|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| רבני שו"ת מורשת |
|
|
 |
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שדרות המאירי 2 קרית משה ירושלים
מספר פקס
02-6514820
מספר טלפון
02-6511906
|
|
|
|
חודש שבט – חודש הטבע
(
גיליון
12
פרשת
בשלח
, הרב חגי לונדין
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
במבט ראשון, אנו מוצאים יחס דו-ערכי אצל חכמי ישראל כלפי עולם הטבע: מחד, יחס חיובי, מעריך ומוקיר, לדוגמא, סביב החמישה-עשר בשבט כראש השנה לאילנות התגבש צביון חגיגי במהלך הדורות. כן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים רכו, א) כי הרואה אילנות בימי ניסן צריך לברך "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם" וכו'. מאידך, אנו מוצאים יחס מחמיר, מנוכר ומרוחק. מסכת אבות (ג, ז) מלמדת אותנו כי "המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו".
אם כן, קיימת כאן הכרה בערכו של עולם הטבע כחלק מעולמו של הקדוש ברוך הוא, אולם במקביל קיים גם חשש שמא הוא יסיט הוא את האדם מן העמל הרוחני.
גם בעולמו של הפרט ניתן להבחין במגמות הסותרות הללו: לעיתים קרובות ההיחשפות למרחבי הטבע יוצרת אצל האדם תחושת התפעמות והתבטלות כלפי בוראו; מנגד, לעיתים לא פחות קרובות, המגע האינטנסיבי עם העוצמות הטבעיות מסבב אורח חיים פראי וחומרני. כדוגמא, ניתן להבחין כי בציביליזציות פרימיטיביות, שבהן קיים מגע אינטנסיבי ולא-אמצעי בין בני האדם לבין עולם הטבע - מתאפיינת התרבות בגסות ובחוסר עידון.
מהו אפוא היחס הנכון אל עולם הטבע?
הרב צבי יהודה במאמרו "נויו של אילן" (לנתיבות ישראל א) מיישב בין שני הצדדים הללו. על פי דבריו שם, הטבע כשלעצמו הנו חיובי, ואדרבה, ההבטה במרחבים המצויים בו, מעוררת בנפש האדם תחושת אצילות, מפני שהבטה זו משקפת בעיניו את יסוד הצמיחה והמרחב האינסופי המצוי בנשמתו. לא בכדי, מציין הרב צבי יהודה, בחרה הנבואה להמשיל את ההתקדמות הרוחנית דווקא לתהליך הצמיחה הטבעית: "כי האדם עץ השדה"; "עץ חיים היא למחזיקים בה"; "צדיק כתמר יפרח" וכן על זה הדרך. עם זאת, בעת שבה האדם 'הולך בדרך ומפסיק ממשנתו', כלומר יוצר הפסק בין משנתו לבין האילן אז הוא 'מתחייב בנפשו'. במילים אחרות, כאשר האדם אינו מבין כי העולם הזה מגלם בתוכו את רצונו של הקדוש ברוך אלא מביט עליו כעל מציאות חומרית קפואה ומנותקת - הרי המגע עם עולם הטבע עלול לגרום לו לנסיגה רוחנית. כדוגמת נפש האדם הפרטי כך גם במישור הציבורי: בזמן הגלות, בזמן ש'מחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים', נתפסת המציאות הטבעית כשלילית ו"ניטל טעם פירות וניתן לעוברי עבירה" (סוטה מח, א). בהתאם לכך מתעצב סגנון תורני המדגיש את הפרישות והסגפנות; אולם בעת הגאולה, בזמן שבו "אתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבא" (יחזקאל לו, ח) - ניתן לשוב ולהתייחס אל עולם הטבע בקדושה הראויה לו; כדבריו של הרב קוק (אורות הראיה, לחשי ההוויה): "ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים, עדנה בלי די יינק מטל שמים, ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההוויה תקשיב אוזן עם חי, ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, וההוויה כולה לו תדובב: בחירי הריני לך מותרת".
|
|
|
|
|
|
RSS