|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| רבני שו"ת מורשת |
|
|
 |
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שדרות המאירי 2 קרית משה ירושלים
מספר פקס
02-6514820
מספר טלפון
02-6511906
|
|
|
|
מעשה אבות סימן לבנים – חינוך ערכי
(
/אסתר אברהמיגיליון
12
פרשת
ויחי
, זוגיות בראי הפרשה
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
הרמב"ן, בספר בראשית, קבע את האמירה "מעשה אבות סימן לבנים", שהאירועים שקרו את האבות הם אות לבנים – מורה דרך להם את אשר יקרה בעתיד.
ספר בראשית מתאר את לידת משפחת עם ישראל. הוא מתחיל בהליכת אברהם אבינו אל הארץ המובטחת, וחותם בתיאור התהלוכה של משפחתו של יעקב החוזרים לארץ ישראל לקבור את אביהם.
בפרשה שתי צוואות, של יעקב ויוסף. יעקב מצווה ומשביע את יוסף " שים נא ידך תחת ירכי...אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם" (מז, כט-ל). יעקב ירא שמא יתנחלו בני ישראל בארץ גושן, והוא דורש להעלותו ארצה, שיהא זה סמל לבנים שידעו, כדי שיהיה חקוק בזכרונם - מה היא ארצם ומה הם השורשים שלהם. הוא רוצה לטעת בהם תקווה שגם אחרי הגלות הארוכה בעתיד ייגאלו וישובו לארץ.
גם יוסף מצווה את בניו, "אנכי מת, ואלקים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם יצחק ויעקב." הוא מבקש להעלות את עצמותיו. גם יוסף חשב שעליו להשריש ולהעמיק בלב בניו וביתו את תקוות הגאולה, הוא חושש שבני ישראל היוצאים ממצרים מעבדות לחופש, ישכחו את עברם - בית אברהם,יצחק ויעקב.
במכילתא דרבי ישמעאל-בשלח כתוב כי במסעי בני ישראל במדבר, הלכו בראש שני ארונות - ארון הברית וארון עצמות יוסף, "והיו הבריות תמהות מה טיבו של זה אצל זה?" אלא ארון הברית בראש השיירה הוא התורה, שמסמלת מורה דרך - כי לא ימוש ספר התורה, ואילו עצמות יוסף מסמלות את מורשת הדורות – שרשרת הדורות המחברת אותנו חוליה אחר חוליה אל השורשים, אל אברהם יצחק ויעקב.
ולכן ספר בראשית מסתיים בתהלוכה המרשימה של יעקב ובניו החוזרים אל הארץ המובטחת כדי להזכיר ולקבוע, שעל אף כל הגלויות, מקום המשפחה הזאת בארץ ישראל! וכן לנטוע תקווה לגאולה, ופקידה לשיבה לארץ.
חינוך לערכים
במרכז השיח החינוכי עומד נושא החינוך לערכים ולמוסריות. ערכים הם האמונות, העקרונות, האידיאלים שהאדם מפנים והם משמשים לו קנה מידה להתנהגות, להתייחסות או לנקיטת עמדה. אלו הן אמות מידה שעל פיהם אנחנו מבססים את השיפוט הערכי והמוסרי שלנו. אנחנו מקבלים החלטות על פי שקולים ערכיים ומוסריים, שעל פיהם התחנכנו.
ערכים ממלאים תפקיד מרכזי בחינוך. רוב הדילמות החינוכיות שהורים ומורים מתלבטים בהן קשורות לערכיות, למוסריות, לתסכולים, לאכזבות ולתחושת כישלון בחינוך המתבטאים בסטייה מהדרך הערכית מוסרית שניסינו לעצב. יש התרפקות על העבר, על החינוך של פעם, שהכל היה ברור ומוגדר ללא עוררין.
התפתחות הסטורית
אם נתבונן בתקופה שלפני קום המדינה, על העליות הראשונות לארץ, נראה כי החינוך בבית ובבית הספר התמקד באינטרס הלאומי כערך עליון, והספרות של שנים אלו שיקפה את רוח החברה. חינוך לערכי לאום, הקרבה, אומץ לב, 'למות בעד ארצנו'. עיקר המסר האידיאולוגי לאומי- פטריוטי שהועבר בספרי ילדים ובמקראות בביה"ס היה במגמה להביא את הדור הצעיר להזדהות עם ערכים של חלוציות, השתרשות בארץ. כמו הסמלים הלאומיים של הקרן הקיימת - הקופות של קק"ל ועוד. הערכים היו ברורים, מוגדרים, ללא סימני שאלה, מסרים חינוכיים לאהבת המולדת.
במשך השנים חל מפנה הן במגמות החינוכיות והמסרים, והן באיכות הספרים. משרד החינוך מוריד, מעלה, מוחק, משנה, את הספרים והחוברות לפי רוח החברה והתקופה. היום יש רוח פרצים, כתוצאה מהבלבול האידיאולוגי לגבי שאלת זהותנו ומקום נחלת אבותינו. המעבר חד - מחינוך חד משמעי לגאווה לאומית-יהודית ואהבת המולדת להדגשת והבלטת האינדיבידואל, לעיסוק בעולמו של היחיד, בבעיות האישיות. אלו דחקו את הערכים הלאומיים שעליהם גדלנו, וממילא נשברו סטריאוטיפים, ומוסכמות ערכיות ומוסריות הוטלו בספק.
העמדת הילד במרכז, תוך הבלטת צרכיו והתעסקות ב"אני" הילדי האגוצנטרי, דחקה את המבוגר למקום שולי, קראה מרד לכל מה שמתייחס לסמכות. יש יותר ויותר תלונות של ילדים על מבוגרים, ותוכחות כלפי המבוגר. אם מתבוננים בספרות ילדים בשנים האחרונות רואים שיש התנגדות סמויה להציג את העולם כאידיאלי. שבירת מוסכמות עלולה להביא לאנרכיה חינוכית.
כרמי לניאדו (מבקרת ספרותית) מתארת את המציאות כפי שמשתקפת בספרי ילדים בשנים האחרונות:
"ישנה רדידות ערכית, בולטת השתלטות של תרבות החומר, יצריות, עכשוויות. הספרות חדלה להתעסק ברוחני, בנצחי, ולאחר שסילקה מתוכה את הרגש, הריהי מתמקדת ב'אני' חסר אידיאלים".
בספרות שלנו יש העדפה לתאר את היומיום הקרוב של הילד מבלי להתייחס ליסוד הגבוה הרוחני יותר בחייו.
ההתפתחות המוסרית ערכית של הילד
הורים שואלים את עצמם כיצד להשפיע לטווח ארוך על התנהגותו המוסרית ערכית של ילדם?
התפתחות מוסרית וערכית בנויה על גורמים רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים, ומושפעת מהמשפחה ומהחברה שבה גדל הילד. למודל ההורי, לדוגמא האישית שלהם, יש השפעה מכרעת. אי אפשר לחנך ילד לערכים אם ההורים עצמם אינם מצליחים ליישמם. הורה שכלפי חוץ מתנהג בצורה מרשימה ואילו בחיי היומיום בבית הוא מתנהג הפוך, הורס את התום והיכולת הפשוטה והטבעית של הילד להפנים, מעביר מסר כפול מבלבל, וגורם נזק חינוכי.
דווקא היום יותר מפעם, בתקופה של שינויים ומהפכות חברתיות וחינוכיות – אי הוודאות גוברת וילדים זקוקים יותר להורים מורי דרך, בעלי השפעה חזקה, להורים מנהיגים ואחראים, הפועלים בביטחון עם הילד, בלי לוותר על ערכים. גם אם הילדים כופים עליהם התנהגויות מסוימות הם לא מאבדים את חזונם – להשפיע על ילדיהם. גם אם הילד או המתבגר מזלזל בערכים או בעמדות שלהם, "מה אתם מבינים?" או "אתם שייכים לדור הקודם", הם צריכים להאמין שיש להם תפקיד לפתח תפישת עולם עם מערכת ערכים ונורמות התנהגות שיישמרו גם שלא בנוכחות ההורים.
חינוך לערכים נבנה מתוך השקפה תורנית,שיפוט מוסרי והתנהגות מוסרית, המתבססים על היכולת להבחין בין טוב לרע, בין צודק למעוות, בין אמת לשקר - על פי יסודות תורניים חזקים, לפי כוחו ויכולתו של הילד, מתוך עמדה של חוזק, מתוך ביטחון ושכנוע פנימי ש:אני כהורה אחראי להעביר הלאה לדור הבא את המורשת. גם אם הילד מנסה לערער על ערכים חינוכיים או להכתיב ערכים שונים, יש לזכור שאנחנו הסמכות, וגם אנחנו מודרכים על פי ארון הברית שהולך בראש שרשרת הדורות מאברהם אבינו. אמנם יש לשקול את הדרך, את האופן שבו נעביר את המסרים, אבל אין לשנות או להמעיט בשיקולים התורניים.
בגיל הרך עדין ישנם מושגים שילד לא מבין. החשיבה לא בשלה דיה. בגיל שלוש מתחיל להתגבש מושג העצמי, יש לילד שפה וכושר דיבור להבין סמלים, לכן בגיל הרך לספרים יש השפעה משמעותית על עולמו הנפשי והפנימי של הילד, כיון שהחשיבה המופשטת אינה מפותחת, ההדגמות, הסיפורים והתמונות ממחישים לו מושגים וערכים.
החינוך מבוסס על בטחון בדרך של תורה ללא פחד מהסביבה והחברה. החינוך, מגמתו לתת לילד את הכוח להאמין בשליחות שלו להשפיע, את הביטחון ביכולת ההשפעה שלו על הסביבה, מתוך ידע, הבנה ותודעה ערכית, שכוחה של תורה להשפיע ולהקרין. כאשר יצא לעולם יהיו בחיקו אמות מידה מוסריות שיאפשרו לו לבחור נכון ללא פגע, ויבוא יעקב שלם.
hadasage@walla.com
|
|
|
|
|
|
RSS