|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| רבני שו"ת מורשת |
|
|
 |
|
הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
|
|
|
הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
|
|
|
מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
|
|
|
הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
|
|
|
הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
|
|
|
הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
|
|
|
הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
|
|
|
הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
|
|
|
מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
|
|
|
רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
|
|
|
מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
|
|
|
מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
|
|
|
מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
|
|
|
הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
|
|
|
הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
|
|
|
הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
|
|
|
הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
|
|
|
אמונה
|
|
|
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
|
|
|
בריתות
|
|
|
הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
|
|
|
רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
|
|
|
רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
|
|
|
הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חכמת גויים בשירות ההלכה
(
גיליון
13
פרשת
יתרו
, ד''ר יצחק קניגסברג
)
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
|
מאז קבלת התורה, התלבטו בעם ישראל: האם מותר לעשות שימוש מושכל בחכמת הגויים, או שמא התורה אסרה שימוש כזה בתכלית האיסור, בציווי: "בחוקותיהם לא תלכו"(ויקרא יח',ג').
חז"ל קבעו: "חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין" (איכה רבה פר' ב'). נשאלת השאלה: האם מותר להשתמש בחכמה זאת, או שקיימת סכנה של השפעה הרסנית, על התרבות והמסורת של עם ישראל ?
הצעותיו של יתרו ותגובתו של משה להצעות אלה, יכולות לתת מענה לשאלה זאת: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת" (שמות יח' כא'-כב'), "וישמע משה לקול חותנו ויעש כל מה שאמר"(שם כד'). יתרו, הגוי הממוסד ממדיין, הגיע למדבר וראה את התנהלותו של משה, בשבתו לשפוט את העם לבדו, מבוקר עד ערב. בשלב הראשון הוא מתח ביקורת על דרך ניהולו של משה:
"לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך"
(שם יז'-יח'). בצד הביקורת ואמירות ה"איך לא", הייתה ליתרו הצעה מעשית "איך כן" להצליח במשימה. הוא הציע שיטה שהייתה כנראה נהוגה במדיין, ארץ בעלת תרבות ניהולית מתקדמת, בדומה למצרים הקדומה. מכל התכונות הנאצלות שיתרו הציעה לראות בנבחרים: אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת, שונאי בצע , בכדי למלא את המשימה, משה מצא רק אנשי חיל: "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל". את השילוב של אנשי חיל, שהם גם יראי אלוקים, גם אנשי אמת וגם שונאי בצע, הוא לא מצא. לכן, הוא החליט לבחור בתכונה המתאימה ביותר לשופט – אנשי חיל. אנשים שעשו חיל בתחום הכלכלי, הביטחוני, הפוליטי וכו' , הם אנשים מוערכים בקרב בני שבטם . אלה יהיו מסוגלים לעמוד בלחצים, שהצדדים המתדיינים עשויים להפעיל עליהם.
הצעות יתרו מעוררות מספר שאלות: האם האנשים האלה נבחרו על ידי משה, או שהם נבחרו על ידי העם, בצורה דמוקראטית ? האם יתרו הציע גם את שיטת הבחירה, או שהוא הסתפק רק בהצעה לקביעת שיטת השיפוט?
צורת ההתבטאות של יתרו: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל" פירושו, שמשה בעצמו יבחר את האנשים. אכן כתוב כאן: "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם". בפועל ,משה מעיד במשנה תורה, שהבחירה נעשתה בצורה דמוקראטית: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם" (דברים א',ט').
את הסתירה בין הנאמר בפרשת "יתרו": "ויבחר משה אנשי חיל", לפרשת "דברים": "הבו לכם אנשים חכמים וידועים לשבטיכם" אפשר לפרש כך: משה אכן ביקש מכל שבט שיבחרו את האנשים, שהם רואים אותם כמתאימים ביותר - חכמים נבונים וידועים. מתוך הנבחרים בצורה דמוקראטית בכל שבט, משה בחר את אנשי החיל: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם" - מבין הנבחרים שלכם, לקחתי את אלה שעמדו בקריטריונים של אנשי חיל, ואותם נתתי ראשים עליכם.
בנוסף לעצתו למנהל תקין במערכת המשפט, יתרו יעץ למשה בנושא מהות המשפט: "כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם". את העצה הזאת משה לא קיבל. משה קבע: "את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם"(שם כו')
חכמת המנהל התקין הקיים בגויים כן התקבל, אבל תורת גויים, שבה הקריטריון לקביעת הדרג השיפוטי, הוא סכום הכסף הנדון, לא התקבל . לפי תורת ישראל, קושי הדיון מהווה קריטריון לדרג השיפוטי. "דין פרוטה כדין מאה" - גם בדיון על פרוטה, אם קשה הוא, יש לדאוג לדרג שיפוטי גבוה , בכדי לקיים את הצו: "בצדק תשפוט עמיתך".
משה רבנו קיבל עצה מגוי, בכדי ליישם טוב יותר וביעילות גבוהה יותר את חוקי התורה, שזה עתה קיבל מסיני.
במרוצת הדורות, היו רבים מגדולי ישראל שאימצו חכמת גויים בתחומים שונים. הרמב"ם טעם מהפילוסופיה היונית, כאשר את תוכה אכל ואת קליפתה זרק. חלק גדול מן השירה החסידית והשירה היהודית יונקים משירי עם רוסיים, סלאביים ובלקאניים, וחלקם לקוח מן הרפרטואר הקלאסי של שטראוס , מוצארט ובטהובן.
בעיות הלכתיות רבות נפתרות בימינו, תוך הסתמכות על חוקי הפיזיקה של ניוטון ועל טכנולוגיות מגוונות מתחומי המדע השונים, פרי חכמת הגויים.
אימוץ חכמת הגויים במינון הנכון ובצורה הראויה, יביאו לידי הבנה מעמיקה יותר, ולידי קיום מעשי מושכל יותר, של מצוות התורה.
|
|
|
|
|
|
RSS