יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » באהבה ובאמונה » עשרה דורות- עשרה דברות. גליון 13, פרשת יתרו
moreshet.co.il
שדרות המאירי 2 קרית משה ירושלים   מספר פקס   02-6514820   מספר טלפון  02-6511906

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

עשרה דורות- עשרה דברות. ( גיליון 13 פרשת יתרו , כללי )

עשרת הדברות במבט היסטורי .

עשרת הדברות ששמענו בהר סיני נחקקו בנשמתם של ישראל כתשתית האמונית הנצחית על פני ההיסטוריה כולה. אך עשרת הדברות, כך אנו יודעים, מכוונים גם כנגד עניינים נוספים. יש כאן עשרה פתחים, המכוונים כנגד אלומות אור המאירות כנגדן, ובכך נותנים להם משמעות אחרת, חדשה. כך, ידועה ומפורסמת ההקבלה בין עשרת הדברות לעשרה מאמרות שבהם נברא העולם. ה'ויאמר', הנסתר, זה שהעולם עצמו מעלים אותו, לא היה אדם שיעיד על בריאת העולם, ואנו יכולים רק להסיק ממראה עינינו שהעולם נברא ולא קדמון, ויש שהסיקו הפוך כידוע, ובכן - ה'ויאמר' הזה יצא מן ההעלם אל הגילוי בעשרת הדברות, שם נגלה עלינו, על כולנו, בעל הבירה, הציץ עלינו, וגילה לכל שהוא הבורא, והבורא נותן לנו את התורה ומוציא אותנו ממצרים.

אך דומה שאם נעמיק מעט, נוכל לראות שעשרת הדברות מקבילות באופן מופלא לעשרה שלבים היסטוריים בתולדות האנושות ועם ישראל, שלבים שהיו, ושלבים שעדיין בעיצומם.
לכל דור הניסיון שלו, הנקודה שעליה הוא נאבק, שורש הדברים, ולידם יש את כל המסביב. עשרת הדברות חושפות את הנקודה הפנימית שעליה נאבקו בכל שלב בהיסטוריה, את נקודת המבחן, לשעבר, וגם לעתיד.
נפתח כאן מסע מרתק בעקבות הדיברות האלוקיים וההתממשות ההיסטורית שלהם.

'אנכי ולא יהיה לך'- בריאת העולם עד אברהם אבינו.
בריאת העולם - ההופעה האלוקית הנסתרת הזו, שעד אליה הכל היה אלוקות ולא היה דבר נפרד ממנו יתברך, וכעת, חל מהלך של צמצום, הסתרה, ומשהו 'מחוץ' לאלוקות כביכול, משהו מלבר, עומד בפני עצמו [ רק לכאורה כי הצמצום אינו כפשוטו כידוע ].
בריאת העולם, על ההסתר שבה , מזמינה בצידה את הציווי 'אנכי'. יש בורא לבריאה, ואין לנסות לטשטש זאת, או להעלים זאת. יש בורא, אמנם הוא מסתתר בחלק מן המקרים, ולכן דווקא בגלל זאת בא הציווי 'אנכי', והאיסור- 'לא יהיה לך', אל תחפש מקור כח אחר, ובודאי שלא תטעה ליחס לעצמך את מקור הכח. הבריאה צמודה לציווי 'אנכי' ו'לא יהיה לך'.

לא תישא שם ה' אלקיך לשוא - תקופת אברהם אבינו.

המצב המדהים שבו האנושות כולה עובדת עבודה זרה חוץ מאדם אחד, אברהם, נוצר בדיוק על ידי דריסת הציווי הזה שלפנינו. כך מתאר הרמב"ם את התהליך ביד החזקה: בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה, עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו, וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודת כוכבים...
וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה ולהשבע בשמה, והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללם ולדמותן. אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם כגון חנוך ומתושלח, נח שם ועבר, ועל דרך זה היה העולם הולך ומתגלגל עד שנולד עמודו של עולם והוא אברהם אבינו.

לא תישא את שמו של הבורא לשוא - כלפי משרתיו לדוגמא. והמעבר על איסור זה הוביל תהליך היסטורי שבו האנושות עוברת מהפך. ממצב שכולם מאמינים, נתהפכה הקדרה למצב שבו אין מאמין אחד. הווי - לא תישא את שם ה' אלהיך לשווא.

זכור את יום השבת לקדשו- יציאת מצרים.
קביעת השבת כיום מנוחה היא יציאת מצרים מתמשכת. היציאה ממצרים לא הייתה רק יציאה ממקום, זו הייתה יציאה מתודעה. תודעה התובעת מהאדם לעבוד ולעבוד עד כלות נשמתו. יש סדר בעולם, ויש זמן למנוחה - שמלבד שהוא עצמו בעל ערך ויקר, הוא גם מגדיר אחרת את זמן העבודה. שוב אין האדם עבד נרצע לצרכיו הנמוכים, אלא הוא עובד בשביל מטרה נעלה, על מנת להגיע אל רגעי השביתה בהם יתבונן פנימה, אל נפשו, אל מעלתו המיוחדת, ובהם יתייחד עם בוראו ועם נשמתו. השבת היא כנגד המאורע ההיסטורי של יציאת מצריים, ולכן , כמעט בכל זכירה של השבת, משולבת גם זכירת יציאת מצרים.

'כבד את אביך ואת אימך'- תשע מאות שנות ישיבה בארץ
הדיבר החמישי חותם את הלוח הראשון, והוא מכוון כנגד השנים הרבות שבהן ישבו ישראל על אדמתם, איש תחת גפנו ותחת תאנתו, בנחלת אבותיו. היחס להורים, לדור שקדם, הוא קריטי – בשל כל העברת התורה. ממעמד הר סיני שוב לא יכולים להתבסס על משה רבינו או על הדור שהיה שם, אלא ביסוס האמונה הוא מכח העברת המסורת כאשר הציר המרכזי בהעברה זו הוא מאב לבן.
תשע מאות שנה ברצף ישבו ישראל על אדמתם. תשע מאות שנה של העברת נחלה מאב לבן, של ליל סדר אחרי ליל סדר , של והגדת לבנך. עיקר הקיום האמוני תלוי ועומד על הקשר הזה בין הורים לילדים, ולא בכדי התורה מקדישה ארבע פרשיות שונות לארבעה סוגים של בנים, כפי שרואים בהגדה.
זו הסיבה שבדיבר זה מופיעה גם ארץ ישראל - 'כבד את אביך ואת אימך - למען יאריכון ימיך על האדמה..'
וכי אין חיוב לכבד את ההורים בחוץ לארץ? מדוע בא הציווי בהקשרה של ארץ ישראל? לדברינו הציווי ברור. כיבוד אב ואם הוא עצמו הערובה הבטוחה ביותר לקיום על האדמה, בארץ ישראל. הדיבר הזה מופנה אפוא כנגד שנות הישיבה הארוכות והרצופות בארץ.

לא תרצח, לא תנאף , לא תגנוב- חורבן בית ראשון
שנים ארוכות אלו של ישיבה בארץ מסתיימות בחורבן נורא, שנגרם בגלל ג' עברות חמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - שהן מקבילות ללא תרצח, לא תנאף, ולא תגנוב - בגונב נפשות הכתוב מדבר - ואין לך גניבת נפש גדולה יותר מהליכה אחר עבודה זרה, והדחה אליה, המתבצעת בסתר, בהיחבא - כבושת גנב כי ימצא ומצח אישה זונה היה לך אומר הנביא.

לא תענה ברעך עד שקר - תקופת בית שני
תקופה זו מתאפיינת בהעברת המסורה על ידי החכמים. מעיין הנבואה נסתם ובמקומו נובעת חכמת החכמים, מעתיקי השמועה מאנשי כנסת הגדולה ובית דינם ועד אלינו. שמירת העדות ונאמנותה הן ציר מרכזי בשנים אלו. עיקר מאבקם של חכמים באותה תקופה הוא מול הכתות המנסות לערער את אמינותם של חכמים ולקבוע את פירוש התורה מבלי להזדקק למסורת ולמסירה הנאמנה מדור לדור.
זהירות בעדות, שמירת הדיבור המדויק, קשורות לתקופה כולה בשמירת העברת מסורת תורה שבעל פה, אך הן גם קשורות לחורבן בית שני שארע בגלל שנאת חינם בין אדם לחברו, אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ: וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ: אומר הנביא רמיהו כלפי דורו, אך גם כלפי הדורות הבאים, החורבנות הבאים.
בית שני בגלל שנאת חינם חרב, בגלל השחתת המשפט שבו מקבלים עדות שקר, וגם השופטים עצמם הם חלק מההשחתה. הגמרא במסכת גיטין מיטיבה לתאר זאת בספרה את הסיפור על שוליית הנגר שנישל את אדונו מאשתו ומכספו, ועל זה נחתם דינם. בסיפור ההוא - חוקית הכל כשר, כשר אך מלא שקר וסירחון של קנאה ותחרות. הנה כי כן – לא תענה ברעך עד שקר - כלפי חורבן בית שני מדבר.

לא תחמוד.
זה אנחנו. הדור שלנו מתמודד עם לא תחמוד. האיסור להביט ולחמוד מה שקיים אצל השני, בודאי מרכזי הוא ונועד לשמור על חברה שפויה. בעבר, כמות הידע שהייתה לי על מה שיש לשני הייתה מוגבלת לסביבה הקרובה עצמה. אך עתה, הכול יודעים הכול על כולם, הכול חשוף וגלוי, שפע גדול של גירויים תוקפים את האדם מכל עבר, והנה עומד הציווי ואומר – לא תחמוד. הסתכל פנימה ולא החוצה, למרות השפע והריבוי, והיכולת לדעת ולראות. עצור. היכנס פנימה. אל תחמוד. 'לא תחמוד' מופנה כלפי חברת השפע. מכאן הפירוט שבפסוק - בית, שור, חמור, אשה, ולסיום 'וכל אשר לרעך'. יש כאן ריבוי רכוש, ריבוי מוצרים, זה מעורר קנאה - איך הוא הצליח להשיג מה שאני עדיין לא. לא תחמוד, אומרת התורה, החיים בחברת שפע הם מסוכנים לא פחות ואולי יותר מחיי עוני ומסכנות. יכול האדם לאבד את עולמו מן המרדף אחרי מה שרואות עיניו וחומד לבו. עצור, אומרת התורה. על סף סיומו של התהליך ההיסטורי הגדול, נפתחים שוב מעיינות חכמה וברכה, ולכן בא הציווי שכל אחד יקח מה שהוא זקוק לו, מה שצריך, ולא יסתכל ימין ושמאל לראות ולחמוד את השפע והריבוי הקיים מסביב.
היו דורות שהציווי על לא תחמוד היה מצומצם בנפחו. אמנם כל יחיד תמיד יכול לקלקל, אך החברה בכללה הייתה מחולקת וממודרת, שכבות שכבות, ובכלל העוני שלט בכל פינה.
אנו היום במציאות שונה לחלוטין, היכולת לא לחמוד שוב לא נתמכת בסביבה, או בצורת חיים, אלא היא כולה החלטה פנימית כדברי התם במעשה חכם ותם 'זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים'.

אמנם הדיבר 'לא תחמוד' קצת בשונה משאר הדברות, אם הוא טומן בתוכו גם נקודת היפוך. המילה 'חמדה' עצמה, בניגוד לגניבה, רצח, ניאוף, עדות שקר, כפירה שהם מילים בעלות משמעות שלילית, הרי שלמילה חמדה יש גם משמעות חיובית. למעשה, משמעותה הראשונית של המילה הזו כפי שמופיעה בתורה היא חיובית דווקא 'וַיִּטַּע ד' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: וַיַּצְמַח ד' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע:

אם כן הראשון שהביא את החמדה לעולמנו הוא הבורא, שיצר עץ שתכונתו היא שחומדים אותו. זהו פשט המילה נחמד.
ומכאן התפשט הביטוי לעוד תחומים נחמדים, כמו ארץ ישראל, הנקראת אף היא חמדה, והשבת המכונה חמדת ימים, והתורה הנקראת חמדה גנוזה, ושוב דברי תורה 'הנחמדים מזהב ומפז רב' וגם ישראל הם 'אהובים למעלה ונחמדים למטה' , והר סיני הוא 'ההר חמד אלהים לשבתו' וכן על זה הדרך.

מתברר שבסוף ההיסטוריה, 'לא תחמוד' אינו רק איסור, אלא גם הוראה וציווי על תיקון. לא תחמוד כי יהיה מה לחמוד, מפני שהעולם יחזור חזרה לכוחות חייו שניטלו ממנו, כל דבר עליו נאמר נחמד, הוא בעצם משהו שהמפגש איתו מעורר את כוחות החיים הרדומים הקיימים בנו, ומצית בנו חמדה לחיים, חמדה ואפילו תשוקה לחיים מלאים, עשירים ושמחים. זוהי התכונה עצמה שהכשילה את האישה. היא טעמה מטעם החיים עוד לפני שהיו לה הכלים הראויים, וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל:
המפגש עם העץ הנחמד גרם תקלה. כוחות חיים בלי שקדמה להם הכנה נפשית ראויה מעץ החיים, גורמים נזק.
אך אנו היום בדיבור האחרון, נמצאים במציאות שבה יש עצי דעת רבים המקיפים אותנו, כולם נחמדים וגורמים לנו לרצון לדעת אותם, לטעום מהם, לחמוד אותם. ועל זה בא הציווי הכפול. מצד אחד לא תחמוד, אך מצד שני כן לחמדה, כן לכוחות החיים המתעוררים, ריבוי חיים משמעו ריבוי הופעת אלוקות בעולם, ואפשרות לעבוד את הקדוש ברוך הוא בצורה חיה ותוססת ושמחה, כראוי לארץ ישראל מלאת החיים. חורבן הבית והגלות הביאו לצמצום עצום בחיים ובחמדה - 'אמר ר' יצחק מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, רשב"ג משום ר' יהושע מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה ולא ירד טל לברכה וניטל טעם פירות וראשון ראשון עומד ר' יוסי אומר אף ניטל שומן פירות' [ סנהדרין ע"ה ותוספתא על סוטה].
אין טעם ואין שומן ואין הנאה, וממילא אין חמדה.
והיום ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, מערכת יחסי אישות בתוך המשפחה יכולה מאוד להתעצם בשוויוניות וכבוד, ומתוך סיפוק ושמחה. החמדה חזרה, אהבת החיים חזרה, ואם כן הציווי הוא כפול. לא תחמוד את מה שיש לרעך, לא תקנא בו ולא תתאווה למה שיש לו, אך תשכיל לקחת את חמדת החיים וששונם ולהפוך אותם לחלק מעבודת ה' מלאה ושמחה ומתוקה, כגן עדן מקדם.
ורק נוסיף בדרך רמז שהמילה 'תחמד' כוללת בתוכה את כל האפשרויות של הספרה ארבע- המילה עצמה בת ארבע אותיות, ד' – היא ארבע, ח' היא פעמיים ארבע, מ' היא ארבעים, ת' היא ארבע מאות.
הספרה ארבע קשורה לשם ה' המלא בן ארבע אותיות ויש בה כדי להצביע על תקופה של שלמות ומילוי, של תיקון ושמחה, תקופה של חמדה, שבה אנו פועלים ובה אנו נתבעים לא לחמוד, אך כן לחמדה... עֹשֶׁר וְכָבוֹד הַרְבֵּה מְאֹד וְאוֹצָרוֹת ... לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְאֶבֶן יְקָרָה וְלִבְשָׂמִים וּלְמָגִנִּים וּלְכֹל כְּלֵי חֶמְדָּה.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines