יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » ענג שבת » דיני השבוע ומנהגיו  גליון 6, פרשת וילך
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

דיני השבוע ומנהגיו ( גיליון 6 פרשת וילך האזינו , דיני השבוע ומנהגיו )

שבת שובה פרשת וילך
ההפטרה: "שובה ישראל" (הושע יד, א).
במנחה אומרים "צדקתך". בערבית אין אומרים: "ויהי נועם... ואתה קדוש"

יום שני בלילה – מנהג כפרות

יום הכפורים
יום שלישי – ערב יום כיפור – שחרית: סליחות בקצרה ללא נפילת אפיים. לא אומרים מזמור לתודה. לא אומרים תחנון ולא למנצח. אין אומרים אבינו מלכנו.
חייב להרבות בסעודה, ואסור להתענות אפילו תענית חלום. רוחצין וטובלין, אפילו אבל בתוך שבעה רוחץ וטובל סמוך לשקיעת החמה.
מנחה: אחרי אלקי נצור בתפילה אומר: "יהיו לרצון, ואח"כ וידוי ועל חטא. באמצע הוידוי ועל חטא יכול להפסיק לקדושה, לפסוקים "קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד", לאמן יהא שמיה רבא בקדיש ואחר דאמירן בעלמא, לאמן אחר אתה קדוש ואחרי שומע תפילה, לתיבת "מודים אנחנו לך", והכל כדין באמצע קריאת שמע. ואם שכח ולא אמר "יהיו לרצון" קודם הוידוי, יאמר זאת במקום שעומד קודם שמפסיק לנ"ל. (וכך הדין כשעומד באלוקי נצור כל השנה). לא אומרים אבינו מלכנו.
סעודה מפסקת. מפסיקין לאכול מבעוד יום כדי להוסיף מחול על הקודש. אם קיבל בפיו התענית אסור לו כבר לאכול.
קודם שהולכים לבית הכנסת מברכים הילדים שיאריכו ימים ויהיו עובדי ה'. ואיש את רעהו יפייס. זכות גדולה למחול מחילה גמורה לכל אלה שצערוהו.
יום שלישי בערב יום כפורים: מתעטפים בטלית בעוד יום בברכה. אומרים תפילה זכה ומקבלים חמשת העינויים. מוציאים שני ספרי תורה ע"י שני זקנים וחשובים העוטרים את הש"ץ, ואומרים על דעת המקום וכל נדרי.
יום רביעי - שחרית נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו, ומעביר הלכלוך מעיניו.
מוציאים שני ספרי תורה. י"ג מדות ורבש"ע. בספר הראשון קוראים ששה בפרשת אחרי מות. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פנחס. ההפטרה: "ואמר סלו סלו" (ישעיהו נ"ז, א).
מנחה: מוציאים ספר תורה. קוראים בפרשת אחרי מות ל-שלשה קרואים. ההפטרה: ספר יונה.
נעילה: להזהר להתפלל כשהחמה בראש האילנות. בתפילה אומרים וחתום. קודם חזרת הש"ץ פותחים ארון הקודש עד אחר התפילה.
מיום כפור עד אחרי ראש חודש חשון לא אומרים תחנון.

יום הכיפורים - הצום
אחת ממצוות היום היא הצום. אך יש אנשים שהצום עלול לסכן אותם, מפאת מחלה וכד'. הללו חייבים להיוועץ לפני יום הכיפורים ברופא היודע בחומרת יום הכיפורים ואפשר לסמוך עליו להלכה. על פי קביעתו יש לשאול שאלת חכם (רב), אשר יורה בשעת הצורך לאכול או לשתות בשיעורים מסויימים (פחות מכשיעור אכילה או שתייה). יודגש, כי אסור לאדם במצב כזה להחמיר לעצמו על דעתו בלבד - ולצום ביום הכיפורים. יש לדעת, כי כשם שעל הכלל חלה מצות הצום ביום הכיפורים, בה במידה חלה מצוה על מי שנתון בסיכון בעקבות הצום - לאכול ולשתות ביום הכיפורים, אלא שיש לעשות כן על פי הוראת מורה הוראה.
כיוצא בזה, מי שחייב לבלוע תרופות ביום הכיפורים - יעשה שאלת חכם וינהג בלי פקפוק על פי הוראתו של הרב.
חולה או אדם חלש וכד', שהליכתו לבית הכנסת עלולה לגרום לו לבליעת תרופות או אכילה ושתייה - מוטב שישאר בביתו וישכב במנוחה ולא ילך לבית הכנסת ביום הכיפורים.

הימים שבין יום כיפור לסוכות
למחרת יום כיפור יש הנוהגים להקדים קצת לתפילת שחרית, שלא יראה שאנו נכנעין לקב"ה רק בעת שאנו צריכים לבקש דיננו (משנה ברורה תרכד, יד). אין אומרים תחנון בימים אלה, אבל "למנצח" ו"אל ארך אפייפ" בימי שני וחמישי אומרים. במנחה בשבת לא אומרים "צדקתך" וגם לא קוראים פרקי אבות וברכי נפשי (משנה ברורה תרכד, יח).

שבת פרשת האזינו
ההפטרה: "וידבר דוד" (שמואל ב' כב, א).
אין אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות.
במנחה אין אומרים "צדקתך". בערבית אין אומרים: "ויהי נועם... ואתה קדוש". אומרים ויתן לך.

חג הסוכות
כניסת החג: הדלקת הנרות תעשה בסוכה, ואם קשה הדבר, יש להדליק את הנרות מאחורי חלון שנשקף אל הסוכה, כך שיוסיפו אורה ושמחה ליושבים בסוכה (שולחן ערוך תרל"ט שע"צ כ'). מברכים: להדליק נר של יו"ט. אישה המדלקת תברך שהחיינו. ויעמידו את הנרות, במקום שבו לא יהיה חשש שמא תיתפס האש.
הקידוש
א. מקדשים בישיבה או בעמידה כפי שנוהגים תמיד. בסוף הקידוש יאמר: ברכות לישב בסוכה ושהחיינו (שולחן ערוך תרמ"ג). בברכת שהחיינו יש לכוון: על החג עצמו, על עשיית הסוכה, ועל הישיבה בסוכה. אם הפך את הסדר ואמר מקודם שהחיינו, יצא (שו"ע תרמ"א תרמ"ג ומ"ב). המתארח אצל חברו, יוכל אף הוא לכוון לפטור בברכת שהחיינו את עשיית סוכתו שלו
ב. רבים נוהגים בקידוש, כדעת הרמב"ם המחבר והגר"א: מקדש ומברך לישב בסוכה בעמידה, ואח"כ מתישבים (המקדש והשומעים) ומברך שהחינו (תרמ"ג סק"ד). (הנוהגים כן, יקפידו שלא לשבת בסוכה עד הקידוש).
ג. אישה שמקום ישיבתה שלא מתחת לסכך, אם שותה היא מיין הקידוש, לא תענה אמן על ברכת הסוכה. ואם בירכה שהחיינו בהדלקת הנרות, לא תענה אמן אף על ברכת שהחיינו. אישה שיושבת בסוכה תענה אמן על הכל (אלא אם כן ברור לה שכיוונה ב"שהחיינו" שבהדלקת הנרות להוציא מצוות הישיבה בסוכה).
ד. בקידוש של שחרית, יש שאומרים "לישב בסוכה" אחר ברכת היין, ויש שמברכים זאת אחר ברכת המוציא, וינהג כל אדם כרצונו. אכן אם אינו אוכל פת, רק מיני מזונות כדי שיהא הקידוש "במקום סעודה", ודאי שיברך את ברכת "לישב בסוכה" בקידוש (שולחן ערוך תרמ"ג סק"ט).
ה. כשאין קידוש: כתב בשולחן ערוך: נוהגים לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעם (תרמ"ג ג'). שכח לברך לישב בסוכה ונזכר במהלך או בסוף הסעודה, יברך ויאכל מעט פת. נזכר אחר ברכת המזון, יברך וימשיך לשהות מעט בסוכה. (תרל"ט סקמ"ח).
ו. אם ברך לישב בסוכה על אכילת עוגה וכדו' ויותר מאוחר, בעודו בסוכה, פתח בסעודת פת, אינו מברך עליה לישב בסוכה. ואם יצא לתפילת מנחה וכדו' כשחוזר ומתחיל בסעודת פת, מברך. אך אם יצא באמצע לצרכיו או להביא איזה דבר, אינו מברך. ואם יצא מסוכתו אחר אכילת העוגה ואוכל סעודה בסוכת חברו, לעולם הוא מברך (שם).
בדיני ישיבה בסוכה
א. אין לשטוף כלים בסוכה ולא להכניס סירים. אחר סיום האכילה, יפנה מיד את הצלחות. כלי שתיה וכוסות מותר שיהיו שם כל הזמן (שולחן ערוך תרל"ט א' ומשנ"ב). נטילת ידים מותרת בסוכה.
ב. מצוי במקומותינו שהסוכה ממוקמת במקום שחלקו מקורה בתקרה. בסוכה מעין זו יש להקפיד על כך, שרובו של השולחן יהיה תחת הסכך הכשר (תרל"ד שעה"צ ו'). לפעמים פורשים מפה על 2 שולחנות צמודים זל"ז, ונעשו כשולחן אחד, ויש לשים לב לזה!.
ג. אם כבה האור בסוכה וא"א לתקן, רשאי לאכול בביתו. "מצטער" שהחמיר על עצמו לאכול בסוכה, פעמים שמקבל שכר ופעמים שלא, וכדלהלן: אם אכל בה בעת הגשם או בחשיכה, אינו מקבל שכר, וכמובן שאינו מברך לישב בסוכה. וכן הדין כאשר כבה האור בסוכתו, ומתוך רגשי בושה הלך לסוכת חברו. אך אם התגבר והלך אליה בהרגשה טובה, מברך ונוטל שכר (ביה"ל תרל"ט תר"מ ס"ק כ"ב).
ד. ישן בביתו מפני הגשם, ופסקו הגשמים באמצע הלילה, ממשיך לישון בביתו, ואם חזר לישון בסוכה, מקבל ע"ז שכר. אם בעת הגשמים כיסה את הסכך במשטח העשוי לכך, ונשאר לישון בסוכה, משיפסקו הגשמים יסיר את המשטח, שהרי אין טרחה בדבר. המצווה של האכילה בלילה הראשון, מוטלת אף על "המצטער", אולם בלא ברכה (תרל"ט ה' ו').
איגוד ארבעת המינים: יש לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות. וזאת ע"י שני קשרים זה ע"ג זה, או ע"י קשר וכריכה, ואין מועיל ע"י כריכה ותחיבה לחוד. תחיבה של המינים בסלסלה, נחשבת "איגוד" (שולחן ערוך תרנ"א סקי"א סק"ח). הטפח העליון של שדרת הלולב יהיה פנוי ללא כל קשר, ויבלוט למעלה מראש ההדס (שולחן ערוך תרנ"א סקי"ד תר"נ ב').


שחרית – נטילת לולב. נוטל האתרוג בשמאל כשהוא מהופך והלולב בימינו ומברך על נטילת לולב ושהחיינו, אח"כ הופך האתרוג כשהפיטם למעלה ואז מכוון לצאת בנטילת הלולב. ומנענע.
סדר הנענועים
למנהג אשכנז סדר הנענועים הוא: מזרח – דרום – מערב צפון – מעלה – מטה.
למנהג עדות המזרח וקהילות החסידים: דרום – צפון – מזרח – מעלה – מטה – מערב.
בבית כנסת אחד לא יהיו מקצתם נוהגים מנהג נענועים זה ומקצתם נוהגים מנהג נענועים אחר, מפני משום "לא תתגודדו" – לא תעשו אגודות אגודות (יבמות יג, ב).
רמזי הנענועים
בעולת הראי"ה ח"ב, הביא רמזים נאים לסדר הנענועים, מתורת אביו של הראי"ה קוק, ר' שלמה זלמן הכהן (הסדר כפי מנהג אשכנז דלעיל): בתיבת "הודו" אנו מנענעים למזרח (כוון ההיכל), על שם הכתוב: "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה"'; (בתיבת לה' – לא מנענעים) "טוב" – מנענעים למערב על פי מה שאמרו חז"ל שכינה במערב (בבא בתרא כ"ה, א); "לעולם" – מנענעים למעלה על הכתוב "לעולם ה' דברך נצב בשמים"; "חסדו" – מנענעים לארץ, על שם "חסד ה' מלאה הארץ"; ושתי המילים "כי" "כי" אנו מנענעים לדרום ולצפון, כפי הידוע שדרום הוא רוח החכמה וצפון הוא רוח העשירות – "הרוצה להחכים ידרים, להעשיר – יצפין" – והם בעצמם אינם תכליתיים, כמאמר הכתוב: "אל יתהלל החכם בחכמתו…"
באשר לאיטר, לדעת המחבר ינהג ככל אדם, לדעת הרמ"א יחליף את הידיים (תרנ"א ג' ס"ק ט"ו י"ט). יש להצמיד את האתרוג אל ג' המינים בעת הנטילה והנענועים (שם י"א), ויזהר שלא יחצוץ הסידור בין ידו למינים. שכח לברך על נטילת הלולב, יוכל לברך טרם הנענועים, כי הנענוע הוא מן המצוה. ואם כבר נענע, לא יברך,(ובשע"צ הובאה דעה אחרת של הגר"א) (סקכ"ו). לא בירך שהחינו ביום הראשון, מברך בנטילה של היום שאחריו (תרמ"ד סק"ג).

הלל והושענות
בימי החג אומרים הלל שלם תוך שמחזיקים בארבעת המינים. ראוי להקפיד, כי ש"ץ יאמר לבדו את ארבעת פסוקי 'הודו' והציבור יענה אחרי כל פסוק 'הודו'. בפסוקי 'הודו' מנענעים בלולב. לדעת המחבר מנענעים רק בפסוק 'הודו'. אין מנענעים כשעונים 'הודו' בפסוקים האחרים. לדעת הרמ"א מנענע ש"ץ בשני הפסוקים 'הודו' ו'יאמר נא ישראל' והקהל מנענע בכל 'הודו' שעונים אחריו. כן מנענעים פעמיים במילים 'אנא ה' הושיעה נא'.
אמירת הושענות
לאחר סיום הלל, קודם קדיש תתקבל, מקיפים את הבימה פעם אחת, ובהושענא רבה 7 פעמים, עם הלולב והאתרוג, זכר למקדש שהיו מקיפים את המזבח, ויאחז את הלולב ביד ימין והאתרוג לשמאלו. אם קראו קודם בתורה יאמר ההושענות אחר קריאת התורה. קודם לתחילת הושענות נוהגים להעלות ספר תורה אחד על הבימה עד לסיום ההושענות. כתב בקיצור שולחן ערוך (קלז, יא) שמשאירים את ארון הקודש פתוח עד אחר אמירת ההושענות. בשעת ההקפה אומרים את סדר ההושענות. הסדר השנה: ביום שני: למען אמיתך, בשלישי: אבן שתיה, ברביע: אערוך שועי, בחמישי: אום אני חומה, בשישי: אל למושעות, בשבת: אום נצורה. בראשון: אדון המושיע – אבל בגלל שזה הושענא רבה אומרים את כל ההושענות.
מי שאין לו ארבעה מינים אינו מקיף את הבימה כשאומר הושענות.
אבל על אביו או אמו, כל י"ב חודש, ועל שאר קרוביו כל ל' יום אינו מקיף את הבימה בעת אמירת ההושענא. כדי שלא יראה אבלותו בפרהסיא מהדרים שהאבל יהיה מחזיק את ספר התורה בשעת הקפת הבימה.

קריאה בתורה בחג
מוציאים 2 ספרים לקריאת התורה. בראשון 5 קרואים בפרשת אמור (ויקרא כב, כז). בשני קורא למפטיר בפרשת פנחס (במדבר כט, יב). ההפטרה: "הנה יום בא" (זכריה יד, א).

תפילת חול המועד:
אין מניחים תפילין. בשחרית מתפללים תפילת חול ומוסיפים יעלה ויבוא. אומרים הלל שלם, הושענות, קריאה בתורה ותפילת מוסף. השוכח יעלה ויבוא בחול המועד: אם נזכר טרם עקר רגליו – חוזר לרצה, ומרצה מתפלל עד סיום התפילה כולל יעלה ויבוא. לאחר שעקר רגליו, וגם אם נזכר אחר מוסף, יחזור לתחילת תפילת העמידה (משנה ברורה תכב, ד). עבר זמן שחרית – ישלימנה במנחה.
שליח ציבור ששכח יעלה ויבוא בחזרת הש"ץ, אם נזכר טרם סיים שים שלום – חוזר לרצה (על פי הרמא במשנה ברורה שם), אבל הכהנים לא ישאו כפיהם בשנית (שו"ת הר צבי אורח חיים א, סה).
המתפלל בטעות בחול המועד תפילת יום טוב – חוזר ומתפלל כראוי.
קריאה בתורה בחול המועד
קוראים בתורה בקרבנות החג שבפרשת פנחס, קוראים לארבעה קרואים רק בפסוקי הקרבן של אותו יום. לכל הקרואים קורא אותו הדבר. מי ששמע כבר את הראשון אינו פטור מהשאר וחייב בשמיעת כל הקרואים.

ערש"ק: פותחים ב"מזמור לדוד", ומדלגים חלק מהבתים ב"לכה דודי". לנוסח אשכנז פותחים ב"מזמור שיר ליום השבת".
שחרית: הלל, הושענות ולא נוטלים לולב. אין מקיפים את הבימה וגם לא מוציאים ספר תורה מהארון, רק פותחים את הארון.
יש נוהגים לקרוא "קהלת". במגילה כשרה מברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". מוציאים 2 ספרי תורה. בראשון 7 קרואים בפרשת כי תשא (שמות לג, יב). בשני מפטיר בפרשת פנחס. ההפטרה: "והיה ביום ההוא" (יחזקאל לח, יח).
במנחה לא אומרים צדקתך. במוצש"ק: בערבית לא אומרים ויהי נועם. אומרים ויתן לך.
מוצש"ק ליל הושענא רבה. נוהגים לקיים תיקון ולהיות ערים לקראת הוצאת פתקי "גמר טוב".
בהושענא רבה אחרי 'תיקון ליל הושענא רבה', בתפילת שחרית אומרים פסוקי דזמרה כנהוג בשבת ויום-טוב, אך אומרים גם 'מזמור לתודה' ומתפללים שמונה עשרה של חול. ביום זה מקיפים את הבימה שבע פעמים ומרבים בפיוטי הושענות (שתהא השנה ברוכה במים). יש הנוהגים להוציא לבימה 3 ספרי תורה ולא רק אחד כבשאר ימי חול המועד. האשכנזים נוהגים להניח את ארבעת המינים לפני 'תענה אמונים' ולוקחים בידם את הערבות. אחרי החזרת ספרי התורה להיכל אומר הש"ץ קדיש וחובטים את הערבות. לנוסח אשכנז חובטים אחרי הקדיש ובקהילות החסידים אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן' לפני 'תתקבל'. אין לחבוט את הערבה כל עוד לא הוחזרו ספרי התורה להיכל. הספרדים נוהגים לחבוט הערבות אחרי 'עלינו' ואחריה אומרים 'הודו' הגדול ו'נשמת כל חי'.


שמחת תורה: בהדלקת הנרות מברכין שהחיינו. ז' הקפות עם ספרי תורה. לאחר ההקפות נוהגים לקרוא לתורה לשלשה "וזאת הברכה".
שחרית: הקפות, בקריאת התורה נוהגים לעלות את כל הקהל, בפרשת וזאת הברכה. חתנים, מפטיר "ביום השמיני". ההפטרה: "ויהי אחרי מות משה" (יהושע א, א). הזכרת נשמות, אב הרחמים (אף שיש ברית מילה).
תפילת גשם: "משיב הרוח ומוריד הגשם (גשם, ג בסגול ולא בקמץ).


מועדי חג הסוכות
עיו"ט מוצי"ט
י-ם 17.54– 19.05
ת"א 18.09– 19.07
חיפה 18.00 – 19.06
ב"ש 18.12 – 19.08
אילת 18.05 – 19.06

מועדי השבת חול המועד סוכות
ער"ש מוצ"ש
י-ם 17.48– 18.59
ת"א 18.03– 19.01
חיפה 17.54 – 19.00
ב"ש 18.05 – 19.01
אילת 17.58 – 18.59

מועדי שמחת תורה
עיו"ט מוצי"ט
י-ם 17.45– 17.52
ת"א 18.00– 17.53
חיפה 17.45 – 17.52
ב"ש 18.59 – 17.54
אילת 16.51 – 17.52

זמני היום והלימודים היומים:
(משבת חוה"מ – יום ו') (אופק ת"א)
עלות השחר 5.05 – 5.10
זמן הנחת תפילין 5.46 – 5.50
הנץ החמה (מישור) 6.36 – 6.40
הנץ החמה (הנראה) 6.40 – 6.45
ס"ז ק"ש מג"א 8.47 – 8.49
חצות היום 12.30 – 12.28
מנחה גדולה 13:00 – 12.58
שקיעת החמה 18.25 – 18.16
צאת הכוכבים ב' 19.25 – 19.06
דף יומי: נזיר מב - מח



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines