|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| רבני שו"ת מורשת |
|
|
 |
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פחדים קיומיים בעבודת ה'
(
/הרב דוד ביגמןגיליון
6
פרשת
וארא
ב` שבט, תשס``הבפתח
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
בפתח הרב דוד ביגמן
ראש ישיבת הקבה"ד מעלה גלבוע
פחדים קיומיים בעבודת ה'
ידועים הם דברי הגמרא לגבי מתן תורה, אשר ביסודם הרעיוני הם קשורים גם לפרשת השבוע:
"'ויתיצבו בתחתית ההר' (שמות יט) - אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא." (שבת פח.)
הביטוי מודעא, בהקשרו הטבעי, משמעו הצהרה שמוסר אדם לבית דין, כאשר הוא יודע שבריונים עומדים לכפות עליו למכור מרכושו; האדם מצהיר שהמכירה שהוא עתיד לחתום עליה תקוים מאונס, ומבחינה משפטית - היא לא תהיה תקפה. אם כן, האמירה של הגמרא מרחיקת לכת - התורה ניתנה לבני ישראל בכפיה ובאיומי מוות, ממש כמו עיסקה המתבצעת באונס! הגמרא אמנם מסבירה שישראל קיבלו את התורה גם מרצון, באומרה 'אף על פי כן, הדור קיבלוה בימי אחשורוש'. אך אחרי הכל, את מעמד מתן תורה מפרשת הגמרא באופן מפחיד ומאיים.
דברים אלו קשורים לפרשת השבוע, שכן הדרשה מבוססת באופן עמוק על המהלך הכללי של יציאת מצרים. מפרשתנו, המתארת את עוצמתן המפחידה של מכות מצרים, אנו למדים על האווירה הכללית ששרתה באיזור באותו זמן. המכות אמנם פגעו במצרים בלבד ולא נגעו בבני ישראל, אך בכל זאת שיר הילדים, המתאר את המכות - 'הדם, הצפרדע והכינים... ולישראל היה טוב מאוד', איננו מתאר נכונה את מצבם של בני-ישראל. המכות הותירו רושם עז גם אצל הישראלים, אף שהם לא היו הנפגעים. הן מילאו את כל ארץ מצרים, ורוח האימה חדרה גם לארץ גושן. מתוך סיטואציה של פחד מקיף ומאיים, שבו גבורות ה' ניתכות לארץ בעוצמה, לא נותרה לעם ברירה, וקבלת התורה הייתה למעשה - כפויה. האמירה של הגמרא היא שמעמד קבלת התורה היה שיאו של מהלך שלם, שכולו היה זרוע פחד ואימת מוות, ולא היה בו מקום לבחירה כלל. התורה התקבלה בעם תוך שימוש באיומים - פחד המוות, חרדת הניסים ואימת ההתגלות.
רבנו תם (תוספות ד"ה 'מודעא') אוחז בפרשנות מרחיקת-לכת לדברי הגמרא. הוא מסיק שבמשך כל הזמן שממתן תורה ועד לימי מגילת אסתר - התורה לא הייתה מחייבת; כל זמן שישראל לא הגיעו לידי 'הדור קיבלוה בימי אחשורוש', ולא הסכימו מרצונם לקבל את התורה - הם לא היו מחויבים בתורה ובמצוות כלל. אם אכן נתינת התורה לא הייתה רלוונטית לפני הקבלה שלה מצד האדם, מדוע טורחת התורה לספר לנו את נתינת התורה בכפייה? מהי המשמעות של 'כפיית ההר כגיגית' בעולם המושתת על בחירה?
התשובה לשאלה זו טמונה בהבנת המשמעות החיובית שיש לקבלת התורה בכפייה. כפי שראינו, ישראל קיבלו את התורה בלא בחירה, מתוך תחושות האיום והפחד שליוו את עולמם בעת יציאת מצרים. עם זאת, גם קבלת התורה במהלך כזה, היא ביסודה פעולה של הנפש - הפחדים העמוקים של האדם הם המכריעים אותו לקבל את המהלך הכפוי. פחד בסיסי כזה יוצר יחס כלשהו בין האדם לאלוהיו, והוא מבטא חיבור לאל - ואף אם מהלך זה התעורר בכפיה.
אף על פי כן, הקושיות על רבנו תם עדיין נוקבות - מדוע טורחת התורה לספר לנו על מהלך שבזמנו היה לא-רלוונטי? אלא שבהקשר הכולל של דברי הגמרא מתבאר פירושו לעומק. קבלת התורה במתכונת של פחד וכפייה נטענת במשמעות עמוקה למפרע, רק לאחר תהליך של בחירה. אמנם המהלך המכריע הוא - 'הדור קיבלוה בימי אחשורוש', קבלה מתוך חירות, אך כאשר האדם מקבל על עצמו את עול התורה, הוא מתחבר באופן רטרואקטיבי אל המהלך הכפוי שהיה לפניו. האדם בוחר להיכנס למסגרת מחייבת, אשר כופה עליו לקבל דברים גם מתוך כורח. זוהי ההכרעה המביאה את האדם בלית ברירה אל אותו מקום נפשי ופנימי, שבו הפחדים המאיימים הם המכלכלים את צעדיו וכופים עליו את הבחירה בטוב.
בדורות האחרונים אנו עדים לירידה במקומה של ה-'יראה תתאה', יראת העונש, כחלק מהעבודה הדתית. כל אותם פחדים קיומיים ראשוניים, שהביטוי שלהם בעולם הדתי הוא היראה מעונש, מודחקים במהלך החיים היומיומי, ומסתתרים בנבכי הנפש. אנו מנסים להתנהג כאילו כל פעולותינו נתונות תחת שליטה, וכל מעשינו מתוך בחירה ומודעות. פירושו של רבנו תם מדריך אותנו לחזור אל אותם הפחדים הנשכחים, ולהעלותם על פני השטח באופן מכוון, ממש כשם שהיהודים שקיבלו את התורה מרצון בימי אחשורוש עדיין זכרו והפנימו את הכפייה של מעמד הר-סיני. עלינו לחיות באופן מודע יותר את הפחדים המודחקים, להכפיף את עצמנו לאימה ולשלילת הבחירה, ובכך יתעוררו בנו הפחד והיראה גם בהקשר הדתי. אם נעורר מתוכנו באופן מודע את הפחדים הקיומיים המודחקים בנו, נוכל לאמץ גם כלפי התורה יחס של יראה ופחד.
|
|
|
|
|
|
RSS