כזאת בישראל חס ושלום שמא תחגור התורה שק עליהם"; וכבר פסק מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א (תחומין א') שדברי הרשב"א תקפים גם במציאות הקיימת במדינת ישראל.

כידוע, עם כל שמחתו בעצם כינונה וקיומה של המדינה, אחד מהדברים שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל כאב ביותר במדינה היה מערכת המשפט (עיין במאמר "מזמור יט למדינת ישראל"). וזאת בגלל שעצם ההזדקקות למשפטי אומות העולם כאשר יש בידינו את "חושן המשפט" שלנו, היא התנכרות לעצם טבענו כאומה, הפועלת, גם בצדדים המעשיים שלה, על פי ציוויים אלוקיים.
ולמרות שיסודות המשפט הם אלוקיים מובטח לנו שכאשר אנו מקיימים את משפטי התורה כדבעי, לא רק שלא נהיה ח"ו לקלס בעיני האומות, בגלל היותנו "פרימיטיביים", אלא אדרבא הדבר יביא לקידוש ה' גדול: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה... ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום".

אמנם הדרך להנחלת משפט התורה במילואו במדינה עוד ארוכה, אך אנחנו צריכים להתחיל במה שיש ביכולתנו. וכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כך נזכה לגאולה השלמה, והגאולה השלמה תבוא גם דרך בתי הדין, כפי שמובא במדרש על פרשתנו: "ואלה המשפטים... שבו העולם תלוי... ובו ציון נבנית שנאמר ציון במשפט תפדה" (שמו"ר ל').
הקב"ה הוא 'מלך אוהב צדקה ומשפט', האם גם אנו נדע לאהוב צדקה ומשפט?!

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

מצות לא תעשה שלא להקים דבר על פי עד אחד ( /הרב שמואל הולשטייןגיליון 3 פרשת משפטים , מצוה גדולה - ספר המצוות המקוצר )

שנאמר: "לא יקום עד אחד באיש לכל עוון ולכל חטאת" (דברים י"ט)

לא הייתה זו שכנות למופת. אומנם לשאול זו מזו מוצרי אפיה ובישול הרשו לעצמן מידי פעם, אולם קשרי ידידות של ממש מעולם לא התפתחו ביניהן. אדרבה, במקום חברות צמחה ועלתה לה יריבות סמויה בין השתיים, יריבות שעלה גם לפני השטח מפעם לפעם בויכוחים אישיים כאלה ואחרים. קשה לומר כי שתיהן היו אשמות במצב, כל מי שהכיר את השתיים ידע להצביע בוודאות על הגורמת הראשית לאווירה שנוצרה - זאת שתמיד היו לה טענות על כל העולם, תמיד חשבה שהכל שלה ולה מגיע הכל, כשמאידך שכנתה הייתה אשה טובה, נעימת סבר ומפורסמת כבעלת מידות טובות. אולם גם לאשה טובה כמותה היה קשה עד בלתי נסבל להסתדר עם השכנה המטרידה, לכן בויכוח המרגיז כל כך שהתעורר באותו יום החליטה שלא לוותר. אותו בוקר, כשבאה להוריד את הבגדים אותם תלתה לייבוש, יצאה גם שכנתה ורצתה אף היא להוריד את הבגדים ולקחתם. בתעוזה כזו עוד טרם נתקלה, פשוט לבוא ולקחת את בגדיה?! הויכוח היה נוקב וקולני כשכל אחת טוענת כי הבגדים שזה עתה הורדו מחבלי הכביסה שייכים לה. לאחר שעה ארוכה, משלא הגיעו לכלל הכרעה, הציע אחת הנשים מתוך אותן נשים רבות שהתאספו לשמע קולות המריבה, שיגשו לגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל רב העיר לודז', על מנת שיכריע עם מי הצדק.

משנכנסו שתיהן לחדרו של הרב, התחדש הויכוח הקולני מהתחלה. הרב הרגיע את הרוחות הסוערות, וביקש מהן לפרט את טענותיהן בנחת אחת לאחת. לאחר שסיימו שתי הנשים לטעון את טענותיהן ביקש אחד השכנים שגר בסמיכות לאותן שתי נשים את רשות הדיבור מהרב. הרב אישר לו לדבר והלה החל לספר כי ראה כיצד אחת הנשים לקחה עימה את הבגדים על מנת לתלותם, וברור לו לחלוטין כי אלו הם הבגדים המדוברים. הרב עצר את האיש מלהמשיך את דבריו, ושאל האם יש מישהו נוסף שיכול לאשר את הדברים, משלא נענה אמר כי אינו יכול לקבל את עדותו שכן הוא היחיד שמעיד על כך ולכן אינו נאמן.

הרב שקע בהרהורים, ולאחר שעה קלה ביקש מהנשים להכניס את הבגדים המדוברים לחדר הסמוך. לאחר זמן מה ביקש מהנשים לבחון את הבגדים ולקבל החלטה. הוא פנה לראשונה וביקש ממנה לעבור על הבגדים, ולזהות האם אכן הן שלה. האשה נברה בבגדים ואמר בהחלטיות כי ודאי הבגדים הם שלה. לאחר מכן ביקש הרב מהאשה השניה כי תעבור אף היא על הבגדים. האשה נטלה לידה את הבגד הראשון, החזירה אותו ואמרה כי נראה לה שחלה טעות ולא מדובר בבגדים שלה שכן הבגד הזה אינו שייך לה. הרב ביקש ממנה להמשיך ולבדוק בגדים נוספים, שעל חלקם אמרה כי הם כן שייכים לה. אז אמר הרב כי הבגדים שייכים לאשה השניה שידעה אכן לזהות בין הבגדים שבאמת שלה, לבין הבגדים שהרבנית הוסיפה שם שעה קלה לפני שנכנסו לחדר.

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

עוד אחד בדרך לחתונה ( /הרב אליקים לבנון שליט''אגיליון 3 פרשת משפטים , אדני הבית - זוגיות וחינוך )

ההיכרות עם הבחור נמשכה כמעט שלושה חודשים - הרגשתי ממש טוב בפגישות, אבל הוא החליט לא להמשיך, והקשר נפסק. ומאז, כבר שלושה חודשים, שאיני מוצאת מנוחה לנפשי

שאלה:
לפני כחצי שנה הכרתי בחור, שההיכרות עימו נמשכה כמעט שלושה חודשים. הרגשתי ממש טוב בפגישות, אבל הוא החליט לא להמשיך, והקשר נפסק. אני בת 24, ומאז, כבר שלושה חודשים, שאיני מוצאת מנוחה לנפשי. ניסיתי להיפגש עם עוד בחור שהציעו לי, אבל אני מרגישה כאילו הבחור הראשון ממש מתאים לי. הדמות שלו עומדת אצלי ברקע ואני ממש חסומה מליצור קשר חדש. חוץ מזה, אני מרגישה במשבר, סתם פתאום אני בוכה, וממש לא נעים לי עם עצמי ועם אחרים. אני מיואשת!

תשובה:
אכן, בדברייך היטבת לבטא את התחושה הקשה שיש לך, ואני מרגיש יחד איתך את הניסיון הגדול בו את נתונה. ברור שהקושי בעיקרו הוא בגלל ניתוק הקשר מאותו בחור, אשר אולי ראית בו את בעלך לעתיד. כשנפסק הקשר הצער על כך גדול מאוד. אך לא רק הצער על העבר מטריד את מנוחתך, אלא בעיקר, החשש מהעתיד. המחשבה שאולי לא תצליחי להתנתק רגשית מהקשר של העבר, מציבה לפנייך סימן שאלה על העתיד. ברגע זה נראה לך שלעולם לא תצליחי להשתחרר מהרגשות של העבר, ולכן התחושה היא של מבוי סתום שאין ממנו מוצא. ננסה לחשוב יחד כיצד בכל זאת יוצאים וצועדים קדימה.

בראשונה, הייתי מציע לך לפנות למי שהכיר ביניכם ולבקש ממנו שיבדוק היכן עומד אותו בחור כיום. ייתכן שגם הוא מרגיש החמצה בכך שניתק את הקשר, אך לא נעים לו לפנות אלייך. אם גורם שלישי, כלומר, מי שהציע לכם את ההיכרות יפנה אליו, ייתכן שיביע רצון לחדש את הקשר. אל תתלי בכך תקוות רבות, אבל מומלץ מאוד לערוך את הבדיקה, כדי שתהיי בטוחה בדרכך בעתיד, ולא יוותרו סימני שאלה על העבר. אם יחודש הקשר, מה טוב. ואם הבחור יענה בשלילה, תדעי שהעניין נסגר, "פיניש ביזנס". פעולה זו כשלעצמה, ייתכן שלא תסיים את הרגשתך הקשה מהמצב בו את נתונה. אם כן, המשיכי הלאה. הכיוון הוא, לדעת שמותר לך להצטער, מותר לך לבכות על העבר. סיום הקשר עם בחור, יש בו צדדים של אבלות. כמו שאם חלילה נפטר לאדם בן משפחה או ידיד קרוב, הוא מצטער עליו ומרגיש אבל, כך מותר לך להרגיש שאת כמו באבלות על סיום הקשר. אוסיף ואכתוב עוד שלב שייראה לך אולי מוזר, אבל אם תצטרכי, תוכלי להשתמש בו. חכמים בתבונתם, ציוו על אבל לשבת "שבעה" על הנפטר. גם את יכולה להרשות לעצמך "לשבת שבעה" על הקשר שהסתיים. אם תזדקקי לכך, אל תירתעי מלקחת חופשה ליום-יומיים, או כמה שצריך, וממש לשבת על הרצפה או על כיסא נמוך כמנהג אבלים. במקרה כזה, רצוי שתשתפי חברה טובה שלך, כזו שאת יכולה לעשות הכל אצלה בבית. תהליך כזה לא תמיד נצרך, אבל במצבים קשים במיוחד, אפשר לנקוט בפעולה כזו.

ועוד הערה, להסתכלות כללית. כתבתי שאת נמצאת בניסיון גדול. משמעותו של הניסיון הוא, שהקב"ה צופה ומביט, והוא סולל עבורך את הדרך שבסופה תפגשי את הבחור אשר עימו תקימי בית. הדרך לשם, לפעמים היא פשוטה ואיננה מצריכה נפילות והצטערויות. אך לפעמים יש נקודות באישיות העלולות לעכב את הקשר. לכן, הקב"ה מקדים ומפגיש בחורה עם בחור שאינו מיועד להיות בן זוגה, אך דווקא המפגש הזה פותח פתחים בנפשה, באופן שבעתיד, כאשר תפגוש את המיועד לה, אכן תתחבר עימו והקשר יהיה אמיץ ובר קיימא. גם המשיח נקרא בפי חכמים "בר נפלי" כלומר, בן הנפלים, כאילו זה הריון שהסתיים בהפלה, ובעקבותיו בא הריון תקין. נסי להתרומם ולראות הכל במבט זה, ומתוך אמונה גדולה, תרגישי שאין ייאוש בעולם, והכל יתברר כמנוף להביאך לעתיד הטוב.

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

אז מה עושים ( גיליון 3 פרשת משפטים , אז מה עושים? )

מרבים בשמחה בסיבוב שערים
משנכס אדר מרבים בשמחה בסיבוב שערים ראש חודש אדר! ביום שני כט בשבט. בתפילה וצפייה לבניין הר הבית והמקדש. יוצאים מרחבת הכותל בשעה 19:00 לפרטים 1700707021

אחינו יהונתן
8495 ימים בכלא האמריקאי! עד מתי?!
נתפלל כולנו לשחרור יהונתן בן מלכה, לפעילויות ועוד: www.pollardnow.org


השיבה שופטינו כבראשונה..."
בשכונת חומת שמואל (הר חומה) פועל בי"ד לממונות.
בית הדין הוקם בברכת מרן הגר"א שפירא זצ"ל ועומד בנשיאותו של הגאון הרב דב ליאור שליט"א.
ההתדיינות אינה כרוכה בתשלום.
לפתיחת תיק ולפרטים ניתן לפנות למזכירות ביה"ד
טלפון: 02-6515814

הילולא דמשה רבנו
ז' באדר בבית חוגלה על פני יריחו מול הר נבו. בשעה 12:00 תפילה עם המקובלים בגשר עבדאלה
18:00 שיחה של ח"כ אריה אלדד, דניאלה וויס,הרב דרוקמן וד"ר חגי בן ארצי ובשעה 20:00 הופעתו של סיני תור.
ובשבת פר' תרומה ד' אדר הציבור מוזמן לשבות עם הרב ד"ר חגי בן ארצי בבית חגלה

הוספת תגובה
גירסא להדפסה
שלח לחבר

פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines