יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » ענג שבת » חג החנוכה – ``בימים ההם בזמן הזה`` – למהות זוך מלחמתנו גליון 4, פרשת וישב
moreshet.co.il

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

חג החנוכה – "בימים ההם בזמן הזה" – למהות זוך מלחמתנו ( גיליון 4 פרשת וישב מקץ , כללי )

הרב רפי פרץ, תא"ל, הרב הראשי לצה"ל

הרב קוק כותב, שכאשר יש מלחמה בין עמים, מתברר ומתחדד האופי של כל אחד מהם.
מלחמת המכבים ביוונים הבליטה את ההבדל שבין שתי התרבויות.
יוון סגדה לטבע, לחומר ולנהנתנות. הצגות של ספורט ראוותני היוו מרכיב חשוב בתרבותם.
הכל הוגדר לפי הטבע, אפילו הפילוסופיה שלהם נבעה מתפישת עולם של טבע, פילוסופיה שהביאה ליצירת "חוקי – ספרטה", הקובעים שדינו של ילוד בעל מום – למיתה.
לעומת יוון, עם ישראל עוסק אמנם בטבע ובחומר, אך מתוך תפישת-עולם של רוח – "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה". כך מתהווים פרטי ההלכות הנוגעים לענייני ממון שבין אדם לחברו בסדר נזיקין וענייני ממון ואישות שבין איש לאשתו בסדר נשים.
גם יעקב אבינו מסכן את עצמו וחוצה חזרה את הירדן בשביל "פכים קטנים", גרוטאות ששוות גרושים, מתוך החשבתו את הערך הרוחני הגלום בכל חפץ שהקב"ה מזכה לאדם, ושהושג בעמל וביושרה.
ההבדל שבין העמים, הוא השורש לגזירותיו של אנטיוכוס:
א. איסור על ברית מילה – הברית מסמלת את החסרון שבעולם הטבע, חסרון שנועד לתיקון והשלמה ע"י האדם. היוונים לא יכלו לקבל את התפישה המוצאת פגם במעשיו של הטבע.
ב. כל בתולה שנישאת תיבעל להגמון תחילה – בהתאם לעולם הטבע, בו אין התייחדות של נקבה אחת לזכר אחד, ובטבע – אין קודש!
ג. איסור על לימוד תורה – התורה מסמלת את התוכן הרוחני של העולם החומרי, גרעין המוסר – האמיתי שעל גביו נבנתה המציאות, ובעולם של טבע – אין יסוד מוסרי מוחלט, הכל יחסי!
השוני שבין ישראל ליוון מתבטא גם במלחמתם. הרי לכאורה אנו נלחמים והם נלחמים – אך ההבדל הוא תהומי: הבדל שבין רוח לגוף, שבין ערכים – להתפרצות יצרים אלימה, בין האור לבין החושך, בין לחימה הנובעת מאינטרסים ותאוות-שלטון – לבין לחימה שמטרתה הגנה על הבית והערכים.
נקודת המוצא של היוונים במלחמותיהם היתה: "החזק שורד", כבעולם הטבע, וממילא החיילים מתנהגים כחיות, הכנותיהם למלחמה כוללות: ליבוי יצרים ואכזריות. לעומתם, מגדיר יהודה המכבי בפני חייליו את המניעים ללחימה: "התאזרו והיו לבני חיל והיו נכונים לבוקר להלחם בגויים אשר נאספו עלינו להשמידנו ולהשמיד את מקדשנו", ואת מטרת המלחמה מגדיר יהודה: "אל תיראו מפני המונם ואל תחפזו מפני רב כחם. קומו ונצעק אל ה' אלקינו... וישמיד את כל החיל הזה לעינינו. למען ידעו העמים כולם כי ה' הוא האלקים הפודה את עמו ישראל מכל צרותיו".
מי שמטרת מלחמתו היא הפצת אור ה' והוספת טוב לכל האנושות – גם התנהלותו בשעת מלחמה היא כשר צבא ה'.
דורותינו הראשונים היו עסוקים גם הם במלחמות: אברהם שנלחם בארבעת המלכים, משה רבנו, יהושע בן-נון, שאול, דוד ועוד. האם אלו הם אבות אומתנו שאנו כה מרוממים? – ודאי, שהרי "הזיק הנשמתי הוא היסוד" (אורות המלחמה, ב'). 'הזיק הנשמתי' של עם ישראל הוא פך-השמן הטהור המונח בקודש-הקודשים של נשמתנו, הרצון להיטיב לכל. את היסוד הפנימי הזה לא יוכלו לטמא היוונים. להם יש מגע רק עם חיצוניות החיים.
לכן הקב"ה מזכה אותנו בנס פך-השמן, שינוי סדרי בראשית, שמצד האמת לא היה נצרך, שהרי המנורה שבתה כבר כמה שנים, וטומאה הרי הותרה בציבור. זהו 'אישור אלוקי' שמלחמתנו מוסרית וזכה כשמן זית, המסמל את הטוהר והשלום.
"אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם אלוקינו נזכיר" – מלחמותינו שונות ממלחמות שאר העמים. צה"ל הגדיר עצמו כצבא הגנה ושילב בסמלו את החרב עם ענף-הזית. גבורתנו גבורת אמת היא, גבורה שמקורה הוא האור האלוקי, "לא בחיל ולא בכח – כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". חג אורים שמח לכל בית ישראל.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines