יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » צהר לשבת » יש תקווה לעם הזה  גליון 23, פרשת כי תבא
moreshet.co.il
עורך: איתמר מור  

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

יש תקווה לעם הזה ( גיליון 23 פרשת כי תבא , כללי )

פרשיות ספר דברים, בהם אנו מצויים בשבועות האחרונים, עוסקים באריכות במצוות ההנחלה וההורשה של ארץ ישראל מידי העמים שישבו בה. הציוויים שחלקם מופיעים בפרשתינו, וחלקם בפרשיות הקודמות, ברורים וחדים: "כִּי יְבִיאֲךָ, ה' אלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם ה' אֱלֹקיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם: הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז, א-ב). מעניין כי בשבועות האחרונים, במקביל לקריאת הפסוקים הללו,
לפני כשבועיים החליטה הכנסת ברוב ניכר לאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אורי אריאל הקובעת כי מנהל מקרקעי ישראל אינו רשאי להחכיר את קרקעות הקק"ל למי שאינם יהודים. בכך הוכח בעליל כי הרוב בכנסת ישראל, כמו רוב רובם של אזרחי המדינה, אינם מוכנים לוותר לא על הבסיס היהודי של המדינה ולא על היסודות הציוניים האיתנים שלה. המחוקקים הראו כי לא ייתנו להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה אל-אף מאמצי ההנהגה הערבית ושוליים בשמאל כמו גם אווירת "הפוסט" המחלחלת במאמציהם של אלו לכל פינה ברחוב. העובדה שהתמיכה בחוק באה לא רק ממפלגות הימין אלא מכל אגפי הכנסת מעודדת ונותנת תקווה.

אלא שעד לאשורו הסופי של החוק הדרך היא ארוכה וההמתנגדים לחוק ייעשו כל שיוכלו, וכבר עושים, כדי לטרפד אותו. הם צפו כי בג"צ שאמור היה לדון בקרוב בסוגיה יורה למנהל מקרקעי ישראל להחכיר גם את קרקעות הקק"ל ללא יהודים. תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בכך כמעט הבטיחה להם להשתלט על עוד חוליה בדרך לביטולם של חוק השבות, ההמנון וסמלי המדינה האחרים. אישורו הטרומי של התיקון לחוק "מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי)" שיבש את תוכניותיהם, אבל לא הם שירימו ידיים.

זה הרקע להצפת התקשורת בעובדות לא נכונות הקשורות בהיסטוריה של הקק"ל ובסיסמאות ריקות מתוכן אותם ביד רמה ואל מול פני העולם קרע לגזרים הנשיא הרצוג ז"ל. אחת ההטעיות הזדוניות היא בעניין סך קרקעות הקק"ל, עלותן ומימון רכישתן.

בצורה ברורה ועל בסיס המחקר ההיסטורי והמשפטי יש להבהיר: ראשית, כמעט כל קרקעות הקק"ל נרכשו בתקופה שמראשית המאה ה-20 ועד ראשית שנות החמישים והם הסתכמו בכ- 2.3 מליון דונם. מליון דונם נרכש עד 1948 – רוב רובו מערבים ומקצתו מיהודים. היתר, כ- 1.3 מליון דונם נרכשו בשנות החמישים הראשונות מידי המדינה. שנית, כל הקרקעות הנ"ל (2.3 מליון דונם) נרכשו בכסף מלא, במחירי השוק ואף למעלה מזה, כדי להבטיח את בעלותה המלאה של הקק"ל. אין שחר לטענה כי המדינה העבירה לקק"ל קרקעות ללא תמורה או בתמורה נמוכה מערכן הריאלי. שלישית, רכישות הקק"ל נעשו בכספי התורמים מרחבי העולם היהודי. צורות התרומה היו מגוונות; מ'הקופה הכחולה' ועד מפעלי התרמה בהם שותפו קהילות שלמות. רביעית, המדינה מכרה לקק"ל בראשית שנות ה-50 כ- מליון דונם ("המליון הראשון") ועוד כ – 0.3 מליון מתוך "המליון השני" (מסיבות שונות רק 0.3 מליון ד' נמכרו). המכירה ותנאיה סוכמו בין המדינה לקק"ל בחוזה והמחירים שיקפו ערכים ריאליים של הקרקעות הנמכרות. המדינה לא ויתרה בעניין זה; השמאי הממשלתי היה מעורב בעיסקות ועל רקע הפיחותים והאינפלציה הוצמדו המחירים ועודכנו. הרקע למכירה קשור באינטרסים של הצדדים: הקק"ל שאפה לחדש את תנופת עבודתה ברכישת קרקעות כדי להקים על קרקע הלאום יישובים חדשים, בעיקר כפריים אך גם עירוניים וליישב עלייהן את העולים וכן להרחיב יישובים קיימים. תנופת העבודה של הקק"ל בגאולת קרקעות נעצרה עם הקמת המדינה ומעברן לידי המדינה של הקרקעות שהתפנו מהאוכלוסיה הערבית. המדינה, מאידך גיסא, שיוועה למזומנים לצורכי בטחון, למימון ההוצאות שהיו כרוכות במלחמת העצמאות, לבניית כלכלתה, לקליטת העלייה ולפיצוי עתידי של הערבים בעד הקרקעות שנטשו. הקק"ל יכלה להזרים למדינה מזומנים אלו. מחיר "המליון הראשון" הסתכם בכ- 23.44 מליון ל"י ואילו ייתרת ה- 0.3 מליון דונם מתוך "המליון השני" הסתכמה בכ-22.16 מליון ל"י. בסה"כ שילמה הקק"ל למדינה עבור ה- 1.3 מליון כ- 45.6 מליון לא"י.

וזאת יש לזכור – תשלום הקק"ל למדינה עבור ה-1.3מליון דונם נעשה בחלקו עוד לפני שישראל החלה לקבל את כספי השילומים מגרמניה, דהיינו בימים שמדינת ישראל שיוועה לכל אגורה לבניית כלכלתה, ובטחונה ובשעה שמבצע הקליטה שכמוהו לא היה בישראל נמצא בעיצומו. לכל אלה יש להוסיף את סיועה הניכר של הקק"ל למדינה במימון צורכי ביטחון והגנה לפני המלחמה ובמהלכה.

יוסי כץ הוא פרופ' מן המניין וראש "הקתדרה ללימודי תולדות הקק"ל ומפעליה" באוניברסיטת בר אילן.
עורך המאמר פרופ` יוסי כץ


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines