יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » ענג שבת » שבת חנוכה פרשת מקץ גליון 1, פרשת מקץ
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

שבת חנוכה פרשת מקץ ( גיליון 1 פרשת מקץ חנוכה , דיני השבוע ומנהגיו )

לקריאת התורה מוציאים 2 ספרי תורה. בספר הראשון – 7 קרואים בפרשת השבוע. בספר השני מפטיר בפרשת נשא: "ביום הרביעי" (במדבר ז, ל)
ההפטרה: "רני ושמחי בת ציון" (זכריה ב, יד).
מברכים החודש: טבת.
ראש חודש טבת ביום השני וביום השלישי (לא אומרים ולמחרתו), הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה (אומרים "הבא" ולא הבאים).
המולד: ליל שני, שעה 10 ו-31 דקות.
אין אומרים אב הרחמים ואין מזכירים נשמות.
במנחה אין אומרים "צדקתך".
מוצש"ק: לא מאחרים להתפלל ערבית, זאת כדי להדליק נרות חנוכה בזמן. מתפללים 23 דקות אחרי השקיעה. מדליקים נרות חנוכה 35 דקות אחרי השקיעה.
אומרים "אתה חוננתנו, "על הניסים", "ויהי נועם". "ויתן לך" אומרים בבית אחר הדלקת נר חנוכה.

חנוכה
הדלקת נר בבית הכנסת בערב: קודם עלינו של מנחה (יש נוהגים אחרי תפילת מנחה) מדליק החזן נר חנוכה. המנורה בדרום בית הכנסת והנרות ממערב למזרח. מדליק נר המערבי שהוא בימינו (תלוי אם פני החזן צפונה או דרומה). וכך בכל שמונת ימי החג.
הציבור והחזן לא יוצאים ידי חובת נר חנוכה בברכה בבית הכנסת.
בכל ימי החנוכה אין אומרים תחנון, אף לא במנחה שלפניה. אין אומרים 'למנצח... יענך' וגם לא 'אל ארך אפים' בהוצאת ספר תורה.
קריאה בתורה: בימי חנוכה קוראים בתורה בפרשת קרבנות הנשיאים, במדבר פרשת נשא, פרק ז'. ל-3 קרואים (שולחן ערוך תרפד, א ובמשנה ברורה).
ביום הראשון מתחילים ב'ויהי ביום כלות משה', והספרדים מתחילים בפרשת ברכת כהנים, ומסיימים בקרבן היום הראשון, בשני שלשה קרואים בקרבן היום השני וכך הלאה. ביום השמיני – זאת חנוכה. בעליה לשלישי משלים את כל הימים עד 'כן עשה את המנורה' (תחילת פרשת בהעלותך).
טעו וקראו בפרשת נשיא של יום אחר, יצאו ידי חובת הקריאה (משנה ברורה תרפד, ג).
ימים שני ושלישי - ראש חודש טבת: אומרים יעלה ויבוא בנוסף ל"על הניסים". אומרים הלל שלם בסיומו קדיש שלם – ולא חצי קדיש כמו בשאר ימי חנוכה מהטעם שיש תפילת מוסף.
מוציאים שני ספרי תורה. בספר הראשון קוראים לשלשה בפרשת פנחס כמו בכל ראש חודש, אבל ל-3 קרואים: כהן – עד רביעית ההין. לוי – עד ונסכה. וישראל – עד ונסכו. בספר השני קוראים לרביעי – נשיא היום. לאחר רביעי אומרים חצי קדיש (שולחן ערוך תרפד, ג ובמשנה ברורה). טעויות: אם הוציאו ספר אחד וקראו ל-4 בראש חודש – די במה שקראו. טעו והתחילו בספר הראשון בשל חנוכה (במקום ראש חודש) – יקראו לכהן של חנוכה ומלוי והלאה ימשיכו של ראש חודש (ספר מצוות נר איש וביתו פי"א)

הדלקת נרות בערב שבת חנוכה:
בערב שבת חנוכה רצוי להקדים להתפלל תפילת מנחה, כדי להקדים אותה להדלקת הנרות, שכן הקרבת קרבן התמיד של המנחה קדמה להדלקת נרות המנורה במקדש. אם אין מניין, יקדים להדליק הנרות ואחר כך יתפלל עם הציבור. (שו"ע תרעט, א, מ"ב ב; כה"ח תרעא, עט).
בירושלים, שבכל שבתות השנה נוהגים להדליק נרות כארבעים דקות לפני השקיעה, בשבת חנוכה רבים נוהגים לדחות את הדלקת נרות שבת כמו ביתר הערים, לעשרים דקות לפני השקיעה, כדי לקרב את זמן הדלקת נרות חנוכה לשקיעה. ויש נוהגים שלא לשנות את זמן הדלקת נרות השבת הקבוע (אג"מ או"ח ד, סב). ולמעשה: הדלקת נר חנוכה ביום שישי ערב שבת מקץ כ-5 דקות לפני מועד כניסת השבת. בירושלים, אפשר להדליק נרות חנוכה עד 15 דקות אחרי זמן הדלקת נרות שבת.
זהירות: מאחר ועיקר פרסום הנס יעשה בלילה, יש להקפיד שיהיה מספיק שמן בנרות כשעור שידלקו חצי שעה בלילה.
נהוג שאחרי הדלקת הנרות בערב שבת לא שרים 'מעוז צור', בגלל דוחק הזמן. במקום זאת שרים 'מעוז צור' בזמירות ליל שבת. מיד אחרי הדלקת נר חנוכה מדליקים נרות שבת.
הדלקת נרות במוצאי שבת חנוכה:
מתפללים ערבית, ואח"כ מדליקים נרות חנוכה. המנהג הנפוץ להקדים את ההבדלה להדלקת הנרות (ט"ז תרפא, א, ערוה"ש ב, בא"ח וישב כא). ויש נוהגים להדליק תחילה נר חנוכה, כדי להסמיך עד כמה שאפשר את הדלקת הנר לצאת הכוכבים. הנוהגים כך, להדליק נרות לפני הבדלה, יאמרו קודם: "המבדיל בין קודש לחול" (שו"ע רמ"א תרפא, א). לפי באור ההלכה (שם) לשני המנהגים מקום, וכל אחד רשאי לבחור את מנהגו.

על הניסים:
בתפילות העמידה בחנוכה אומרים בברכת 'מודים' לפני 'ועל כולם' 'על הניסים… בימי מתתיהו'. אם שכח לומר 'על הניסים' במקומו – אם נזכר לפני שאמר את שם ה' בברכת 'הטוב שמך ולך נאה להודות', חוזר ל'על הניסים' וחוזר ואומר 'ועל כולם' וכו' על הסדר. אך אם נזכר לאחר שכבר אמר את שם ה' בברכת 'הטוב שמך ולך נאה להודות', אינו חוזר, אלא לפני 'יהיו לרצון' שבסוף 'אלקי, נצור' אומר: 'יהי רצון מלפניך, שתעשה לנו ניסים ונפלאות, כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו' וכו'. (שולחן ערוך תרפב, א ובמשנה ברורה. ואם סיים כבר את תפילת העמידה, אינו חוזר עוד. טעה ואמר על הניסים אחרי "רצה" (ולא אחרי מודים), וכבר סיים תפילתו – לא חוזר. (שער הציון תרפב, ב) אם נזכר בעודו בברכת הודאה, יאמרנו שוב במקומו הנכון (שו"ת נשמת חיים סג).
מנחה קצרה – הואיל ואין בזה חזרת הש"ץ, בחנוכה ובפורים יש להימנע מכך מהטעם שאמירת על הנסים ע"י הש"ץ – זה פרסום הנס בתפילה. (תוס' גמ' שבת כד, ע"א דיבור המתחיל: "מהו". כף החיים תרעא).

גם בברכת המזון אומרים 'על הניסים' בברכת 'נודה לך' לפני 'ועל הכל'. שכח ולא אמרו, אם נזכר לפני שאמר את שם ה' שבחתימת הברכה 'על הארץ ועל המזון', חוזר ל'על הניסים'. נזכר אחרי שכבר אמר את שם ה', אינו חוזר, אך לקראת סוף ברכת המזון, לפני 'הרחמן הוא יזכנו' יאמר: 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות, כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו' וכו'.

הלל
בכל שמונת ימי חנוכה אומרים הלל שלם בברכה. לאחר ההלל אומרים חצי קדיש (שולחן ערוך תרפג, א ומשנה ברורה). בראש חודש טבת כשאומרים הלל בתפילה יש לכוון באמירתו לשם ראש חודש וגם לשם חנוכה. אם אמר חצי הלל - לגבי ראש חודש - יצא אבל לגבי חיוב ההלל בחנוכה צריך לחזור (ביאור הלכה מט).
אבל – יש נוהגים שבחנוכה האבל לא מתפלל לפני העמוד. (ביאור הלכה קלא). במשנה ברורה תרעא, מד ו-תרפג, א אומר שדוקא תפילת שחרית, אבל מנחה וערבית יכול האבל לגשת לעמוד.
לגבי הלל בבית האבל: במגן אברהם קלא, י' ומשנה ברורה כ' נאמר שלא אומרים הלל כלל בבית האבל, אבל הציבור יאמרוהו לאחר מכן בביתם. ערוך השולחן מסביר באריכות מדוע כן יש לומר הלל בבית האבל, וגם האבל יאמרו. לבני ספרד אין שאלה – בין האבל ובין המתפללים בביתו – אומרים הלל – כף החיים תרפג, ד ויביע אומר ח, יורה דעה, לג – דעתו היא שגם על בני אשכנז לאומרו.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines