יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » שבתון » הרב ארי לנדא - כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים גליון 8, פרשת קרח
moreshet.co.il
E-mail: ns-SAFt@NONSTOP.NET.IL  לוחמי הגיטו 16 פתח-תקווה   מספר פקס   03-9249978   מספר טלפון  03-9241240

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

הרב ארי לנדא - כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים ( גיליון 8 פרשת קרח , כללי )

על פניו נראה טיעונו של קרח כלפי משה הגיוני מאד. (במדבר טז', ג')"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה"'. כל עם ישראל ששמע בהר סיני את דבר ה', יש בו קדושה . אם כך מה המשמעות של החלוקה הנוספת לדרגות קדושה עליונות יותר כמו "כהנים ולוויים"? ראוי עם ישראל כולו להיות בדרגת קדושה אחידה כמו בסיני. על שאלה חזקה זו עונה משה רבנו בתשובה מוזרה (פס' ה') "וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" מדוע משה דוחה לבוקר את ההוכחה האלוקית על צדקת דרכו? וכן מה משמעות החזרה הכפולה "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו"?
מסביר רש"י במקום "בקר ויודע וגו' - עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להראות לפניו והוא היה מתכוין לדחותם שמא יחזרו בהם". ז"א ישנה כאן דחיה טכנית שנועדה בעיקרה לתת להם זמן לחשיבה נוספת על המהלך ויתכן כי אם יחשבו שוב.... בסוף יחזרו בתשובה. אך רש"י אינו מסתפק בפירוש פשט זה אלא מביא תוספת מהמדרש. מדוע הפשט אינו מספק? יתכן כי הרי הקב"ה עצמו ייתן את התשובה לבני קרח ולכן מבחינת ה' התשובה יכולה להינתן מידית בלי צורך לחכות למחר. למדרש המובא ברש"י יש הסבר נוסף מעבר לפשט. נבדוק את המדרש ממקורו (במדבר רבה פרשה יח) "א"ל משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם לערב יום ולילה? והוא שאמר הכתוב בתחלה (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר ויבדל אלהים בין האור ובין החשך בשביל תשמישו של עולם, וכשם שהבדיל בין האור ובין החשך בשביל תשמישו של עולם כך הבדיל ישראל מן האומות שנאמר (ויקרא כ) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וכך הבדיל אהרן שנאמר (דברי הימים א כג) ויבדל אהרן להקדישו בקדש קדשים אם יכולין, אתם לערב אותה הבדלה שהבדיל בין האור ובין החשך אתם יכולין לבטל את זה לכך אמר להם בקר ויודע ה' את אשר לו". המדרש נותן הסבר טבעי להבדלת הכהנים. לכל דבר יש תכלית וייעוד בעולם, יש תכלית לאור ויש לחושך, ערבוביה ביניהם לא תתן לאף אחד מן הצדדים להגשים את תכליתו וייעודו. לכן הקב"ה הבדיל בטבע את האור, את הבוקר, מן החושך של הלילה. כך בדיוק הבדיל הקב"ה את עם ישראל, בגלל ייעודו כעם ה', מכל העמים. זאת גם הסיבה שהקב"ה הבדיל את הכהנים בני לוי מכל ישראל בגלל ייעודם הרוחני. אך אין זאת הדרך היחידה לקרבה אל ה'. כמו שהכהן במסגרת תפקידו יכול להתקרב אל ה' "וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו", כל אחד מישראל יכול להתקרב אל ה' "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו" ע"י שיקדש את עצמו כדברי המדרש בתנא דבי אליהו (פרשה י) "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ, בין גוי ובין ישראל בין איש ובין אשה בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשה שעושה כך רוח הקודש שורה עליו". אם ישאל השואל למי יש פוטנציאל להתקרב יותר, האם הכהן מעצם בחירתו קל לו יותר להתקרב אל ה' מישראל רגיל? עונה המשנה במסכת הוריות (פ"ג מש' ח) "כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר. אימתי? בזמן שכולן שוין (במדרגתם הרוחנית) אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ". מכאן שההבדלה לשם הייעוד איננה נותנת פריווילגיה לאדם, נהפוך הוא, התפקיד החשוב שניתן לכהן תובע ממנו מדרגה יותר גבוה כדברי הנביא מלאכי (ב', ז') " כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא", אך אין בחירה זו מונעת מכל יהודי את היכולת להתקרב אל ה' על פי מאמציו.



פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines