פרשה אקטואלית
(
גיליון
13
פרשת
תזריע
מצורע
, אקטואליה
)
|
|
|
|
|
|
|
|
"שאו את ראש כל עדת בני ישראל" (במדבר א, ב). במדרש (במדבר רבה א, ה) הסביר שהקב"ה ציוה למנות אותנו, כדי שנהיה דבר שבמניין, ודבר שבמניין אף פעם לא בטל. זוהי התשובה של הקב"ה לטענת הגויים: "כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז, ז). אבל אתם במניין, והלכה שדבר שבמניין אפילו באלף לא בטל. ולא סתם הקב"ה מונה אותו: "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה". (רש"י, במדבר א, א). וראה: יום העצמאות, ויום ירושלים הם דבר שבמנין. יום העצמאות, ה' באייר, יוצא תמיד, ביום כ' לעומר. יום ירושלים ביום מ"ג לעומר.
הוכחה נוספת שיום העצמאות שייך לחגי ישראל ולא יתבטל, הוא שאחרי אלפי שנות גלות הושלם מנין החגים עם הכרזת המדינה בה' באייר. כידוע מועדי החגים נקבעו לפי ימי חג הפסח, ראשי התיבות אתב"ש. א"ת – תשעה באב חל ביום הראשון של פסח שלפניו. ב"ש – שבועות יחול ביום בו חל היום השני של פסח שלפניו. ג"ר – ראש השנה יחול ביום בו חל היום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק – קריאת התורה שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות, יחול ביום בו חל היום הרביעי של פסח. ה"צ – צום יום הכיפורים יחול ביום בו חל היום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים יחול ביום בו חל היום השישי של פסח שלאחריו. הנה נשאר היום השביעי של פסח – האות ע' יתומה, עד שהגענו לה' באייר תש"ח. ומכאן: ז"ע, לפיו עצמאות, ה' באייר, יחול תמיד ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח.
ביציאת מצרים זכינו לשחרור הגוף מעול גויים. קבלת התורה קוממה אותנו כאומה. גם כשזכינו לרשת את מולדתנו, עדיין נשארנו אי בודד בתוך ים-אדם של אומות העולם וכדי לחזק את יחודנו נצטווינו "ובחוקותיהם לא תלכו" (יח, ג). עצמאות מדינית וכלכלית מבוססת על ערכים יהודים יחודיים ועל עמידה מוסרית של החברה. זה מה שמחזיק אותנו במניין העמים. אכן, דבר שבמניין לא יתבטל, לא מבית ולא מבחוץ. הוא לא יתבטל על ידי אומות העולם, ואף לא על ידי אלו שאינם מודים בו. וברבות הימים יווכחו כולם שהקמת המדינה היא אתחלתה דגאולה, ואנו מצפים בקרוב להשלמתה.
|
|
|