|
ארבעת המינים לקראת סוף השמיטה
(
/ הרב משה ביגל רבה של מיתרגיליון
6
פרשת
וילך
האזינו
, שנת תשע''ה שנת שמיטה
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
שנת תשע"ה שנת שמיטה / הרב משה ביגל רבה של מיתר
אתרוג
האתרוג הוא גם פרי מאכל, לכן חלים עליו כל דיני שביעית. האתרוג המצוי על העצים בימים אלו פרח, הנץ וצמח בשמיטה, האם הוא קדוש בקדושת שביעית?
אכן לגבי כל הפירות שלב ההתפתחות הקובע לגבי שמיטה הוא החנטה כלומר תחילת הופעת ניצת הפרי (או לדעות אחרות כשהפרי הגיע לשליש גודלו) (ע"פ ראש השנה יג ב)
לכן פירות הקיץ יהיו קדושים בקדושת שביעית גם לאחר ראש השנה.
אבל לגבי האתרוג ההלכה שונה. באתרוג הולכים לפי הקטיף שלו. (ע"פ קידושין ג א, תוספתא שביעית ד כא )
לכן כל האתרוגים שיקטפו לאחר ראש השנה התשע"ו לא יהיו קדושים בקדושת שביעית.
מהם סדרי העדיפויות בקניית אתרוג לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה?
ארבעה סוגים של אתרוגים יהיו בשוק הישראלי:
1. אתרוגים מתוצרת נוכרים
2. אתרוגים מחו"ל
3. אתרוגים מאוצר בית דין
4. אתרוגים מהיתר מכירה
אתרוג מתוצרת נוכרים או חו"ל: באחת הפינות הראשונות שלנו המלצנו שלא להשתמש בתוצרת נוכרים מישראל או בתוצרת חו"ל אלא לעודד את התוצרת הישראלית ולחזק את פרנסת אחינו בית ישראל. נוהג זה הוא מצווה מן התורה לא רק בשמיטה, אלא כנוהג קבוע בכל ימות השנה. (ע"פ ספרא בהר ג)
אתרוג מתוצרת אוצר בית דין: יש בו עידוד לחקלאות הישראלית, הוא מתאים גם לאלו שחששו מהמגבלות של פירות בקדושת שביעית, במהלך שנת השמיטה. מאחר ובאתרוג שנקטף לאחר ראש השנה התשע"ו אין בו קדושת שביעית .
אתרוג מתוצרת היתר מכירה: יש בו כדי לעודד את החקלאות הישראלית. הוא מתאים גם לאלו שחששו מתוצרת זו במהלך השמיטה. מכיוון שהחקלאים שעבדו ושמרו את פרדסיהם נהגו כדעות המתירות את היתר המכירה אין בתוצרת שלהם איסור של פרי שנעבד או נשמר בשמיטה. (מעדני ארץ הערות ז, ח, כג ) סיבה נוספת להיתר זה מכיוון שאיסור נעבד או נשמר בשמיטה, שנוי במחלוקת ופוסקים רבים מתירים אותו: בכל מצב ( שות פאר הדור טו, ערוך השולחן כא ח, מעדני ארץ הערות ז)
הדס
ההדס משמש כצמח לנוי וריח בלבד האם יש בצמח כזה איסור ספיחין או קדושת שביעית ?
איסור ספיחין: אסרו חכמים ירקות שצמחו בשביעית, גם אם צמחו מעצמם, מחשש שמא אנשים יזרעו בשביעית ויאמרו שהתבואה או הירקות צמחו מעצמם. אבל בצמחים שאינם חד שנתיים כמו ההדס חשש זה לא קיים ואין בהדס איסור ספיחין.
קדושת שביעית: בצמח שמשמש לריח בלבד הסתפקה הגמרא האם יש בו קדושת שביעית (ירושלמי, שביעית ז א) להלכה יש שפסקו לחומרא (שבט הלוי ב רב, משפטי ארץ עמ' 118) ויש שפסקו להקל (ציץ אליעזר ו לג, ילקוט יוסף טו מב)
מכיוון ששמיטה בזמן הזה מדרבנן לכן ניתן להקל ולקחת הדסים מכל מקום.
לולב וערבה: אינם צמחי מאכל ואינם צמחי ריח ולכן אין בהם קדושת שביעית וכעצים אין בהם גם איסור ספיחין וניתן לקחת אותם בכל מקום.
לסיכום: יש להעדיף תוצרת ישראלית יהודית בקניית ארבעת המינים כמו בכל קניה שהיא. יש להיזהר מלקנות תוצרת שחשודה בגזל, כמו בכל קניה שהיא.
שנה טובה לכל בית ישראל
|
|
|
RSS