סיפור ומעשה ומוסר השכל
(
גיליון
2
פרשת
לך-לך
וירא
, סיפור ומעשה
)
|
|
|
|
|
|
|
|
"ויאמר ה' אל אברם לך לך... אחרי שתעבור את כל התלאות, אל הארץ אשר אראך... שם אעשך לגוי גדול"
מעשה שבא לפני הסבא קדישא משפאלי. אברך מופלג בתורה שאביו הצדיק היה עני מרוד שהשיא אותו עם בת גביר שעסק במסחר ביין. גביר הבטיח לעילוי לזון אותו כל ימי חייו. כעבור כמה שנים מתה חמותו וחמיו לקח את אחותה לאשה. האשה השניה ילדה לו שני בנים. הגביר העביא את בית מסחר היין לאשתו השניה. כעבור שנים מת גם הוא. האלמנה הסכימה שהאברך ימשיך לסעוד על שולחנה כמקודם וכך היה. הוא למד ועזר מעט בעסק. במשך הזמן הבין האברך כי האלמנה מתאמצת להתקרב אליו – והוא לא שת ליבו אליה ופטפט כנגד יצרו. לימים ילדה אשתו של האברך והוא לא ישן באותו חדר עם היולדת. כרגיל ישבו המשפחות יחד לאכול ארוחת ערב. במקום יין רגיל נתנה לו האלמנה בארוחה יין באותו טעם רק חזק ומשכר יותר. כששב ללימודו בחדרו, לאחר ארוחת הערב, חש האברך בראשו ותרדמה נפלה עליו. האלמנה ראתה, הבינה ותתגנב לחדרו. כך שהתה עמו כל אותו לילה והאברך לא ידע בשוכבה ובקומה.
כששב האברך לבית המסחר לבדוק חשבונות – זה מה שעשה בזמן מועט בעסק, החלה האלמנה להעיז פנים כנגדו, ודיברה אליו בשחוק דברי עזות. כאשר ראתה כי לא ניחא ליה לשמוע את דבריה גלתה לו את הסוד ומה שעשתה עמו בלילה, ויפלו פניו ויתעצב. באותו רגע גמלה בליבו ההחלטה לברוח מהבית הזה. לאחר ששקל הדבר ודאג לפרנסת משפחתו ושלשת ילדיו דחה ההחלטה והחליט לשאול בעצתו של הסבא קדישא. האברך נסע לשאפלי וביקש עצה ותיקון מהסבא. "לתת תיקון על פי הקבלה – זה לא אני" השיב הסבא, "אבל אני זוכר את דברי רב הונא במדרש רבה ש'אם נכשל אדם בעבירה שחייב מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? אם היה רגיל לקרוא דף אחד יקרא שני דפים, ואם רגיל לשנות פרק אחד ישנה שניים, ואם אינו רגיל לשנות בכלל, יעסוק בהחזקת לומדי תורה, כמו שכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, וכתיב כי בצל החכמה בצל הכסף'. ועל מחשבתך לברוח – חלילה לך, הלא באמת אינך אשם בכל זה, ומסתמא רוצה ה' יתברך לנוסתך. ואיתא במדרש רבה פרשת בהעלותך על זה: שאין הקב"ה מעלה את האדם לשררה, כך אתה מוצא באברהם יצחק ויעקב, וכך אצל יוסף, רק אחרי שהיה חבוש ועמד בנסיונות נעשה מלך. הושיב הסבא את האברך על כסא המיוחסים וקרא לתלמידיו לשמוע שיעור. (מובא בספר אהבת חיים, יו"ל ע"י חברת אהבת חיים. לוקט וחובר ע"י מנחם מנשה זצ"ל)
|
|
|