אפיית חלות הכתר
 


ערב שבועות. אמא עומדת במטבח להכין את החלות לחג. היא לשה בצק ומכניסה אותו לתוך כלי מיוחד, ואני עומד לידה ועוזר כנגדה: מביא לה קמח, מושיט לה קערה מגיש לה כף.
אמא לשה ושרה, שרה ומרדדת, ואני שר עמה. מפעם לפעם, כשהיא מפנה את ראשה, חוטף אני חופן צימוקים מתוך קערה המונחת על השולחן ולועס בתיאבון.חשבתי שאמא אינה רואה אותי בקלקלתי, אבחל היא ראתה. ולא רק שלא כעסה, היא אפילו שרה לי שיר על צימוקים ושקדים, שיביא אליהו הנביא לבנה הקטן ישר מן העצים הצומחים בארץ חמדה טובה , ארץ ישראל.כשהוציאה אמי את החלות מהתנור קראתי בשמחה רבה:
"כתר ! הנה כתר !"
כל החלות היו בדמות כתרים. שאלתי את אמי מדוע אפתה היום חלות שונות מבכל הימים.
היא ספרה לי: "בחג השבועות , ביום שבו קבלו בני ישראל את התורה בהר סיני, ירדו מלאכים מהשמים ושמו כתרים על ראשיהם של בני ישראל. כל אותו היום הם נשאו כתרים אלה כבני מלאכים. לזכר מעשה זה מעלה אני כתרים לשולחן החג".
"ואבא גם הוא היה שם ?" שאלתי את אמי.
"כן, בני, גם אביך היה שם. כלומר, נפשו הייתה שם יחד עם כל שאר נשמות ישראל. היא ראתה הכל ושמעה הכל".
"וגם על ראשי הניחו כתר ?" הוספתי לשאול.
"כן" השיבה אמא.
"איפה הכתר ?" שאלתי, "אני רוצה לראות אותו !"
"טוב, בני, כשתהיה ילד טוב תזכה לראות את הכתר של אביך, וגם את שלך".



בליל החג העלתה אמי שתי חלות זהובות לראש השולחן. הן נצצו שם כשני כתרים מופלאים. אבא בצע את הלחם וחילק פרוסה לכל אחד מבני הבית.
אמא חייכה ואמרה לי: "הנה, בני, אתה מקבל חלק מן הכתר".
נזכרתי בדברי אמי, ובקשתי מאבא שיראה לי את הכתר שלו.
אבא השתומם לדברי ואמר: "אין לי כתר !"
אמא נכנסה לדבריו ושאלה: "מה פירוש אין לך כתר ? הרי כשהיית בהר סיני קיבלת כתר מן המלאכים, האין זאת ?"
"קבלתי, אכן קיבלתי, כולנו קבלנו כתרים", אמר אבי. "אבל אחר כך לקחו מאתנו את הכתרים".
"מדוע ?" שאלתי בצער.
"כי חטאנו ועשינו עגל זהב, כשראו המלאכים את העגל, באו ולקחו מאתנו את כתרי הזהב", אמר אבי.
"אבל אמא אמרה לי שיש לך כתר !" התעקשתי, "אני רוצה לראות אותו".
"אמא צודקת", אמר אבא במבוכה. "כאשר הוכתרתי לרב, שמו כתר תורה על ראשי. אבל כתר זה אינו עשוי זהב, כתר זה יש לו צורה של כובע".
"תראה לי את הכובע !"


אבא הראה לי את השטריימל החגיגי והצהוב שהוא נושא בשבת ובחג. כאשר הניח אותו לראשו ראיתי מה יפה הוא, מהודר ככתר ממש. אבי סיפר כי סבי, אבי אמי, נתן לו את הכובע הזה במתנה ביום חתונתו, כששמו כתר רבנות לראשן, כי רבני פולין ורוסיה קוראים לכובע זה בשם כתר. כתר כזה, מין כובע פרווה כזה, נהגו ללבוש גם המלכים הכוזרים שהתגיירו, ומהם עבר כובע זה, הנקרא "כובע המלכים", אל הרבנים.
אבא סיפר לי, כי בשעה שהתגייר מלך הכוזרים הוא השליך את הכתר הגויי שהיה על ראשו. שאל המלך את הרבנים: "איזה כתר שמים על ראשם של מלכים יהודים ?"
אמרו לו הרבנים: "כתר זהב לא תוכל לשים על ראשך משום שכתר כזה שמור לדוד המלך. אל אמה ? יכול אתה לשים על ראשך כובע פרווה שי שבו מהדרת מלך, הנחשב אצלינו לזהב, ככתוב(דברי הימים ג, ו): "והזהב זהב פרווים". חבש המלך הכוזרי את כובע הפרווה, מקושט באבני חן וברימונים. ושרי רוסיה, שראו את כתר הפרווה של המלך הכוזרי, קינאו בו ועשו להם כובעים כשלו.
כשנפלה מלכות הכוזרים היהודית ומת מלך הכוזרים היהודי האחרון, אימצו להם רבני ישראל ברוסיה, בליטא ובפולין את כתרו ככובע לשבת. ומדוע חבשו כובע מלכים ? מפני שרבנים הם מלכים בעינינו, ועל כן מהדין שיחבשו כובעי מלכות.
"גם אני רוצה כובע מלכים", אמרתי לאבי.
"טוב בני, אם תלמד תורה ותהיה רב בישראל יהיה גם לך כובע כזה", הבטיח לי אבי. "אבל עליך ללמוד הרבה".
השעה התאחרה. אמא קראה לי לישון. אבל אני רציתי להישאר עם אבא ותלמידיו, שערכו תיקון ליל שבועות. גם אני רציתי ללמוד כמו אבא ולקבל כתר מלכות כשלו.
לאט לאט נעצמו עיני וחלמתי חלום: אמא מכניסה אותי לחדר מלא אור, ואורחים, והרבה חלות בדמות כתר. מלך הכוזרים לוקח את כל הכתרים ומגיש אותם לאבא, כדי שיבחר אחד מהם למעני. אבא לוקח כתר ומניח אותם על ראשי, אבל אף אחד מהם אינו הולם אותי: אחדים קטנים מדי, אחדים גדולים.
והנה אבא מצא אחד מהם העשוי לפי מידתי. אחר ליטף אצת לחיי ואמר: "בני למדת יפה היום, וכבר מגיע לך כתר", והוא שם את הכתר על ראשי.
ברגע שנפקחו עיני ראיתי את אבא גוחן עלי ומניח את השטריימל שלו על ראשי, כי כיפתי נשמטה בשנתי, ואין לשכב בחדר שיש בו ארון קודש בגילוי ראש.
נרדמתי שנית. למחרת סיפרתי לאבא את חלומי. הוא שמחח בו מאד, כשגדלתי מעט, היה מצפה ליום שאוכתר בכתר רבנות ויוכל לחבוש שטריימל לראשי.
אלא שלא זכה לכך. קהילות היהודים בפולין נחרבו, ואין שם עוד מי שישים כתרי פרווה על ראשים. אבל זכינו, אני והוא, לעלות לארץ ישראל. זכיתי לראות אותו מטייל בחוצות ירושלים בשבתות ובחגים כשכתרו של מלך הכוזרים מפאר את ראשו




 
 
טופס תגובה
אם את\ה מעונין\ת בחומר נוסף, או בהרחבת מידע על הנושא, כתוב אלינו במכתב המצו'ב.
:* כותרת התגובה
:* שם פרטי
:* שם משפחה
:טלפון
:דואר אלקטרוני

אימות תווי בדיקה*:
נא הקלד את התווים שאתה רואה בתמונה למעלה .
* לא משנה אות גדולה או קטנה
:תגובת הגולש

חזור

 
www.moreshet.co.il
להארות והערות
Email:
cohnga@mail.biu.ac.il :דואר אלקטרוני

פקס: 5662720-02-972