|
|
|
|
|
|
|
|
רבני שו"ת מורשת |
|
|
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שדרות המאירי 2 קרית משה ירושלים
מספר פקס
02-6514820
מספר טלפון
02-6511906
|
|
|
עצור!
(
גיליון
18
פרשת
ויקהל
, הרב ערן טמיר
)
|
|
|
|
|
|
|
|
תרומתם הרבה של ישראל לבניין המשכן מתוך נשיאת לב ונדיבות רוח עד כדי "מרבים העם להביא", ראויה לתשומת לב מיוחדת ולימוד לדורות. אך לא פחות מכך ואולי אף יותר, יש ללמוד ממה שקרה בעקבות ריבוי התרומה כנאמר בפרשתנו (שמות לו ו): "ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש", והיא תגובתם המיידית של בני ישראל לכך – "ויכלא העם מהביא" וכפירושו של רש"י (במקום) – וימנע, ויעצור, ויפסיק העם מלהביא עוד תרומה.
ויש להבין, מה המשמעות של ההימנעות המיידית, העצירה החד משמעית מלהמשיך להביא תרומה "ויכלא העם מהביא", על איזו 'כליאה' – 'כלאיים' מדובר?
מבאר השפת אמת (ויקהל תרלה) "כי ראו הצדיקים והחכמים כי נתפשט ההתנדבות יותר מהראוי, וחששו שלא יהיה עוד ברצון אמת לשם שמים (וכמו שאמרו) בשם הבעש"ט - שמכל עבודה (עבודת ה' ובכלל) יקבל יראה ובושה, כי כשגומר כל מעשיו בא לידי גבהות, אבל כשחוזר באמצע לאחוריו בחשבו לפני מי הוא עומד – זה עצמו תיקון המעשה כראוי... ומשה רבינו ע"ה והחכמים שמרו מעשה בני ישראל שלא להתערב בו פניות".
הסבר: פעמים רבות, ב"ה מתמלא האדם ברצונות טובים ומחשבות טובות לעשות ולפעול דברים טובים, הוא מלא חשק, מוטיבציה והתלהבות אמתיים לעשות את מעשיו החיוביים לשם שמים, אך פעמים שדווקא הצלחתו והישגיו מתחילים לטשטש אצלו ולבלבל אותו ב"לשם שמים שלו", הוא מתחיל להיות מרוצה מעצמו, מלא סיפוק עד כדי גאווה מהישגיו, והאינטרס והנגיעה של ההצלחה האישית שלו, ולא היותו שליח למען מטרה נעלה, מתחילים להאפיל על פעולותיו. במצב זה נקודת המוצא והמטרה משתנות מ'שם שמים באמת' לפניה ונגיעה אישית, ונקודת המבחן היא מה יקרה כשיאמרו לו להפסיק, לעצור ולהימנע מלהמשיך לעשות את פעולותיו החיוביות. אם יסכים לעצור, יכבוש את יצרו ויבטל את רצונו הפרטי, אז יתגלה שכוונותיו כנות ואמיתיות לשם שמים, כי הרי מי שקובע זה לא הוא, אלא רצון ה'. אותו רצון שאמר לתרום הוא אותו רצון שאמר להפסיק ולתרום, רצון שאליו הוא נכנע ומכוחו הוא פועל. אך אם ישתלטו עליו נגיעותיו האישיות שבדבר הוא ירצה להמשיך ולעשות שהרי בכך הוא מממש את רצונותיו שלו.
אם כן, דווקא ההימנעות, הכליאה, מלהמשיך לתרום למשכן ע"פ ציוויו של ה', היא מה שגילתה ואפשרה את היותה של התרומה לשם שמים באמת, ולא תרומת כלאיים המורכבת מרצון ה' האידיאלי, ומרצון האדם התורם שלא לשם שמים.
ועל כן דווקא "כשחוזר באמצע לאחוריו בחשבו לפני מי הוא עומד, זה עצמו תיקון המעשה כראוי".
על כן נשתדל תמיד לכוון מעשינו לשם שמים, נעשה ונפעל, ניצור ונפתח, אך כשתגיע 'פקודת העצירה', נעצור, ובכך יתברר שכוונותינו באמת לשם שמים ולא ח"ו לשם עצמנו.
|
|
|
|
|
|