|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| רבני שו"ת מורשת |
|
|
 |
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הערך היסודי/חלק א'
(
גיליון
23
פרשת
כי תבא
, כללי
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
מה הוא הדבר החשוב ביותר שאליו יש לחנך? ס. יזהר טען שאין לחנך לשום ערך. מי התיר למחנך להעדיף אידיאולוגיה או ערכים מסוימים על אחרים? (יש אומרים שחזר בו, אולם טענותיו נלמדות עד היום בכמה מוסדות מכובדים להכשרת מורים)
לאדם ה"סביר" ברור שיש לנחיל ערכים כל שהם. מה היא "תוכנית הליבה" של הערכים? האם יש דבר שהוא התשתית? שאותו יכול משרד החינוך לדרוש מבלי ליפול למלכודת של נקיטת אידיאולוגיה?
הבעיה אינה רק בחירת ערכים. נניח שהחלטנו לחנך ליראת שמיים. ערך זה ראוי לכל הדעות לפחות במחוזותינו. אלא שכל מורה, הורה ורב יש לו יראת שמים אחרת. יש שיחנכו לפחד מעונש וגיהינום, לחוויה של אימה מתמדת, ויש שידברו על יראת הרוממות ועל השתוממות. יש שכלל לא יבחרו בערך זה אלא יעדיפו להוביל לאהבת תורה. אלא שגם אהבת תורה היא לא פשוטה, האם מדובר על הנאה אינטלקטואלית מחריפות הסוגיא או אולי עמל ועיון, ושמא באלמנט רוחני הנושק בניו אייג'? אלו אינן שאלות שבשוליים, כל אחת מהן מכוונת לבוגר שונה מאוד של מערכת החינוך. ומכאן ההתפצלות האינסופית של מערכת החינוך הדתית אשר במחזותינו.
האם ניתן להסיק מכך שאין ערך מרכזי ויסודי, ויש לחנך לכל דבר ובאותה אינטנסיביות.
אולי אפשר להציע ערך שיש בו בסיס לכל, ודווקא בו אנו כל כך מחטיאים. גם את המטרה וגם את הנשמה.
הערך הראשוני, זה שהוא בעצם כל דבר, ובלעדיו אין שום דבר – הוא ערך היושר. רמ"מ מקוצק אמר שאמת היא המידה היחידה שלא ניתן לזייף אותה, שכן אמת מזויפת כבר אינה אמת. מבלי להניח שאני דובר אמת לא אוכל לומר דבר ובוודאי שלא לחנך את זולתי.
הנצי"ב בהקדמה לפירושו העמק דבר לספר בראשית טוען שספר זה נקרא ספר הישר משום שהאבות היו ישרים. לקורא הפשוט קשה להלום דבר זה. הנה דבריו של אברהם שאמר לאשתו: "אמרי נא אחותי" או יצחק שהלך בעקבותיו, שלא לדבר על יעקב האומר – "אנוכי עשו בכורך", וגם מתעתע בלבן, ובדומה לזה, רחל גונבת את התרפים ומספרת על "דרך נשים" כדי להימנע מגילוי המעשה. התנהלותם של בניו עם בני שכם הנימולים וכל מעשי כתונת יוסף הטבולה בדם לאמור "חיה רעה אכלתהו", משלימה את התמיה ועוד הרבה ניתן לתמוה.
אלא שהמעיין בדבריו של הנצי"ב יבחין שלא מדובר כאן על יושר במובן של אמירת אמת. (אמירת אמת במובנה אצלנו מושפעת מההגדרה האריסטוטלית שטענה היא אמיתית אם היא מתאימה למצב שהיא מתארת)
היושר שעליו מדבר הנצי"ב הוא ההתכוונות הטהורה, להיטיב לזולת,להפוך את המציאות ליותר מתוקנת. אנו רוצים שיהיה טוב בעולם. למה? מדוע להפוך זאת למשימת חיים? משום שזו האמת, שכך צריך להיות שצריך לעמול כדי שיהיה טוב.
הנצי"ב חריף במיוחד: "וזה היה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה".
האם אנו יודעים לחנך לישרות? לכך שהמחשבה תהיה מספיק תמימה כדי שנתכוון באמת וביושרה פנימית, לטוב? הורים, מנהלים, סבים, סבתות וכמובן דודות חשובות, ישאלו את התלמיד לרמת הציונים, ולמגמה שבה הוא לומד. הרמי"ם בישיבות התיכוניות מרבים להתלונן על כך ההורים שואלים על הציונים במתמטיקה ואנגלית ואינם שואלים על ההישגים בגמרא. כדאי להם להלין על כך שבכלל שואלים מה הציון שלך ולא מה אתה.
האם אתה טוב? ישר? אמנם טוב לא מודדים במספרים, אולם האם בשל כך חשיבותו קטנה? האם אנו מבינים את חשיבות החינוך לעשיית הטוב ביחס לשאלה הרת הגורל האם קבלת שחשבון תשעים או שחס וחלילה שמונים וחמש? היושר והטוב לא מעניינים משום שאלמנט ההישרדות מוטבע בנו. אנו מודדים את הילדים ביכולתם להתפרנס ולשרוד עם מקצוע שנחשב "מכובד" בקהילה.
יש טוענים שהמחשבה האובססיבית על פרנסה מאפיינת חברות מהגרים. הורים שעלו זה לא מכבר לארץ ובקשו לרשום את בנם לישיבה, נרגעו כשר קבלו נתונים באשר לאחוזי ההצלחה בבגרות. ערכים – בוודאי שחשוב, אבל בכל זאת, אפשר לברר מה תוצאות הבגרות בפיזיקה?
משרד החינוך מודד את בית הספר בעיקר על פי אחוזי הזכאים לבגרות, כל שר חינוך מוכן להוריד את רמת המבחנים ולבצע כל תעלול אפשרי רק כדי שבתקופתו תעלה ההצלחה בבגרות. יש להשקיע בלימודים, להצליח, לראות בהישגים עניין, אולם האם אותה רצינות מקדשת להוגנות? ליושרה אזרחית? לסולידאריות? להשתוקקות להפוך את המציאות לטובה יותר?
מה הוא חינוך ליושר וטוב, איך עושים זאת? ולמה בדיוק אנו מתכוונים? על מנת להשיב על כך כדאי לבחון שוב את מעשי האבות הקשים שתיארנו, ביחס לאופן שבו הנצי"ב הגדיר אותם, ועל כך בפעם הבאה.
הרב בני פרל הוא ראש הישיבה לאומניות ומדעים בת"א
|
|
|
|
|
|
|
|
|
RSS