יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » שבתון » יהדות ודמוקרטיה גליון 8, פרשת קרח
moreshet.co.il
E-mail: ns-SAFt@NONSTOP.NET.IL  לוחמי הגיטו 16 פתח-תקווה   מספר פקס   03-9249978   מספר טלפון  03-9241240

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

יהדות ודמוקרטיה ( גיליון 8 פרשת קרח , כללי )

ד"ר משה הלינגר
המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן, בית מורשה בירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה


בגיליון הקודם ראינו כי על פי פשט הכתובים (שמות, יט: ה-ו; ט), הברית בסיני בין עם ישראל לבין הקב"ה הייתה ברית המבוססת על רצון חופשי של שני הצדדים. זו עמדה שממנה ניתן לפתח עמדה דמוקרטית. לעומת זאת, רבים מזהים את ברית סיני עם האמירה האגדית הבאה:
" 'ויתיצבו בתחתית ההר'(שמות, יט: יז)-אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם: אם אתם מקבלים את התורה, מוטב, ואם לאו, שם תהא קבורתכם."(בבלי, שבת, פח ע"א).
עמדתו של רב אבדימי, הפכה למרכזית בשיח היהודי, ולפיכך נקדיש את הדיון בגיליון זה לניתוח עמדתו, גם אם היא מציעה דגם שונה לחלוטין מהכיוון הדמוקרטי של פשט הכתובים. אולם מעבר לניגוד שבינה לבין פשט הכתובים, גישה זו מעלה תהיות לא פשוטות, שראשיתן בדיון התלמודי שבעקבות הבאת דבריו:
"אמר רב אחא בר יעקב, מכאן מודעא רבה לאורייתא". כלומר, אילו אכן נתינת התורה הייתה בכפייה, כפי שרב אבדימי טוען, הרי שיש כאן מקרה ברור של מודעה. כשם שאדם יכול למסור מודעה ובה הוא מבטל מכירה או מתנה שביצע מתוך אונס (בבלי, בבא בתרא מח ע"ב, מט ע"א), כך גם כאן בעצם יש בסיס לטענה של מודעה על אונס, ולכך יש השלכות רבות משקל, וכפי שאומר רש"י במקום:" שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם, יש להם תשובה: שקיבלוה באונס"(רש"י, שם, ד"ה מודעא רבה).
על כך משיב רבא: "אף על פי כן הדור [=חזרו ו]קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר." בעלי התוספות מסבירים שעם ישראל קיבל את הברית מרצון בזמן אחשורוש, בשל אהבת הנס (תוד"ה מודעא). אולם ייתכן שיש כאן רעיון עמוק יותר. בזמן הגזירות של המן על השמדת כל היהודים, שגרמו לאסתר לומר למרדכי לאסוף את היהודים לצום של שלושה ימים, עם ישראל קיבל מרצון את הברית עם ה'. הדברים מזכירים אמרה אחרת של חכמים:
"אמר רב אבא בר כהנא, גדולה הסרת הטבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל, שמ"ח נביאים וז' נביאות שנתנבאו להם לישראל לא החזירום למוטב, ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב."(בבלי, מגילה, יד ע"א).
דומה כי הרעיון העומד בבסיס שתי האמרות זהה: כאשר עם ישראל עובר צרות קשות המסכנות את עצם קיומו, הוא נזכר בזהותו היהודית, ובוחר מיוזמתו לחדש את הברית עם הקב"ה, שבה הוא מתחייב לקיים את המצוות. ניתן לתמצת את הרעיון הזה במספר מילים: "כשרע ליהודים, טוב ליהדות ולהיפך." נראה כי ההיסטוריה היהודית מלאה במקרים המוכיחים את נכונות התובנה הזו.


על כל פנים, אם נחזור למהלך הסוגיא, מדברי רבא עולה, שגם אם בסיני הייתה כפייה על הברית, הרי שמאז ימי אחשורוש, הברית הייתה מרצון. אלא שכאן עדיין יש מקום לשאול: ומה באשר לכל התקופה שמקבלת הברית בסיני, ועד לימי אחשורוש, האם בכל הזמן הזה, עדיין עם ישראל יכול היה לומר לקב"ה, שאינו מחויב לקיים את המצוות, שכן הברית הייתה בכפייה?-אם כך, מדוע נענש עם ישראל בעונשים חמורים על עבירות, כולל בחורבן בית המקדש הראשון?
על כך משיב הרמב"ן כי, עם ישראל התחייב מרצון לשמור את מצוות התורה, אם ברצונו לזכות בארץ ישראל, ולכן היה מקום לשכר ועונש ( חידושי הרמב"ן, שבת פח ע"א ,ד"ה: והא). תירוץ ידוע נוסף הוא של בעל המדרש תנחומא, לפיו עם ישראל קיבל מרצון את ברית סיני על התורה שבכתב, אבל הסכמה זו לא הייתה על התורה שבעל פה, ושם הייתה כפייה. ורק בזמן אחשורוש, הם קיבלו מרצון גם את התורה שבעל פה (מדרש תנחומא לפרשת נוח, אות ג', וראה גם באותו אופן את ה"פני יהושע" לסוגיא בשבת פח ע"א, ד"ה אמר, בתירוץ השני)

אולם כל הדיון הזה, עדיין לא פוטר את שאלת היסוד: כיצד ניתן לישב את דבריו של רב אבדימי עם פשט הכתובים, לפיהם עם ישראל אמר מרצון "נעשה ונשמע"?- על כך עונים התוספות כי יכול להיות שכשהעם ראה את האש הגדולה, הוא חזר בו מרוב פחד מהסכמתו הראשונית ולכן היה צורך בכפייה.
תירוץ נוסף עולה מהתוספות והוא שהברית שנכרתה בסיני, כמו גם הברית שנכרתה בהר גריזים ובהר עיבל (פרשת ניצבים), הייתה על פי דיבור ה', וזה כמו כפייה, מה שאין כן בימי אחשורוש, שזו ברית שבאה מטעם עם ישראל. באשר לברית שבאה מתוך עם ישראל שנכרתה בימי יהושע (יהושע כד: טז-כה), מסבירים בעלי התוספות שהיא הייתה רק על הימנעות מעבודה זרה וקבלת ה' לאל, אך לא כללה הסכמה של העם על כל המצוות (תוספות שם, שבת פח ע"א, ד"ה מודעא).
תשובה אחרת יש במדרש תנחומא לפרשת שופטים, אות ט', שם נאמר שה' חיזר על כל אומות העולם לקבל את התורה ולא רצו [שזה מדרש שכשלעצמו מנוגד למהלך של רב אבדימי-מ.ה], אך הם טענו כי הוא לא כפה עליהם הר כגיגית כפי שעשה לישראל,ותשובתו של ה' הייתה הייתה שהכפייה הייתה רק בעקבות הרצון שגילה עם ישראל באמרם "נעשה ונשמע". את התנחומא הזה מפרש האדמו"ר מאוז'רוב כך: "הכפיה היתה רק בתור סיוע ולא ענין שבעצם, שהרי אמרו לפני כן נעשה ונשמע, אלא שמא לא יוכלו לעמוד במלחמת היצר, באה הכפיה בתור סיוע."(רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין, באר משה, שמות א', תל אביב תש"מ, עמ' תקנ"ט). המדרש תנחומא, כמו גם פרשנותו של הרבי מאוז'רוב מנסה לגשר בין ההסכמה מרצון של עם ישראל כאמור בפשט הכתובים, עם מימד הכפייה המאוחר יותר, כפי שעלה גם מגישת בעלי התוספות. על כל פנים, הבסיס על פי גישות אלו, הוא גם לדעת רב אבדימי, ההסכמה של העם, כעולה מפשט הכתובים.
מהלך שונה לחלוטין מבצע המהר"ל מפראג. עם ישראל מתוך מעלתו, קיבל את התורה מרצון, אולם מאחר והעולם לא יכול להתקיים ללא התורה ("אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי"[ירמיהו, לג: כה]), הרי שהיה צורך בכפיית הר כגיגית, כדי להפוך את החיבור בין עם ישראל לתורת ישראל להכרחי (מהר"ל, תפארת ישראל, פרק לב וראה גם בפירושו גור אריה על התורה, שמות יט, ד"ה שנתלש). בעצם כפי שמציין הרב שלמה אבינר, מה שעולה מגישת המהר"ל הוא:
"הקדוש ברוך הוא בוחר בנו, ויוצר אותנו כך שאנו עם הרוצה בתורה. כשם שאין לנו בחירה אם להיות אדם או בעל חיים, כך אין לנו בחירה אם להיות ישראל או לא. אנו נוצרנו בתור 'עם יודעי אלוקיו'. כמובן, אנו יכולים לגלות או להתכחש לעצמיותנו, אך היא בלתי ניתנת לשינוי."(הרב שלמה אבינר, טל חרמון-עיונים בתורה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 117).
דברי הרב אבינר מביאים אותנו לנקודה מרכזית באשר לבחירת ישראל, האם מדובר בבחירה של עם ישראל בה', או שמדובר בבחירה של ה' בעם ישראל?גישת הרב אבינר, הממשיכה את דרכו של הראי"ה קוק, הממשיך בעצמו את דרכו של המהר"ל ושל אבות החסידות, רואה את העיקר בכך שה' לקח את עם ישראל לו לעם, לאור סגוליותו הפנימית הגבוהה מבחינה רוחנית. זו המשמעות העמוקה של "כפה עליהם הר כגיגית". אולם ניתן לפתח מהלך שונה לחלוטין, שלפיו עם ישראל הוא שבחר בה' באופן דמוקרטי, ולא לאור סגוליות עמוקה הכרחית הקיימת בו. אין ספק שהגישה השנייה היא המאפשרת פיתוח עמדה יהודית דמוקרטית רצינית ובה נעסוק אי"ה בגיליון הבא.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines