יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » ענג שבת » השלמת הבריאה ומיתוק הדינים גליון 1, פרשת בראשית
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

השלמת הבריאה ומיתוק הדינים ( גיליון 1 פרשת בראשית נח , כללי )

הראשל"צ הרב שלמה משה עמר, הרב הראשי לישראל

"ויכלו השמים והארץ... אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים" (ב, א-ד). חז"ל דרשו (ב"ר יב, טו. והובא ברש"י א, א), על הפסוק "ביום עשות ה'...", שבתחילה עלה במחשבתו יתברך לברוא את העולם בדין, "ברא אלהים", ראה שאין העולם יכול להתקיים בדין, והקדים מדת הרחמים ושיתפה למידת הדין, והיינו דכתיב: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים".
המתבונן בפסוקים יבחין כי הקדמת מידת הרחמים נזכרת רק אחרי ויכולו... וינח אלהים... היינו שנחה מידת הדין. ואולי המנוחה היא שהמתיקה את הדין, כי ביום השבת הגיעו שמים וארץ לתכליתם הנרצה, והמנוחה אינה רק בבחינת שב ואל תעשה, אלא היא משלימה את כל מעשה היצירה ומביאתה אל תכליתה, ובזה ממתקת את כל הדינים.
וכך יש להבין. בכל יום ברא ה' יתברך את אשר ראוי לו לאותו היום ובאו אל מטרתם ותכליתם רק ביום השבת כשנשלמה המלאכה והמנוחה משלימה המלאכה וממתקת אותה. ואולי זה נרמז במה שאמר: "ויכלו השמים... ויכל אלהים ביום השביעי", לומר, כי ע"י שהשמים והארץ וכל צבאם באו אל תכליתם, ע"י זה נסתימה כביכול מידת הדין מן העולם, כי בזה נמתקו כל הדינים. זהו" "ויכל אלהים", אותה מידת הדין הרמוזה בשם אלהים שהעולם לא היה יכול להתקיים בה, עלתה כלתה גם היא, ובאה לתכליתה ע"י מידת הרחמים שקדמה לה עתה.
כן מדוקדק בתפילת ליל שבת, אתה קדשת את יום השביעי "לשמך" – קדושת השבת ומנוחתה היא למען שמך, כי על ידה משלימים את שמו יתברך ומתמתקים הדינים, ויש קיום לעולם.
זו הסיבה שרק אחרי ויכלו נכתב הפסוק: ביום עשות ה'... והמשיכו חז"ל לומר בנוסח התפילה, שהשבת היא "תכלית מעשה שמים וארץ", שמעשה שמים וארץ באו אל תכליתם. וממשיך ואומר בתפילה: "וברכתו מכל הימים, וקדשתו מכל הזמנים". מאחר ויום השביעי הוא השלמת כל הבריאה שנבראה, נוצרה ונעשתה בששת הימים, והשלימה את כולם, על כן ברכו מכל הימים, וגם קדשו וגידלו מכל הזמנים.
כלו ונגמרו הדינים אל שלמותם, והושמו רחמים לראשם ונהיו הוי'ה אלהים. וממשיך ואומר: "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. שביום השביעי שבתו הדינים מהתגברותם בדינים קשים, ובאו אל המנוחה ע"י שנמתקו כראוי. ומזה נעשה מתיקות גם לשמו יתברך ומעתה הוא אחד ושמו אחד.
גם מידת הדין מודה ומברכת ליום השביעי, שנאמר בהמשך: "ויברך אלהים את יום השביעי", כלומר שמעלתה היא בדין ולא בחסד, וכיון שיש ליום השביעי ברכה ותוספת קדושה על פי דין, זהו המיתוק היותר גדול.
וסיים מעין ההתחלה: "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות", ואולי רמז בזה לעליית העולמות שנעשית בשבת ועולים במעלות רמות, ושם מושפעים מ-ט"ל אורות, ואשר על כן נאסרו ל"ט המלאכות בשבת. כי למרות שיש תיקון העולם במלאכות אלו, מכל מקום במקום בו עולים בשבת אין צורך לזה, כי כבר נתקן הכל מכח קדושה עליונה מעולמות העליונים.
מיד אחריו נאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", כלומר שמיום שנברא, מיועדים היו ליום הזה ולהשגה הזאת. וממשיך: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים". ביום הזה שהוא יום השבת נשלם שמו יתברך והוקדם הוי'ה לאלהים, ונמתקו הדינים. והקדים כאן ארץ לשמים, שלא כמו בפסוק בראשית, משום שהשפע הקדוש הזה תלוי בשוכני ארץ, הם עם ישראל ראשית תבואתו של הקב"ה, שבשבילם ברא את השמים והארץ (ויקרא רבה לו, ד), ונתנם בידם להשלימם ולהביאם אל תכליתם, וצדיקים במעשיהם הטובים מהפכים את מידת הדין למידת הרחמים (בראשית רבה לג, ג), ובפרט כשושמרים את השבת ושובתים ממלאכה, ומענגים ומקדשים אותו כראוי לו. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים ולשומרי השבת.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines