יהדות
הפוך לדף הבית
יהדות מידע יהודי חדשות דעות משפחה תרבות אוכל נשים חינוך


 
שו"ת אונליין
רבני שו"ת מורשת
  הרב אישון שלמה
מסחר וצרכנות כהלכה
  הרב אלנקווה יוסף
כללי וטיפול בחרדה, חינוך ילדים ודיני אבלות
  מר גלברד שמואל
טעמי המנהגים ומקורותיהן
  הרב לאו דוד
שאלות הלכתיות
  הרב ערוסי רצון
משפט התורה, משנת הרמב``ם ושאלות הלכתיות
  הרב עמית קולא
הלכה ומחשבה
  הרב אברהם יוסף
שאלות בהלכה, הלכות שבת וחג.
  הרב שרלו יובל
שאלות בהלכה; מחשבה ומשנת הציונות הדתית
  מכון התורה והארץ
מצוות התלויות בארץ
  רבני מכון פועה
גניקולוגיה ופוריות, טהרת המשפחה, חתנים
  מכון עתים
ייעוץ ומידע במעגל החיים היהודי
  מכון שלזינגר לרפואה והלכה
רפואה והלכה
  מכון שילה
פסיכולוגיה קלינית-טיפול זוגי ומשפחתי, טיפול ב
  הרב איר שמחוני
שלום בית, ייעוץ זוגי, הורות
  הרב ברוך אפרתי
הלכות צבא וסוגיות אזרחיות
  הרב משולמי כתריאל
מודעות והגשמה עצמית
  הרב יעקב רוז`ה
אבלות, זיהוי חללים והתרת עגונות
 
אמונה
 
הלכה בתחום הצבאי, שבת ומועדים וטהרת המשפחה
 
בריתות
  הרב ראובן בר-כץ
זוגיות, קשיים בחיי הזוגיות והאישות
  רבני דרך אמונה
הלכות מדינה, משנת הרב קוק, משנת הציונות הדתית
  רבני מכון משפטי ארץ
דיני ממונות
  הרב שמעון בן שעיה
גישור כהלכה - זוגיות, שלו``ב, גירושין, אישות

פרשת השבוע

דף הבית » פרשת השבוע » שבתון » מצוות קידוש החודש - סגן אלוף אבנר גולדמן ז``ל גליון 10, פרשת וארא
moreshet.co.il
E-mail: ns-SAFt@NONSTOP.NET.IL  לוחמי הגיטו 16 פתח-תקווה   מספר פקס   03-9249978   מספר טלפון  03-9241240

חיפוש גיליון
 
חיפוש פרשה
הצג חפש
 
פרשה
   ערך לחיפוש
חפש

מצוות קידוש החודש - סגן אלוף אבנר גולדמן ז"ל ( גיליון 10 פרשת וארא , כללי )

קידוש החודש היא המצווה הראשונה בה הצטוונו (שמות י"ב ב'): "החודש הזה לכם ראש חודשים...". הגמרא לומדת (ראש השנה כ' א') ורש"י מביא: "כזה ראה וקדש". כלומר המצווה היא "ראה" – העדים רואים את מולד הלבנה ומעידים בבית הדין. "וקדש" – בית הדין מקדש את החודש על סמך עדותם.
מה רואים העדים? ובכן, אין אפשרות מעשית לראות את רגע המולד עצמו. ברגע המולד הירח מפנה אלינו את צידו האפל, הצד המואר כולו לכיוון השמש. למעשה ניתן לראות את הירח המתחדש, לא לפני שמונה עשרה שעות מהמולד וזה בתנאים אופטימליים, בד"כ רואים את הירח רק יומיים אחרי המולד. כלומר העדים מעידים, לא על המולד האמיתי (האסטרונומי), אלא על ראיית הירח החדש ("כזה ראה וקדש").
היום, לצערנו, אין לנו בית דין סמוכים (חכם סמוך מפי חכם עד משה רבינו) שרק בסמכותם לקדש את החודש. מהן האפשרויות שלנו כיום?
אפשרות אחת היא למצוא את רגע המולד האמיתי (אסטרונומי) ע"י תצפיות מדוייקות או חישובים אסטרונומיים. הרמב"ם דוחה אפשרות זו. מכיוון שאין יותר בית דין סמוך, קידוש החודש מסור לכל אחד ואחד מישראל. אם כן, צריך שכל אחד יוכל (בקלות יחסית) לקבוע מתי חל ראש חודש. חישובים אסטרונומים או ידע מדעי אינם באים בחשבון.
נותרה עוד אפשרות והיא חישוב תאורטי של רגע המולד (לא המולד האסטרונומי המדוייק אלא מולד ממוצע).
ביום שישי שעבר התרחש ליקוי חמה [נאמר בשנת תש"ע]. בליקוי חמה הירח עובר בין כדור הארץ ומסתיר לנו את השמש (במקרה זה, רק בצורה חלקית). בליקוי חמה, יש הזדמנות נדירה לראות את רגע מולד הירח האסטרונומי. כמובן לא בגלל שרואים את הירח עצמו (אותו כאמור לא ניתן לראות), אלא בגלל שרואים את ההסתרה שלו את השמש. שיא הליקוי התרחש בשעה 8:03 לפי שעוננו, זהו רגע המולד האסטרונומי. לעומת זה, בשבת שלפני כן (פרשת שמות) בברכת החודש, הכרזנו על מולד חודש שבט ביום שישי 1 אחה"צ 43 דקות ו-11 חלקים. הפער בין המולד האמיתי למולד המוכרז ממחיש את היותו של המולד המחושב, מולד ממוצע ולא מדוייק.
רבן גמליאל מביא מסורת (ראש השנה כ"ה א'): "מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים". בלשון הרמב"ם - כ"ט י"ב תשצ"ג, זמן הקפת הירח (הממוצע!) הוא 29 ימים, 12 שעות ו – 793 חלקי שעה (שמחולקת ל -1080). (לפי הזמנים שלנו – 29 יום, 12 שעות 44 דקות, 3 שניות ושליש השניה, זמן מדוייק מאוד גם לפי חישובי נס"א).
מדוע זהו זמן ממוצע בלבד? זמן הקפת הירח אינו קבוע ויש הפרש של כ-20 שעות בין הקפה ארוכה לקצרה. זו עוד מסורת שמביא רבן גמליאל: "כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה" (כלומר הירח פעם מקצר ופעם מאריך).
ראינו שיש פער בין המולד האמיתי למולד המחושב (התאורטי). אנו קובעים היום את הלוח שלנו על פי אורך ההקפה התאורטי הממוצע, תוך התעלמות מהמולד האמיתי. זה עונה היטב לכלל שנתן הרמב"ם, חישוב המולד יכול להעשות על ידי כל אחד בהינתן מספר נתונים מצומצם: זמן ההקפה הממוצע, המולד הראשון של בריאת העולם (מולד בהר"ד) וכללי הדחיות של ר"ה (לא אד"ו ראש וכו').
מי שנתן תוקף הילכתי לחישוב בחודש הוא הלל הנשיא (אמורא ארץ ישראלי, דור חמישי לרבי יהודה הנשיא ודור עשירי להלל הזקן). הוא הבין שמוסד הסמיכה עומד להתבטל ולכן קבע את הכללים לחישוב החודש. לגבי התוקף ההילכתי של החישוב ישנה מחלוקת עמוקה בין הרמב"ן לרמב"ם. הרמב"ן סובר שהלל הנשיא, בעזרת החישוב, עמד וקידש את כל החודשים לדורות (ולמעשה הלוח שלנו שואב את סמכותו מכוחו של הלל הנשיא ובית דינו). הרמב"ם לעומתו סובר כי הילל הנשיא קבע את כללי החישוב, נתן להם כח הלכתי ומכאן ואילך סמכות חישוב הלוח היא נחלת כלל עם ישראל. כל חישוב שיעשה ע"י ישראל, בהתאם לכללים, יש לו תוקף הילכתי מחייב.
בעזרת החישוב, נקבע ר"ח שבט ליום שבת (וארא), או, לפי הרמב"ן, כך קבע וקידש הלל הנשיא. אם היינו מקדשים על פי עדים, ר"ח היה נקבע ליום ראשון, אי אפשר היה לראות את הירח המתחדש לפני מוצאי שבת, כך שניתן היה להעיד עליו בב"ד רק ביום ראשון.
יהי רצון שנזכה לקדש חודשים בבית דין, על פי עדים, במהרה בימינו.


פורטל מורשת
דף הבית
אודות
צור קשר
הוסף למועדפים
הפוך לדף הבית
רישום חברים
מפת האתר
ראשי
שאל את הרב
שיעורי תורה
לימוד יומי
לוח שנה עברי
זמני היום
זמני כניסת ויציאת השבת
רפואה שלמה - רשימת חולים לתפילה
פורומים
שידוכים
תיירות
שמחות
אינדקס
ערוצי תוכן
יהדות
מידע יהודי
חדשות
דעות
משפחה
תרבות
אוכל
קניות
כלים
פרסמו אצלנו
במה ציבורית
המייל האדום
בניית אתרים
סינון אתרים
RSS
דרושים
תיק תק – פיתוח אתרים לביה"ס
לוח שנה עברי
זמני היום וזמני כניסת ויציאת השבת
מגשר גירושין
אינדקס אתרי יהדות
אינדקס אתרי חינוך
בית מדרש | מידע יהודי | פרשת השבוע | מאגר השיעורים | לוח שנה עברי | אנציקלופדיית יהדות | חדשות | תרבות | אוכל | קניות | אינדקס אתרים | רפו"ש | שו"ת | פורומים | שידוכים | שמחות | תיירות | במה ציבורית | בניית אתרים | סינון אתרים | דף הבית | הוסף למועדפים | אודות | צרו קשר | RSS | פרסמו אצלינו | דרושים
© כל הזכויות שמורות ל SafeLines